תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)
תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי) מתוך
תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001
ק״ת תשס״א, 956.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”הרופא המוסמך“ – רופא שהוסמך לכך בפקודות הצבא לענין תקנות אלה;
”חייל“ – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק;
”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק.
טיפול רפואי
(א)
לצורך ביצוע סעיף 17א לחוק, יראו יוצא צבא בשירות סדיר כמי שבמהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא עדיין מאושפז בשל המצב הרפואי, שבגללו ועדה רפואית מצאה אותו בלתי כשר לשירות;
(2)
הרופא המוסמך הורה לנתח אותו בדחיפות, לאור המצב הרפואי שבגללו מצאה אותו ועדה רפואית בלתי כשר לשירות;
(3)
ועדה רפואית מצאה אותו בלתי כשר לשירות עקב מחלה ממארת;
(4)
במועד שבו ועדה רפואית מצאה שהחייל בלתי כשר לשירות, קבע הרופא המוסמך, כי הוא זקוק, לעתים תכופות, לטיפול רפואי, שלא באשפוז בבית חולים, וכל עוד הוא נזקק לטיפול זה לעתים תכופות;
(5)
הרופא המוסמך קבע כי קיימות נסיבות מיוחדות ביותר, כגון: אישיות, משפחתיות, כלכליות או רפואיות, המצדיקות לאשר התנדבות החייל לפי סעיף 17א לחוק, אף אם לא נתקיימו בענינו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4).
(ב)
החליט הרופא המוסמך, כי החייל אינו זקוק עוד לטיפול רפואי, כמפורט בתקנת משנה (א), תסתיים התנדבות החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
מקרים שבהם חייל לא יהא רשאי להתנדב
(א)
חייל לא יהא רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי לפי סעיף 17א לחוק, בכל אחד מהמצבים המפורטים להלן, אם הרופא המוסמך ראה, כי בנסיבות המקרה, מצבו הרפואי, לפיו הוא נמצא בלתי כשר לשירות, נגרם –
(1)
תוך ביצוע עבירה בידי החייל או עקב התנהגות רעה או חמורה אחרת מצדו;
(2)
בעת שהחייל נעדר מן השירות הצבאי שלא ברשות.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), הרופא המוסמך רשאי לאשר התנדבות חייל כאמור, אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות ביותר, כגון: אישיות, משפחתיות, כלכליות או רפואיות, המצדיקות לעשות כן.
בקשה להתנדבות
(א)
בקשה להתנדבות תוגש לפי טופס, שייקבע בפקודות הצבא, לרופא המוסמך שידון בבקשה ויחליט לגביה.
(ב)
מי שהגיש בקשה להתנדבות כאמור בתקנת משנה (א), לא ישוחרר משירות סדיר, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
הרופא המוסמך החליט כי לא מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בתקנה 2(א)(1) עד (5);
(2)
הוא אינו זקוק עוד לטיפול רפואי כאמור בתקנה 2(ב);
(3)
קצין התגמולים הכיר בו, כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב].
יום האבחון
נוסף על האמור בסעיף 17א לחוק, יום האבחון הוא היום שבו נרשם החייל ברשימת המטופלים, המנוהלת בצבא הגנה לישראל בהתאם לפקודותיו, בשל הבעיה הרפואית שבגללה נמצא בלתי כשר לשירות; בתקנה זו, ”רשימת המטופלים“ – הרשימה המקובצת כמשמעותה בפקודות הצבא שבה נרשמים חיילים חולים או חיילים פצועים השוהים במיתקן רפואי.
זכויות החייל
(א)
חייל, למעט חייל בתקופת טיפול שניה, זכאי לכל הזכויות המוענקות לחייל המשרת שירות סדיר, שלא לפי סעיף 17א לחוק.
(ב)
בתקופת טיפול שניה זכאי חייל לכל הזכויות הניתנות לחייל המשרת בשירות סדיר ללא תשלום, שלא לפי סעיף 17א לחוק, לרבות זכויות המוענקות לחייל בודד ולחייל מאושפז; החייל לא יהיה זכאי להשתתפות בשכר דירה ולתשלומי משפחה, אלא אם כן אישר זאת המוסמך לכך על פי פקודות הצבא; למונחים בתקנת משנה זו תהא המשמעות הנודעת להם בפקודות הצבא.
חובות המוטלות על החייל
על חייל יחולו כל החובות החלות על חייל המשרת בשירות סדיר, שלא לפי סעיף 17א לחוק.
י״ד בתמוז התשס״א (5 ביולי 2001)
- בנימין בן אליעזר
שר הביטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.