לדלג לתוכן

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס״ד–2004


ק״ת תשס״ד, 161, 446; תשס״ו, 733; תשס״ז, 572; תשס״ח, 1362, 1363, 1364; תשס״ט, 26; תשפ״א, 2732; תשפ״ה, 402, 403. עדכון סכומים: ק״ת תשס״ח, 513; תשס״ט, 1034; תש״ע, 994; תשע״א, 908; תשע״ב, 976; תשע״ג, 1535; תשע״ד, 1137; תשע״ו, 956; תשע״ז, 1087; תשע״ח, 1813; תשע״ט, 3204; תשפ״ב, 1842; תשפ״ג, 1870; תשפ״ד, 1614.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו־8 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תשס״ו, תשפ״א, תשפ״ה, תשפ״ה־2]
בתקנות אלה –
”אשרה“ – אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל;
”היתר“ – היתר להעסקת עובד זר שניתן לפי הוראות סעיף 1יג בחוק;
”חוק הביטוח הלאומי“ – (החל מיום 1.7.2025): חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”מוסד סיעודי“ – מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש;
”מוסד סיעודי“ – (החל מיום 1.1.2025): אחד מאלה:
(1)
מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש או מחלקה לגריאטריה פעילה;
(2)
מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס״א–2001;
(3)
מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שמעניק שירותי דיור טיפולי־שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות;
”סכום האגרה השנתית“ – לפי סעיף 1י(א1) לחוק או לפי תקנה 2, לפי הענין;
”עובד זר יומי“ – אזרח מדינה הגובלת בישראל, שהוא עובד זר המועסק כדין בישראל והיוצא, דרך כלל, את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה;
”קבלן כוח אדם בענף הבנין“ – קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים, לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, בענף הבנין.
סכומי אגרה מופחתים [תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשפ״א, [הודעות], תשפ״ה]
(א)
יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 250 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2004, בשנת 2024, 340 ש״ח), ובלבד שנבדק לפי סעיף 224(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, אם חייבו הממונה בבדיקה כאמור לצורך קביעת מידת תלותו בעזרת הזולת.
(א1)
(הוראת שעה מיום 18.3.2021 עד יום 31.12.2025): המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 310 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2021, בשנת 2024, 350 ש״ח).
(א2)
(החל מיום 1.1.2025): המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט בתוספת לתקנות, ישלם אגרת בקשה כאמור בתקנת משנה (א1).
(ב)
יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי פטור מתשלום אגרה שנתית.
(ב1)
המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,240 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 8,070 ש״ח).
(ב2)
(החל מיום 1.1.2025): המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט בתוספת לתקנות, ישלם אגרה שנתית בסכום הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק, לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה.
(ג)
סכומי האגרות המופחתות שבתקנה זו יתעדכנו במועד עדכון שאר סכומי האגרה לפי החוק.
(ד)
(פקעה).
פטור מאגרות [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־2]
מעבידו של עובד זר יומי פטור מתשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית.
תשלום חלקי של אגרה שנתית [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח]
(א)
ניתנה לעובד זר אשרה לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, יהיה סכום האגרה השנתית לגבי מי שמבקש להעסיקו, סכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום פקיעתה, ומחולק ב־200.
(ב)
סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין, בעד העסקת עובד זר, אשר עד מועד שאינו עולה על 30 ימים לתחילת ההעסקה אצלו היה מועסק כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבניין, יהיה סכום האגרה השנתית הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים מיום תחילת ההעסקה אצלו עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
(ג)
סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין בעד העסקת עובד זר שהגיע מחוץ לישראל יהא סכום האגרה השנתית הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום כניסת העובד לישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
עובד זר שיצא את ישראל [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשפ״ה־2]
(א)
מעסיק של עובד זר שיצא את ישראל זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר יציאת העובד הזר את ישראל, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:
(1)
הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)
העובד הזר שבגינו שילם המעסיק את האגרה השנתית (להלן – העובד הזר היוצא) יצא מישראל בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;
(3)
העובד הזר היוצא לא שב לישראל עד יום פקיעתה של האשרה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו יצא מישראל יציאה שאיננה זמנית לפני פקיעת מועד האשרה שלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום יציאת העובד מישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
עובד זר שעבר ממעסיק למעסיק [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2]
(א)
מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו והחל לעבוד כדין אצל מעסיק אחר זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר מעברו של העובד הזר לעבודה אצל המעסיק האחר, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:
(1)
הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)
העובד הזר עבר לעבוד אצל המעסיק האחר, בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;
(3)
המעסיק האחר שילם אגרה שנתית כדין בעד תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו והחל לעבוד כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבניין (להלן – המעסיק החדש), והמעסיק החדש שילם אגרה שנתית כדין בעד תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפסקת העבודה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
עובד זר שנפטר [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2]
(א)
נפטר עובד זר, יהיה מעבידו זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שלאחר פטירתו של העובד הזר, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:
(1)
הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)
העובד הזר שבשלו שילם המעביד את האגרה נפטר בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), היה מעסיקו של העובד הזר שנפטר קבלן כוח אדם בענף הבניין, יהיה המעסיק זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפטירה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה, אף אם לא התקיים האמור בפסקאות (1) ו־(2) לתקנה משנה (א).
עובד זר שנפגע בעבודה [תיקון: תשפ״ה־2]
(החל מיום 1.7.2025, חלה על עובד שהפסיק את עבודתו החל מהמועד האמור):
(א)
מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (בתקנה זו – פגיעה בעבודה), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמיום הפגיעה עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו שני אלה:
(1)
הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)
המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:
(1)
המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);
(2)
העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.
עובד זר שאיבד את כושר עבודתו כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודה [תיקון: תשפ״ה־2]
(החל מיום 1.7.2025, חלה על עובד שהפסיק את עבודתו החל מהמועד האמור):
(א)
מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8:
(1)
הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)
היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי;
(3)
רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה התקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של 90 ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;
(4)
העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;

