תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים)

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים) מתוך

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשע״ה–2015

---

ק״ת תשע״ה, 930.

---

בתוקף סמכויותיי לפי סעיף 19 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994 (להלן – החוק), לפי סעיפים 22(א)(1), (2), (7), (8) ו־(15) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, בהתחשב בצורכי החקלאות, ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, ולפי סעיף 4(א) לחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ״א–1991 (להלן – חוק הרופאים הווטרינריים), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לעניין תקנות 1, 15, 16, 22(ג)(2), 26, 29(א)(13), (14), (22) ו־32, אני מתקין תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: כללי

פרק ג׳: תשתית

פרק ד׳: טיפול בחזירים

פרק ה׳: הוראות שונות

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”אחראי“ – בעל חזירייה, וכן מנהל או עובד שהוא מינה לאחראי על פעילות חזירייה;

”בידוד“ – החזקת חזיר יחיד בתא נפרד מחזירים אחרים;

”בעל חזירייה“ – לרבות תאגיד ולרבות מי שרשאי למכור את החזירים;

”גורים“ – גורי חזירים בתקופה שעד מועד גמילתם (piglets), כאמור בתקנה 11(ד);

”גמולים“ – גורי חזירים ממועד גמילתם, כאמור בתקנה 11(ד) עד גיל עשרה שבועות (weaners); הפסקת הנקה;

”גמילה“ – הפסקת הנקה;

”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”חזיר“ – זכר או נקבה בכל גיל המוחזקים בחזירייה;

”חזירה לרבייה“ – חזירה לאחר המלטה ראשונה (sow);

”חזירייה“ – מקום שבו מוחזקים חזירים לשם הפקת תוצרת חקלאית לשיווק, מהם או מתולדתם;

”חזיר להרבעה“ – חזיר זכר אחרי גיל בגרות מינית שמיועד לרבייה (boar);

”חזיר פיטום“ – חזיר מגיל 10 שבועות עד לנחירתו (rearing pig או fattening pig);

”מבכירה“ – חזירה בתקופה שבין הרבעתה הראשונה לבין ההמלטה הראשונה שלה (gilt);

”מיתקנים אוטומטיים“ – מיתקנים להספקת מים, תערובת, אוורור וחימום הפועלים באופן אוטומטי;

”משק גידול על רפד“ – חזירייה או חלק ממנה שהחזירים מוחזקים בה מיום גמילתם עד להוצאתם לנחירה או העברתם לרבייה, בתאים קבוצתיים שכל שטח רצפתם מרופד בחומר כגון קש, אדמת כבול או נסורת, בכמות שמספיקה לספוג את הפרשותיהם;

”ס״מ“ – סנטימטרים;

”עובד מיומן“ – שקיבל הכשרה ושהמנהל אישר לפי תקנה 26;

”ק״ג“ – קילוגרמים;

”קבוצה“ – חזירים הנמצאים בתא אחד בחזירייה;

”רופא וטרינר“ – כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991;

”ריסון“ – החזקה באופן המונע תנועה, לרבות באופן המונע את האפשרות להסתובב במקום (Restraint), אך באופן המאפשר לרבוץ ולקום בנוחות, ובלא קשירה;

”רצפת טפחות“ – רצפה המורכבת מחלקים רצופים לסירוגין עם חריצים, המיועדים לניקוז הפרשות בעלי החיים;

”תא“ – שטח שאינו מחולק במחיצות פנימיות.

פרק ב׳: כללי

2.

מטרת התקנות

מטרתן של תקנות אלה לקבוע תנאים בסיסיים להחזקת חזירים בחזירייה כדי לצמצם את הפגיעה ברווחתם, תוך התחשבות בצורכי החקלאות ומניעת הפצת מחלות בעלי חיים.

3.

תנאים כלליים להפעלת חזירייה

לא יחזיק אדם חזירייה אלא אם כן התמלאו כל התנאים שלהלן:

(1)

אחד האחראים בה לפחות הוא אדם שהמנהל נוכח כי הוא בעל ידע בגידול חזירים וטיפול בהם, לרבות לעניין הזנתם, רבייתם, התנהגותם וזיהוי סימני מצוקה ומחלה;

(2)

מספר העובדים בחזירייה מתאים לנפח הפעילות שלה ולהפעלתה לפי תקנות אלה, ואולם בכל שעות היממה יהיה נוכח בחזירייה עובד אחד לפחות, למעט בחזירייה שבה מותקנים מיתקנים אוטומטיים והם מנוטרים, כאמור בתקנה 9, שבה לא נדרשת נוכחות עובד כאמור;

(3)

העובדים בחזירייה הודרכו לפעול לפי תקנות אלה;

(4)

בכניסה לחזירייה, במקום גלוי לעין, מוצב שלט שרשום בו שם ומספר טלפון של אחראי שניתן לפנות אליו בעת שהחזירייה סגורה.

