לדלג לתוכן

תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008


ק״ת תשס״ח, 1228.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7א(ג) ו־20 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954 ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”עובד במשכורת“ – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
”עובד בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת;
”שכר העבודה“ –
(1)
לגבי עובד או עובדת בשכר – שכר העבודה הממוצע של שכר העובדת או העובד בששת החודשים שבהם עבדו העובדת או העובד בפועל אצל מעבידם, שקדמו לתקופה שבעדה זכאים לדמי לידה, או לתקופה שבעדה זכאית העובדת לגמלה לשמירת הריון;
(2)
לגבי עובד או עובדת במשכורת – שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש.
תשלומים שנהג המעביד בלבד לשלם לקופת גמל
נהג מעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה או בתקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי העניין.
תשלומים לקופת גמל בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון
(א)
נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.
(ב)
העובדת תפקיד, בתקופה שבה היא זכאית לגמלה לשמירת ההריון, את התשלומים החלים עליה אצל מעבידה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958; ואולם אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל, כאמור בתקנת משנה (א).
תשלומים לקופת גמל בתקופה שבה העובדת או העובד זכאים לחופשת לידה
(א)
נהגו הן המעביד והן העובדת או העובד לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שהם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.
(ב)
לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד –
(1)
המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור;
(2)
את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור בפסקה (1), ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה; בפסקה זו, ”מקדמות על חשבון שכר עבודה“ – כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
(ג)
המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה במועדים שבהם היה משלם את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.
חובת מסירת הודעה לעובדת או לעובד
מעביד ימסור לעובדת או לעובד, הודעה בדבר ההוראות שבתקנות אלה, לפי הטופס שבתוספת, במועדים אלה:
(1)
לעובדת – בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת;
(2)
לעובד – בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעביד כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה.
שמירת זכויות
תקנות אלה באות להוסיף על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע מהן.
ביטול
תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ״א–1991 (להלן – תקנות הבטחת פנסיה) – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה החל ב־1 בחודש שלאחר פרסומן (להלן – יום התחילה).
תחולה
(א)
תקנות אלה יחולו על עובדת שזכאותה לגמלה לשמירת הריון החלה ביום התחילה ואילך ועל עובדת או עובד שזכאותם לדמי לידה החלה ביום התחילה ואילך.
(ב)
על אף האמור בתקנה 6 ובתקנת משנה (א), עובדת או עובד שזכאותם לדמי לידה החלה ערב תחילתן של תקנות אלה, ימשיכו המעביד והעובדת או העובד, לפי העניין, לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה כאילו המשיכו תקנות הבטחת פנסיה לחול ביום האמור ולאחריו.

תוספת

הודעה

(תקנה 4)

שם המעביד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מס׳ זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם העובד/ת: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מס׳ זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הנדון:
הפרשות לקופת גמל בתקופה שבעדה זכאית עובדת לגמלה לשמירת הריון ודמי לידה לפי חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954, ותקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008
הריני להודיעך כי לפי סעיף 7א לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954, ותקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008 (להלן – התקנות), בתקופה שבעדה עובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון (להלן – תקופת שמירת הריון) ובתקופה שבעדה זכאים עובדת או עובד לדמי לידה (להלן – תקופת חופשת לידה), התשלומים לקופות גמל החלים על עובדת ועל מעביד יבוצעו כלהלן:
בתקופת שמירת הריון – העובדת תפקיד את התשלומים החלים עליה אצל מעבידה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום התשיעי בכל חודש שבשל שמירת ההריון נעדרה העובדת מהעבודה, המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו בתקופת שמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.
יצוין כי אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר, כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל בתוך 7 ימי עבודה מיום שהפקידה העובדת את תשלומיה אצלו.
נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו לפי התקנות, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופת שמירת הריון.
לתשומת ליבך, אם הינך עובדת בשכר, כלומר, שכרך אינו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, התשלומים החודשיים שיופקדו לקופת הגמל בתקופת שמירת הריון, יבוצעו לפי שכרך הממוצע בששת החודשים שבהם עבדת בפועל אצל מעבידך, שקדמו לתקופת שמירת ההריון.
בתקופת חופשת לידה – המעביד ינכה מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד בתכוף לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, ויעביר לקופת הגמל את שיעור ההפרשות החודשי מתוך הסכום האמור יחד עם התשלומים החלים עליו בתקופת חופשת הלידה במועדים שבהם היה משלם את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.
את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור, ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה, והמעביד יעבירם לקופת הגמל בכל חודש במהלך חופשת הלידה, יחד עם תשלומיו; המעביד רשאי לנכות את המקדמות על חשבון שכר העבודה משכרם של העובדת או העובד עם שובם לעבודה לאחר חופשת הלידה.
נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו לפי התקנות, כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבה הם זכאים לדמי לידה, לפי העניין.
לתשומת לבך: אם הנך עובד/ת בשכר, כלומר, שכרך אינו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, התשלומים החודשיים שיופקדו לקופת הגמל, יבוצעו לפי שכרך הממוצע בששת החודשים שבהם עבדת בפועל אצל מעבידך, שקדמו לתקופת חופשת הלידה.
הערות:
(1)
האמור בהודעה זו חל לגבי עובדת או עובד שעבדו אצל מעבידם שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולעניין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון.
(2)
קטיעה ברצף ההפרשות לקופות גמל עלול לפגוע בזכויות של העובד/ת בקופת הגמל.

רשימת הפרשות לקופות גמל

[המעביד ישלים את הנתונים על פי תנאי העבודה של העובדת]
סוג התשלוםהגוף המקבל
ושם התכנית
אחוז הפרשה
של העובד
סכום הפרשה
של עובד
אחוז הפרשה
של המעביד
סכום הפרשה
של מעביד
פנסיה. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .
ביטוחים. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .
חיסכון (קרן השתלמות). . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .
אחר:. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . .


י״ז בתמוז התשס״ח (20 ביולי 2008)
  • אליהו ישי
    שר התעשיה המסחר והתעסוקה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.