": (5) הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.

(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
(ג)
בתקנה זו, ”המועד הקובע“ – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).
עובד זר שהוחזק במשמורת, נעצר או נאסר [תיקון: תשפ״ה־2]
(החל מיום 1.7.2025, חלה על עובד שהפסיק את עבודתו החל מהמועד האמור):
(א)
מעסיק שעובדו הזר הוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל לתקופה העולה על 30 ימים, או נעצר או נידון למאסר לתקופה כאמור, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, מיום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו כאמור עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, והכול אם המעסיק שילם בשל העובד אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
ההחזר לפי תקנות 5 עד 7 [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2]
ההחזר של סכומי אגרה שנתית לפי הוראות תקנות 5(א), 6(א) ו־7(א) יהיה ההפרש שבין סכום האגרה השנתית לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד היום שבו התקיימו לראשונה כל התנאים המנויים בתקנה 5(א), 6(א) או 7(א), לפי הענין, ומחולק ב־200.
ההחזר לפי תקנות 5 עד 7ג [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2]
(החל מיום 1.7.2025): ההחזר של סכומי אגרה שנתית לפי הוראות תקנות 5(א), 6(א), 7(א), 7א(א), 7ב(א) ו־7ג(א) יהיה ההפרש שבין סכום האגרה השנתית לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד היום שבו התקיימו לראשונה כל התנאים המנויים בתקנה 5(א), 6(א), 7(א), 7א(א), 7ב(א) או 7ג(א), לפי הענין, ומחולק ב־200.
תשלום האגרות [תיקון: תשס״ח]
(א)
אגרת בקשה תשולם לאוצר המדינה ותיגבה באמצעות הממונה.
(ב)
אגרה שנתית תשולם לאוצר המדינה ותיגבה באמצעות משרד הפנים או הממונה בנסיבות העניין.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות 1, 3 ו־9, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
הוראת מעבר
בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי יהיה פטור מאגרת בקשה, ויחיד שניתן לו היתר להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי יהיה פטור מתשלום אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לעובד זר בהסתמך על ההיתר.

== תוספת (תיקון: תשפ״ה)

(תקנה 2(א2) ו־(ב2))

(החל מיום 1.1.2025):
ענף מסחר ושירותים
ענף המסעדות
ענף הבניין – בענפי משנה אלה:
(1)
שיפוצים
(2)
עתיקות
(3)
תשתיות תחבורה.


ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)
  • אהוד אולמרט
    שר התעשיה המסחר והתעסוקה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.