פרק ג׳: תשתית

4.

מרחב

(א)

צפיפות חזירים בתא לאחר גמילתם, למעט מבכירות, חזירות לרבייה וחזירים להרבעה לא תעלה על המפורט בטורים ב׳ ו־ג׳ להלן, ובמשק גידול על רפד, לא תעלה על האמור בטורים ד׳ ו־ה׳ להלן:

טור א׳ משקל חזיר ממוצע בקילוגרמים	טור ב׳ שטח הפנוי מציוד במטרים רבועים לחזיר במשק שאינו משק גידול על רפד	טור ג׳ מס׳ חזירים למטר רבוע במשק שאינו משק גידול על רפד	טור ד׳ שטח הפנוי מציוד במטרים רבועים לחזיר במשק גידול על רפד	טור ה׳ מס׳ חזירים למטר רבוע במשק גידול על רפד
עד 10	0.22	4.5	0.35	2.8
מעל 10 עד 20	0.35	2.8	0.44	2.25
מעל 20 עד 30	0.46	2.1	0.56	1.8
מ־30 עד 50	0.65	1.5	0.8	1.25
מ־50 עד 85	0.92	1	1.0	1
מ־85 עד 110	1.10	0.9	1.5	0.6

עלה המשקל הממוצע של חזיר בקבוצה על 110 ק״ג, יגדל השטח הפנוי מציוד לחזיר ב־10 אחוזים נוספים לכל 10 ק״ג נוספים.

(ב)

השטח הפנוי מציוד לכל מבכירה לאחר הרבעה, המוחזקת בקבוצה בתא אחד, לא יפחת מהמפורט להלן:

(1)

1.80 מטרים רבועים – בקבוצה שבה עד חמש מבכירות;

(2)

1.65 מטרים רבועים – בקבוצה שבה שש עד ארבעים מבכירות;

(3)

1.50 מטרים רבועים – בקבוצה שבה יותר מארבעים מבכירות;

(4)

2.5 מטרים רבועים – במשק גידול על רפד.

(ג)

השטח הפנוי מציוד בתא לכל חזירה לרבייה, לרבות חזירה שאינה משמשת עוד לרבייה, המוחזקת בקבוצה בתא אחד, לא יפחת מהמפורט להלן:

(1)

2.50 מטרים רבועים – בקבוצה שבה עד חמש חזירות;

(2)

2.25 מטרים רבועים – בקבוצה שבה שש עד ארבעים חזירות;

(3)

2.05 מטרים רבועים – בקבוצה שבה יותר מארבעים חזירות;

(4)

3 מטרים רבועים – במשק גידול על רפד.

(ד)

מוחזק חזיר זכר בוגר בתוך קבוצת נקבות, לא יפחת השטח הפנוי מציוד לזכר מ־2.5 מטרים רבועים נוסף על השטח הקבוע בפסקאות (ב) או (ג).

(ה)

רוחב תא שמוחזקות בו מבכירות או חזירות לרבייה בקבוצה לא יפחת מ-

(1)

2.4 מטרים – כשבקבוצה עד חמש חזירות;

(2)

2.8 מטרים – כשבקבוצה יותר מחמש חזירות.

(ו)

אם רצפת השטח כאמור בתקנות משנה (א) עד (ה) רצופה ביותר מ־85% משטחה, יוגדל השטח לכל חזיר ב־15% נוספים של רצפת טפחות כדי לספק לחזירים מקום לעשיית צורכיהם.

(ז)

אורך תא שמוחזקת בו חזירה לצורכי ריסון לקראת הזרעה לא יפחת מ־2.2 מטרים ורוחבו לא יפחת מ־1.4 מטרים; 15% לפחות משטח התא שבו נמצא החלק האחורי של גוף החזירה, יהיה עשוי מרצפת טפחות.

(ח)

השטח הפנוי מציוד של תא המלטה לחזירה בודדת עם גוריה לא יפחת מ־4 מטרים רבועים ורוחבו לא יפחת מ־1.5 מטרים.

