תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב) מתוך

תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב), תשי״א–1951

תקנות שימור הקרקע באזור הנגב

ק״ת תשי״א, 918.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941 והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הכרזה על אזור מיוחד

השטח הנקוב בתוספת, וכפי שנתחם בגבולות שטומנו בתרשים מיוחד אזור מיוחד בשם ”תרשים האזור המיוחד לשימור הקרקע בנגב“, מוכרז בזה באזור מיוחד לצורך סעיף 2 לפקודה (להלן – האזור המיוחד).

2.

הפקדת התרשים

התרשים המיוחד יופקד במשרד החקלאות, המדור לשמירת הקרקע, הקריה והעתק ממנו במשרד כל רשות מקומית הנמצאת באזור המיוחד, וכל מעונין זכאי לעיין בהם בשעות הקבועות לקבלת קהל במשרדים אלה.

3.

הסדר עיבוד ומרעה

(א)

לא יעבד. אדם אדמה באזור המיוחד אלא בהתאם להוראותיו של מנהל המדור לשמירת הקרקע שבמשרד החקלאות (להלן – המנהל).

(ב)

לא ירעה אדם באזור המיוחד ולא יעביר דרכו צאן, בקר או חית בית אחרת, אלא בהתאם להוראות המנהל.

(ג)

המנהל רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך הטובה בעיניו, לאסור כליל עיבוד אדמה או מרעה, או העברת צאן, בקר או חית בית אחרת, בשטח מסויים או בשטחים מסויימים שבתחומי האזור המיוחד.

(ד)

לצרכי תקנה זו, ”עיבוד“ כולל – כריתה, עקירה, שריפה וסילוק של כל צמח, בין שהוא נטוע ובין שהוא גידול בר.

4.

כניסה לאדמות האזור המיוחד

המנהל, וכן כל אדם המורשה לכך על ידיו, רשאים להיכנס לכל שטח שבתחומי האזור המיוחד, לשם פיקוח על קיום הוראות תקנות אלה.

5.

ענשים

העובר על תקנות אלה, או על הוראה שניתנה על פיהן דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד 50.- ל״י או שני הענשים כאחד.

6.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב), תשי״א–1951“.

תוספת

כל שטח מדינת ישראל דרומית מהקו המתחיל במערב בנקודת הקואורדינטה 107000/119000 על יד שפת הים באשקלון, ונמשך מזרחה דרך מגדל גד לאורך הכביש העובר את עירק־סואידן, פלוג׳ה, עירק־מנשיה, בית ג׳וברין עד גבול הממלכה הירדנית.

כ״ה באדר ב׳ תשי״א (2 באפריל 1951)

פנחס לבון
שר החקלאות

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.