תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בועדות המשמעת)
תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בועדות המשמעת) מתוך
תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בועדות המשמעת), תשכ״ד–1963
תקנות בדבר סדרי הדין בועדות משמעת
ק״ת תשכ״ד, 112; תשכ״ה, 1484; תשכ״ו, 248; תשמ״א, 163, 362.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 30 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, אני מתקין תקנות אלה:
הגשת תלונה
תלונה על עבירת משמעת תוגש ליושב ראש ועדת המשמעת המוסמכת לשפוט את העובד שנגדו היא מוגשת (להלן – הנשפט).
כתב התלונה
תלונה תוגש בשלושה עותקים לפי הטופס שבתוספת ובמספר עותקים נוסף כמספר הנשפטים (להלן – כתב תלונה).
המצאת העתק לנשפט
העתק כתב התלונה יומצא לכל נשפט.
המצאת העתק לנציב ולממונה
הוגש כתב תלונה על ידי מי שהשר הממונה על העובד מינה לכך לפי סעיף 22 לחוק, יומצא העתק ממנו גם לנציב השירות; הוגש כתב תלונה על ידי נציב השירות, יומצא העתק ממנו גם למי שנתמנה על ידי השר כאמור.
צירוף עבירות
מותר לצרף בכתב תלונה אחד תלונות אחדות, בין אם הן מבוססות על אותן העובדות ובין אם הן מבוססות על עובדות שונות.
צירוף נשפטים
מותר לצרף בכתב תלונה אחד כמה נשפטים, בין כשותפים לעבירת משמעת ובין בדרך אחרת, אם עבירות המשמעת, כולן או מקצתן, מבוססות על אותן עובדות, או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים מאורע אחד, ובלבד שועדת המשמעת מוסמכת לשפוט את כולם; אולם אי־צירופו של צד אחד לעבירה לא ישמש טענה נגד שפיטתו של הצד שהואשם.
מועד הדיון ומקומו
יושב ראש הועדה יקבע את מועד הדיון ומקומו, והודעה עליהם תומצא לכל נשפט ולמי שהגיש התלונה.
ביטול תלונה
מי שהגיש תלונה רשאי בכל עת לפני מתן החלטה לפי סעיף 25 לחוק, לבטל את התלונה, כולה או מקצתה.
תוצאות הביטול
בוטלה התלונה, תפסיק ועדת המשמעת את הדיון בה.
קריאת התלונה
בתחילת הבירור יקרא יושב ראש ועדת המשמעת את כתב התלונה בפני הנשפט; ואם נראה לו שהנשפט לא הבין את התלונה, יסביר אותה בשפה המובנת לנשפט.
תגובת הנשפט
לאחר הסברת התלונה רשאי הנשפט להגיב עליה.
שמיעת עדים [תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2]
(א)
ועדת משמעת תשמע עדים ותגבה ראיות לפי הסדר שתקבע בעצמה; לנציג המשרד שבו מועסק הנשפט ושנתמנה על ידי מנהלו הכללי (להלן – המנהל הכללי) ואין הוא הטוען עצמו, תינתן הזדמנות לומר את דברו.
(ב)
בתקנה זו, ”המנהל הכללי“, לגבי עובדי מערכת בתי המשפט, לרבות עובדי לשכות ההוצאה לפועל ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי סעיף 14 לחוק השופטים, התשי״ג–1953.
סיכומים
עם סיום הגשת הראיות רשאים מי שהגיש את התלונה או מי שנתמנה על ידיו (להלן – הטוען) והנשפט לסכם את הבירור; הטוען יסכם ראשון ואחריו – הנשפט.
החלטה
בתום הסיכומים תקבע הועדה בכתב אם הוכחה העבירה שהיא נושא התלונה, ואם קבעה כך תחליט על אמצעי המשמעת.
חילוקי דעות
ועדת משמעת תחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, רואים חבר ועדת המשמעת שהציע את הסוג או את המידה החמורים ביותר, לפי סדרם בסעיף 25 לחוק, כאילו הצטרף לדעתו של חבר ועדת המשמעת שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.
העדר חבר ועדת המשמעת
(א)
הוברר ליושב ראש ועדת המשמעת כי חבר הועדה לא ישתתף בבירוריה דרך קבע, או כי נבצר ממנו להשתתף בבירורים, רשאי הוא להורות כי ממלא מקומו של חבר ועדת המשמעת יבוא תחת אותו חבר.
(ב)
אירעו נסיבות כאמור בתקנת משנה (א) ליושב ראש ועדת המשמעת, יהיו סמכויותיו כאמור מסורות בידי נציב השירות או מי שנתמנה על ידיו.
(ג)
צורף ממלא המקום לועדת משמעת במקום חבר בנסיבות האמורות בתקנות משנה (א) או (ב), תמשיך הועדה בבירור מהשלב אליו הגיעה.
פרוטוקול
פרוטוקול על דיוני הועדה ינוהל בדרך שיורה יושב ראש הועדה ויירשמו בו החלטות הועדה, לרבות אמצעי המשמעת שהחליטה לנקוט בהם, ובתום הבירור יחתום עליו יושב ראש ועדת המשמעת; רשאי היושב ראש להורות שלא לרשום פרוטוקול, או למחוק ממנו כל ענין הנוגע, לדעתו, לבטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה.
המצאת העתק מההחלטה
העתק מהחלטת ועדת המשמעת יומצא לכל נשפט, למי שהגיש את התלונה ולנציב השירות, אם לא היה הוא מגיש התלונה, וכן מי שהמנהל הכללי מינה לכך.
נוכחות בשעת הדיונים
בשעת דיוני ועדת משמעת רשאים להיות נוכחים נציב השירות או בא כוחו, נציג המשרד וכן כל עובד הממלא תפקיד עבורה.
סודיות
לא יגלה אדם תוכן דיוני ועדת משמעת או החלטותיה למי שאינו רשאי להגיש ערעור על החלטותיה; נציב השירות או המנהל הכללי רשאים לפרסם בדרך שתיראה להם כל החלטה של ועדת משמעת, ובלבד שלא יצויין שמו של הנשפט אלא באישור המנהל הכללי.
המצאה
המצאת מסמכים לפי תקנות אלה תהיה באמצעות הממונה על העובד, ואם לא הומצאו כאמור אפשר לעשותה בדואר רשום לפי מען מגוריו של מי שהמסמך מיועד לו, אלא אם החליט יושב ראש ועדת המשמעת על המצאה בדרך אחרת.
תיאומים לגבי עובדי גופים [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו]
בתקנות אלה –
”משרד“ –
(1)
לגבי עובד שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 – שירות התעסוקה;
(2)
לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 – המוסד לביטוח לאומי;
(3)
לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 – המוסד לבטיחות ולגיהות;
”המנהל הכללי“ –
(1)
לגבי עובד שירות התעסוקה – מי שהוסמך על ידי שר העבודה;
(2)
לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוסמך על ידיו;
(3)
לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות – מי שהוסמך על ידי שר העבודה.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בועדות משמעת), תשכ״ד–1963“.
תוספת
(תקנה 2)
כתב תלונה (הושמט)
כ״ה בתשרי תשכ״ד (13 באוקטובר 1963)
- בכור שלום שטרית
שר המשטרה
ממלא מקום שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.