(ט)

מתוך שטח התא כאמור בתקנת משנה (ח), השטח הפנוי מציוד העומד לרשות הגורים לא יפחת ממטר רבוע אחד, ויופרד באמצעות מחיצה באופן המגן על הגורים מדריסת החזירה.

(י)

השטח הפנוי מציוד של תא שמוחזק בו חזיר להרבעה, לרבות חזיר שאינו משמש עוד להרבעה, לא יפחת משישה מטרים רבועים ורוחבו לא יפחת מ־2.8 מטרים; אם התא משמש גם להרבעה, לא יפחת שטחו הפנוי מציוד מעשרה מטרים רבועים.

5.

רביצה

לחזיר יסופק מקום מרבץ כמפורט להלן:

(1)

נקי, יבש ככל האפשר ומנוקז;

(2)

שמאפשר לו לרבוץ ולקום בנוחות;

(3)

שמאפשר לו לראות חזירים אחרים, גם אם הוא חזיר המוחזק בבידוד.

6.

רצפת החזירייה

לא יחזיק אדם חזירים בחזירייה, אלא אם כן ברצפתה מתקיימים התנאים האלה:

(1)

היא עשויה מחומר המונע החלקה של החזירים, נפילתם, או פציעתם;

(2)

ברצפה העשויה טפחות בטון יהיה רוחב החריצים והטפחות כמפורט להלן:

(א)

רוחב החריצים שבטפחות אינו עולה על המפורט להלן:

11 מילימטרים – לגורים;

14 מילימטרים – לגמולים;

18 מילימטרים – לחזירי פיטום;

20 מילימטרים – לחזירים שמשקלם עולה על 100 ק״ג;

(ב)

רוחב הטפחות אינו קטן מהמפורט להלן:

50 מילימטרים – לגורים וגמולים;

80 מילימטרים – לחזירי פיטום, חזירות לרבייה וחזירים להרבעה;

(3)

ברצפה העשויה טפחות פלסטיק או מתכת, לא תחול פסקה (2)(ב), ובלבד שרוחב החריצים לא יעלה על 11 מילימטרים.

7.

מניעת נזק

לא יוחזקו חזירים בחזירייה אם במקום החזקתם, במעברים, בתאים, במצע, במיתקני ההזנה וההשקיה, או בציוד שבהם יש חפצים, חומרים או עצמים העלולים לפצוע את החזירים או לגרום להם נזק ממשי.

8.

תנאים סביבתיים

לא יחזיק אדם חזירים בחזירייה אלא בתנאי אוורור, רעש ותאורה כמפורט להלן:

(1)

החזירייה מאווררת באופן טבעי או מלאכותי והרמות המרביות של הגזים אינן עולות על המפורט להלן:

(א)

NH₃ – עשרה חלקים למיליון (ppm) (להלן – חל״מ);

(ב)

CO₂ – שלושת אלפים חל״מ;

(ג)

H₂S – שניים וחצי חל״מ;

(2)

הרעש המתמשך לאורך זמן בחזירייה אינו עולה על 85 דציבלים;

(3)

נמנעת גרימת רעש פתאומי בחזירייה;

(4)

עוצמת התאורה המזערית בחזירייה, למעט בשעות החשיכה, מאפשרת לחזירים לראות זה את זה ואת סביבתם, מאפשרת להם גישה למזון ולמים ומאפשרת בדיקת מצבם בידי העובדים בחזירייה;

(5)

אם התאורה טבעית – יש בגגות או בקירות החזירייה פתחים או חלונות שקופים, ששטחם אינו קטן מ־3% משטח המחיה הכולל של החזירים;

(6)

אם התאורה מלאכותית – מותאם מחזורה למחזור בן 24 שעות, הכולל תקופת תאורה רציפה שמשכה אינו פחות משמונה שעות בעוצמה שאינה פחותה מ־40 לוקס;

(7)

הטמפרטורה תותאם לחזירים לפי גילם וסוגם, כמפורט להלן:

(א)

גורים – לא פחות מ־25 מעלות צלזיוס באזור רביצתם;

(ב)

גמולים – 24 מעלות צלזיוס בשבוע הראשון לאחר הגמילה;

(ג)

חזיר פיטום, חזירה לרבייה, מבכירה, חזיר להרבעה – עלתה הטמפרטורה על 27 מעלות צלסיוס, יופעלו אמצעי אוורור והתזה.

9.

מיתקנים אוטומטיים

לא יחזיק אדם חזירים בחזירייה שבה מותקנים מיתקנים אוטומטיים, אלא בהתקיים התנאים האלה:

(1)

האחראי יבדוק מיתקנים אוטומטיים פעמיים ביום לפחות, בתחילת יום העבודה ובסיומו;

(2)

מערכות החשמל והמים הראשיות ינוטרו באופן אוטומטי, באופן שיתריע מיידית על כל תקלה.

פרק ד׳: טיפול בחזירים

10.

מזון ומים

אחראי יספק לחזירים מזון ומי שתייה כמפורט להלן:

(1)

מזון פעם ביום לפחות, בכמות, בתדירות ובהרכב תזונתי מתאימים לצורכיהם ולהרגלי האכילה שלהם לפי מינם, גילם ומצבם הבריאותי;

(2)

המזון יוגש באחד האופנים האלה:

(א)

בלא הגבלה – האבסה חופשית (ad libitum);

(ב)

בהאבסה מבוקרת – בפריסת אבוסים המאפשרת לכל החזירים והחזירות בקבוצה לאכול בו־בזמן, האורך הכולל של האבוסים לא יפחת מהמפורט להלן:

(1)

לחזירים שמשקלם עד 10 ק״ג – מכפלת מספר החזירים ב־13 ס״מ;

(2)

לחזירים שמשקלם מעל 10 ק״ג עד 50 ק״ג – מכפלת מספר החזירים ב־22 ס״מ;

(3)

לחזירים שמשקלם מעל 50 ק״ג עד 110 ק״ג – מכפלת מספר החזירים ב־28 ס״מ;

(4)

לחזירים שמשקלם מעל 110 ק״ג – מכפלת מספר החזירים ב־40 ס״מ;

(ג)

באספקה מבוקרת וממוחשבת המאפשרת זיהוי פרטני של כל חזיר והקצאת כמות המזון המתאימה לצרכיו;

(3)

לא יוגש מזון אלא באבוסים נקיים משאריות מזון מקולקל או עבש, ושאינם מלוכלכים בהפרשות גוף או פסולת במידה שאינה סבירה בנסיבות העניין;

(4)

מזון שמוגש לחזירה לרבייה שאינה מניקה יכיל 10% לפחות סיבים (Fibers), ואולם במקרה שלפי התנהגות החזירה נראה שנדרשת לה תוספת מזון, יספק לה האחראי תוספת סיבים (סובין, קש וכדומה);

(5)

לכל חזיר תינתן גישה חופשית למי שתייה; בפסקה זו, ”מי שתייה“ – כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, שמתקיימים בהם התנאים התברואתיים שנקבעו לפי חלק ה1 לפקודה האמורה;

(6)

מספר נקודות הספקת המים לחזירים בקבוצה לא יפחת מנקודה אחת לכל חמישה עשר חזירים.

11.

המלטה

(א)

תא המלטה יהיה בנוי באופן שיאפשר לחזירה להמליט בו באופן טבעי או בסיוע, לפי הצורך.

(ב)

מוחזקת חזירה לאחר המלטה בריסון – תשוחרר מהריסון לא יאוחר מ־14 ימים לאחר ההמלטה; ואולם לא תוחזק חזירה בריסון לאחר המלטה, אם היא פצועה או מגלה התנהגות חריגה המעידה על מצוקה.

(ג)

מוחזקת חזירה בתא המלטה כשהיא איננה מרוסנת יכלול התא אמצעי הגנה לבטיחות הגורים.

(ד)

תקופת הנקת הגורים לא תפחת מ־28 ימים; ואולם ניתן לקצר את ימי ההנקה לתקופה שלא תפחת מ־21 ימים, בהתקיים ארבעת התנאים המצטברים האלה:

(1)

הגורים בריאים ומסוגלים לאכול בכוחות עצמם מזון גם בלא הנקה;

(2)

הגורים מוחזקים בתא המיועד לגמילה מוקדמת לאחר שנוקה וחוטא;

(3)

לגורים מוגש מזון לפי צורכיהם הפיזיולוגיים;

(4)

משקל כל אחד מהגורים לא יפחת מ־6 ק״ג.

12.

החזקה בבידוד

לא יוחזק חזיר בחזירייה בבידוד אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)

מבכירה או חזירה לרבייה בתא הזרעה, לפי הכללים האלה:

(א)

מבכירות – מארבעה ימים לפני המועד הצפוי להזרעה עד יומיים לאחר סיום הזרעה;

(ב)

אימהות – מיום גמילת הגורים עד יומיים לאחר סיום ההזרעה;

(ג)

בכל מקרה משך ההחזקה של חזירה בתא הזרעה לא יעלה על שבעה ימים רצופים;

(2)

מבכירה או חזירה לרבייה בתא המלטה – משבעה ימים לפני מועד ההמלטה הצפוי עד 28 ימים אחריה, או 21 ימים אחריה לפי תקנה 11(ד);

(3)

זכר להרבעה;

(4)

חזיר שלדעת האחראי מגלה תוקפנות מיוחדת, מותקף על ידי חזירים אחרים, חולה או פצוע.

13.

איסור קשירה

לא יחזיק אדם בחזירייה חזירים כשהם קשורים בשרשרת, בחבל או בכל אמצעי אחר.

14.

איסור הכאה או פציעה

(א)

לא יכה אדם חזיר במקל, במאיץ חשמלי או בכל מכשיר אחר, לא יפצע אותו ולא יגרום לו כווייה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יראו בסימון חזיר באמצעות קעקוע, שבב תת־עורי או תווית אוזן או בביצוע קיטום זנב וקיטום ושיוף ניבים או סירוס לפי תקנות 15 ו־16 לתקנות אלה, כהכאה או כפציעה אסורה.

15.

קיטום זנב וקיטום ושיוף ניבים

(א)

לא יקטום אדם את זנבו של חזיר ולא יקטום או ישייף את ניביו של חזיר, בחזירייה שהיא משק גידול על רפד.

(ב)

בחזירייה שאינה משק גידול על רפד, לא יקטום אדם את זנבו של חזיר ולא יקטום או ישייף את ניביו של חזיר, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:

(1)

בחזיר שגילו עד שבעה ימים: החזיר טופל במשכך כאבים לפני הפעולה, במהלכה, עד לסיומה ולאחריה, והקיטום או השיוף מבוצעים בידי עובד מיומן;

(2)

בחזיר שגילו עולה על שבעה ימים: אם רופא וטרינר קבע שלא היה ניתן לבצע את פעולת הקיטום או השיוף עד גיל שבעה ימים בשל מצבו הרפואי של החזיר, הפעולה בוצעה בהקדם האפשרי לאחר שהוסרה המניעה לביצועה כאמור, בידי רופא וטרינר, בוצע אלחוש של המקום או הרדמה לפני הפעולה, והחזיר טופל במשככי כאבים לאחריה;

(3)

הטיפול בוצע בכלים ייעודיים שעברו חיטוי;

(4)

הטיפול במשככי כאבים, בחומרי אלחוש או בחומרי הרדמה בוצע באמצעות תכשירים רפואיים רשומים כדין, לפי ההתוויה המאושרת ולפי הוראות רופא וטרינר.

(ג)

ביצע רופא וטרינר פעולה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ימסור לאחראי אישור בכתב על ביצועה וסיבותיה.

16.

סירוס

(א)

לא יבצע אדם סירוס כירורגי בחזיר, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:

(1)

בחזיר שגילו אינו עולה על שבעה ימים: החזיר טופל במשכך כאבים לפני הפעולה במהלכה עד לסיומה ולאחריה, והסירוס מתבצע בידי עובד מיומן;

(2)

בחזיר שגילו עולה על שבעה ימים: אם רופא וטרינר קבע שלא היה ניתן לבצע את פעולת הסירוס עד גיל שבעה ימים בשל מצבו הרפואי של החזיר, הפעולה בוצעה בהקדם האפשרי לאחר שהוסרה המניעה לביצועה כאמור, בידי רופא וטרינר, בוצע אלחוש של המקום או הרדמה של החזיר לפני הפעולה, והחזיר טופל במשככי כאבים לאחריה;

(3)

הסירוס בוצע בכלים ייעודיים שעברו חיטוי;

(4)

הטיפול במשככי כאבים, בחומרי אלחוש או בחומרי הרדמה בוצע באמצעות תכשירים רפואיים רשומים כדין לפי התווייתם המאושרת ולפי הוראות רופא וטרינר.

(ב)

ביצע רופא וטרינר פעולה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ימסור לאחראי אישור בכתב על ביצועה וסיבותיה.

17.

העשרה סביבתית

אחראי ידאג לספק לחזירים העשרה סביבתית שתאפשר גישה, בכל עת, לחפצים או לחומרים בכמות מספקת סבירה כמפורט להלן:

(1)

חפצים שמאפשרים לחזיר להתעסק בהם ובכלל זה שרשראות, כדורי פלסטיק, גזרי עץ;

(2)

לחזירים הנמצאים בתא בעל רצפה רצופה – קש, שחת, נסורת, קומפוסט, נייר, כבול או חומרים בעלי מאפיינים פיזיים דומים לאלה, שמאפשרים לחזיר לנבור בהם בלי שיפגעו בבריאותו והותקן אמצעי המונע את מעברם מהרצפה הרצופה אל מערכת איסוף השפכים או התשטיפים;

(3)

לחזירים הנמצאים בתא בעל רצפת טפחות – חומרים שמאפשרים לחזיר לנבור בהם בלי שיפגעו בבריאותו, ובלבד שגודלם אינו מאפשר את מעברם דרך החריצים שבטפחות ושאינם צפויים להתפורר באופן שיאפשר את מעברם דרך החריצים שבטפחות, או לחלופין הותקן אמצעי המונע את מעברם מרצפת הטפחות אל מערכת איסוף השפכים או התשטיפים.

18.

פיקוח רפואי

אחראי –

(1)

ידאג לבדוק את החזירים פעמיים ביום לפחות, בתחילת היום ובסיומו;

(2)

ידאג לביקור רופא וטרינר בחזירייה אחת לחודש לפחות, ובחזירייה שמוחזקים בה 1,000 חזירים או יותר – ידאג להסדר תקף עם רופא וטרינר ולפיו מחויב הרופא הווטרינר להגיע לחזירייה לצורך טיפול בחזירים באופן מיידי לפי קריאת האחראי;

(3)

ידאג לטיפול מניעתי כנגד טפילים לפי הוראות הרופא הווטרינר;

(4)

ינהל רישום של ביצוע פעולות לפי תקנות 15 ו־16, פציעות חריגות, התעברויות, המלטות, תחלואה, תמותה, ובדיקות וטיפולים רפואיים שניתנו לחזירים, לרבות בדיקות שגרתיות ותוצאותיהן וביקורי רופא וטרינר;

(5)

ישמור רישום כאמור בפסקה (4) וכן תעודות, מרשמים ואישורים שניתנו בידי רופא וטרינר למשך שנתיים מיום עריכתם.

19.

טיפול בחזיר חולה או פצוע וחובת היוועצות

(א)

אחראי ידאג לבדיקתו של חזיר המגלה סימני מחלה או פציעה, בידי רופא וטרינר במהירות האפשרית בנסיבות העניין, ויספק לו טיפול הולם לשם ריפויו או לשם הקלת סבלו או ידאג להמתתו באופן שימזער את סבלו וימנע סבל מיותר באחת הדרכים המתאימות להמתת חסד של חזירים לפי תקנה 22(ג).

(ב)

אחראי יחזיק חזיר פצוע או חולה באופן שיאפשר טיפול הולם בו לשם ריפויו או לשם הקלת סבלו, לפי הוראות רופא וטרינר.

(ג)

השטח הפנוי מציוד שיעמוד לרשות כל חזיר חולה או פצוע לא יפחת מהמפורט להלן:

(1)

ארבעה מטרים רבועים לחזירה לרבייה בכל משקל;

(2)

מטר וחצי רבוע לכל 100 קילוגרם של משקל חזיר.

20.

פטור עקב מילוי הוראות רופא וטרינר

הורה רופא וטרינר, בכתב, כי נסיבות רפואיות מחייבות פעולה החורגת מהוראות תקנות אלה, לא יראו בביצועה, לפי ההוראות, הפרה של התקנות.

21.

פינוי פגרי חזירים

אחראי ידאג להוצאת פגרי חזירים מתאים שבהם נמצאים חזירים אחרים מיד לאחר גילוים ולפינוים מהחזירייה לפי תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981.

22.

המתה למניעת סבל

(א)

אחראי יחזיק בחזירייה אמצעים להמתת חסד של חזיר.

(ב)

אחראי ינקוט את האמצעים הדרושים כדי למנוע מחזיר לשמוע, לראות או לבוא במגע גופני עם חזיר שמבוצעת בו פעולת המתה או הימום.

(ג)

לא תבוצע המתת חסד אלא באחת משתי הדרכים האלה:

(1)

בידי רופא וטרינר באמצעות חומרי הרדמה או באמצעות חומרים ייעודיים להמתת חסד;

(2)

בידי עובד מיומן באמצעות אקדח בריח שבוי או באמצעות מכשיר להימום חשמלי שהם ייעודיים להמתת חסד של חזיר.

23.

תכשירים וטרינריים מיוחדים

לא יחזיק אדם בחזירייה תכשיר וטרינרי מיוחד ולא ישתמש בו אלא לפי מרשם שנחתם בידי רופא וטרינר; בתקנה זו, ”תכשיר וטרינרי מיוחד“ – כהגדרתו בתקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים), התשמ״ט–1988.

24.

חומרי חיטוי והדברה

לא יחזיק אדם בחזירייה חומרי חיטוי והדברה ולא ישתמש בהם אלא אם כן יש להם תעודת רישום כהגדרתה בתקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים), התשמ״ב–1982.

25.

השבחה גנטית

המנהל רשאי לתת לבעל חזירייה הוראות לצמצום פגיעה ברווחת חזירים שמקורה בהשבחה הגנטית שלהם.

פרק ה׳: הוראות שונות

26.

הכשרת עובד מיומן ואישורו

(א)

מי שאינו רופא וטרינר רשאי לעסוק בפעולות לפי תקנות 15 ו־16 אם קיבל לכך היתר מאת המנהל, בכפוף להוראות תקנה זו; בתקנה זו, ”היתר“ – היתר מאת המנהל לביצוע קיטום זנב, קיטום ושיוף ניבים, סירוס או המתת חסד.

(ב)

המבקש היתר יגיש על כך בקשה למנהל ויצרף אליה את האישורים והתעודות שלהלן:

(1)

העתק או צילום מאומת של תעודת סיום קורס להכשרת עובד מיומן;

(2)

העתק או צילום מאומת של ההודעה על הציון בבחינה לביצוע הפעולות הנדרשות מעובד מיומן.

(ג)

לא ייתן המנהל היתר למבקש אלא אם כן התקיימו בו הכשירויות האלה:

(1)

הוא סיים קורס להכשרת עובד מיומן שהכיר בו המנהל;

(2)

הוא עמד בהצלחה בבחינה שעליה הורה המנהל או שהמנהל אישר.

(ד)

ראה המנהל כי מי שניתן לו היתר הפר הוראות לעניין השתתפות בהכשרה או הפר הוראות אחרות לפי החוק, לפי חוק הרופאים הווטרינרים ולפי תקנות אלה, רשאי המנהל לבטל את ההיתר, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

27.

שמירת דינים

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה ובמקרה של סתירה ביניהן ובין תקנות אלה, יחולו ההוראות לפי הפקודה.

28.

צידוק מיוחד

לא יראו באדם אחראי להפרת תקנות אלה, אם מעשהו היה נחוץ באופן מיידי לרווחתו של חזיר, והפגיעה הצפויה ברווחתו כתוצאה מן ההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה מאי־ההפרה.

29.

עונשין

(א)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:

(1)

מחזיק חזירייה בלי שמתקיימים בה התנאים הקבועים בתקנה 3;

(2)

מחזיק חזירים בחזירייה בצפיפות העולה על האמור בתקנה 4;

(3)

מי שאינו מספק מקום מרבץ לחזירים, או מספק מקום מרבץ שאינו עומד בתנאים המפורטים בתקנה 5;

(4)

מחזיק חזירים בחזירייה בלי שמתקיימים ברצפתה התנאים הקבועים בתקנה 6;

(5)

מחזיק חזירים בחזירייה במקום שיש בו חפצים או עצמים העלולים לפצוע את החזירים או לגרום להם נזק ממשי, בניגוד לתקנה 7;

(6)

מחזיק חזירים בחזירייה בתנאי אוורור, רעש, תאורה וחום שאינם עומדים בתנאים המפורטים בתקנה 8;

(7)

אחראי שלא סיפק לחזירים מזון או מים או שסיפק לחזירים מזון או מים שלא לפי תקנה 10;

(8)

מחזיק בחזירייה חזירה בהמלטה והנקה או גורים, שלא בהתאם לתנאים המפורטים בתקנה 11;

(9)

מחזיק חזיר בבידוד, שלא לפי תנאים המפורטים בתקנה 12;

(10)

מחזיק חזיר קשור, בניגוד kתקנה 13;

(11)

מכה חזיר, פוצע אותו, גורם לו כווייה או מבצע באוזניו חיתוך בניגוד לתקנה 14(א);

(12)

מבצע סימון בחזיר, שלא באמצעות קעקוע, שבב תת־עורי או תווית אוזן, בניגוד לתקנה 14(ב);

(13)

מבצע קיטום זנב או ניבים או שיופם בחזיר, שלא לפי תקנה 15(א) או (ב);

(14)

מבצע סירוס בחזיר, שלא לפי תקנה 16(א);

(15)

אחראי שלא בדק את החזירים פעמיים ביום לפחות, בניגוד לתקנה 18(1);

(16)

אחראי שלא דאג לביקור רופא וטרינר בניגוד לתקנה 18(2);

(17)

אחראי שלא דאג לבדיקת חזיר המגלה סימני מחלה או פציעה בניגוד לתקנה 19(א);

(18)

אחראי שאינו מספק לחזיר חולה או פצוע טיפול הולם, בניגוד לתקנה 19(א);

(19)

אחראי המחזיק חזיר פצוע או חולה באופן שאינו מאפשר טיפול הולם בו, בניגוד לתקנה 19(ב);

(20)

אחראי המחזיק חזיר חולה או פצוע בשטח שגודלו הפנוי מציוד פחות מהאמור בתקנה 19(ג);

(21)

אחראי שאינו נוקט אמצעים למנוע מחזיר לשמוע, לראות או לבוא במגע עם חזיר שמבוצעת בו פעולת המתה או הימום, בניגוד לתקנה 22(ב);

(22)

עובד מיומן שביצע המתת חסד של חזיר שלא באמצעים המנויים בתקנה 22(ג)(2).

(ב)

העושה אחד מאלה, דינו – קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:

(1)

מחזיק חזירים בחזירייה עם מיתקנים אוטומטיים, שלא לפי תקנה 9;

(2)

רופא וטרינר שביצע פעולה לפי תקנה 15(ב)(2), ולא מסר לאחראי אישור בכתב על ביצועה וסיבותיה של פעולה בניגוד לתקנה 15(ג);

(3)

רופא וטרינר שביצע פעולה לפי תקנה 16(א)(2), ולא מסר לאחראי אישור בכתב על ביצועה וסיבותיה של פעולה בניגוד לתקנה 16(ב);

(4)

אחראי שאינו מספק לחזירים תנאי העשרה סביבתית, בניגוד לתקנה 17;

(5)

אחראי שאינו פועל לפי הוראות תקנה 18(3);

(6)

אחראי שאינו דואג לניהול רישום ושמירת מסמכים, בניגוד לתקנה 18(4) ו־(5);

(7)

אחראי שאינו מחזיק אמצעים להמתת חסד, בניגוד לתקנה 22(א);

(8)

מחזיק או משתמש בתכשיר וטרינרי מיוחד שלא לפי מרשם שניתן על ידי רופא וטרינר, בניגוד לתקנה 23;

(9)

מחזיק או משתמש בחומרי הדברה, בניגוד לתקנה 24.

30.

אחריות נושא משרה

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי תקנה 29 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי תקנה 29 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי תקנת משנה (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

31.

דיווח לוועדה

בתוך שנתיים מיום תחילתן של תקנות אלה, ידווח שר החקלאות ופיתוח הכפר לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת על תוצאות מחקרים שערך משרדו במטרה לבחון חלופות שימנעו את הצורך בפעולות הריסון, קיטום הזנבות, קיטום ושיוף הניבים והסירוס לפי תקנות אלה.

32.

תחילה

(א)

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 4(א) ותקנה 26, שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

(ב)

תחילתה של תקנה 4(א) – 12 חודשים מיום התחילה.

(ג)

תחילתה של תקנה 26 – 12 חודשים מיום התחילה.

33.

הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 12(1), בתקופה שעד תום שישה חודשים מיום התחילה, לא תוחזק חזירה מבכירה או חזירה לרבייה בבידוד בתא הזרעה, למשך זמן העולה על עשרים ושמונה ימים.

---

כ״ט בטבת התשע״ה (20 בינואר 2015)

• יאיר שמיר
  שר החקלאות ופיתוח הכפר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.