”מכשיר עזר רפואי“ – נעליים אורטופדיות, קביים, מקלות, רצועות, גרביים, או חגורות גמישות, חגורות שבר, משקפיים, מכשירים להגברת השמיעה – לרבות הסוללות המפעילות אותם – גרביים לגדמים, לרבות כל מלבוש מיוחד הדרוש עקב השימוש באחד המכשירים האלה;

”מכשיר תנועה“ – כסא על גלגלים.

פרק שני: רופאים מוסמכים לטיפול בנכים

2.

מינוי רופאים מוסמכים

(א)

לשם טיפול בנכים ימנה שר האוצר –

(1)

רופא מוסמך ראשי שתחום פעולתו הוא כל שטח המדינה;

(2)

רופאים מוסמכים מקומיים שתחום פעולתו של כל אחד מהם ייקבע בהודעה שתפורסם ברשומות.

(ב)

הודעה על כל מינוי לפי תקנה זו תפורסם ברשומות.

3.

סמכות רופא מוסמך

כל נכה הטוען שהוא זקוק לטיפול וזכאי לקבלו לפי סעיף 21 לחוק, רשאי לפנות לרופא מוסמך מקומי שיחליט אם הנכה זקוק לטיפול ומה הוא הטיפול.

4.

ערעור

נכה החולק על החלטתו של רופא מוסמך מקומי, רשאי לערער לפני הרופא המוסמך הראשי והחלטתו תהא סופית.

5.

קבלת טיפול במוסד מוסמך

נכה שנקבע לו טיפול על ידי רופא מוסמך מקומי או על ידי רופא מוסמך ראשי, יפנה למוסד המוסמך שקבע הרופא למתן הטיפול ויקבל את הטיפול שנקבע.

6.

קבלת טיפול במוסד שאינו מוסמך

באין מוסד מוסמך שיכול ליתן לנכה טיפול שנקבע לו כאמור, רשאי הרופא המוסמך הראשי לאשר לנכה, על חשבון המדינה, טיפול רפואי במוסד או אצל רופא שאינם מוסד מוסמך.

פרק שלישי: כרטיס נכה

7.

מתן כרטיס נכה

נכה שהוחלט עליו לפי החוק שהוא זכאי לתגמולים, תתן לו הרשות המוסמכת כרטיס שבו תיקבע תמונת הנכה ושייקרא ”כרטיס נכה“.

8.

פרטי הרישום בכרטיס הנכה

בכרטיס הנכה יירשמו פרטים אלה:

(1)

המבחן לפי תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), תשי״ח–1957, המתייחס לנכות המזכה את הנכה בתגמולים;

(2)

דרגת נכותו של הנכה;

(3)

הרשות שקבעה לאחרונה את דרגת הנכות והתאריך שבו נקבעה הדרגה;

(4)

שמו של הרופא המוסמך המקומי שאליו יפנה הנכה לשם קבלת טיפול;

(5)

מספרה הסידורי של הבקשה שהגיש הנכה לשם קבלת תגמולים.

9.

שינויים בפרטי הרישום

כל כרטיס יהא חתום ביד הרשות המוסמכת וכל שינוי שייעשה בו לא יהיה לו תוקף אלא אם יש בצידו חתימתה של הרשות המוסמכת.

10.

תקפו של כרטיס נכה

(א)

תקפו של כרטיס נכה הוא לשנה אחת מיום שהוצא, או לתקופה קצרה מזו, כפי שתקבע הרשות המוסמכת.

(ב)

רשאית הרשות המוסמכת להאריך מזמן לזמן את תקפו של כרטיס נכה לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.

11.

החזרת כרטיס

כרטיס הנכה הוא רכוש המדינה ועל הנכה להחזירו לרשות המוסמכת בכל עת שפקעה זכותו לתגמולים.

פרק רביעי: טיפול רפואי ללא אישור

12.

תשלום הוצאות הטיפול הרפואי

קיבל נכה טיפול שהוא זכאי לו לפי תקנות אלה, ולא קיבל על כך תחילה אישורו של רופא מוסמך ראשי, רשאי הרופא האמור לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל התנאים האלה:

(1)

הנכה לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק;

(2)

השהיית הטיפול היתה עלולה לסכן את חייו של הנכה, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו;

(3)

הנכה קיבל את הטיפול במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום הימצאו, או קיבל את הטיפול במוסד או אצל רופא מתאימים שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך;

(4)

הנכה בא במגע עם הרופא המוסמך המקומי מיד לאחר שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראות אותו רופא בקשר לטיפול;

(5)

הנכה הגיש לרופא מוסמך ראשי, תוך שבועיים מגמר הטיפול, חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא, כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור – תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה.

13.

תשלום הוצאות אחרות

הוציא נכה הוצאות נסיעה, כלכלה או לינה לצורך עצמו או לצורך מלוויו בקשר לטיפול שהוצאותיו שולמו לו כאמור בתקנה 12, רשאי רופא מוסמך ראשי לאשר תשלום ההוצאות, כולן או מקצתן.

[תיקון: תשמ״ו]

פרק רביעי 1: טיפול בית

13א.

תנאים לזכאות לטיפול בית [תיקון: תשמ״ו]

נכה זכאי לקבל טיפול רפואי בבית אם רופא מוסמך קבע שנתקיימו כל אלה:

(1)

הנכה זקוק לטיפול רפואי, בשל מגבלות הנכות שבשלה הוכר כנכה;

(2)

הנכה אינו מסוגל להגיע למקום הטיפול כדי לקבל את הטיפול הרפואי;

(3)

הנכה אינו מקבל טיפול רפואי כאמור מכל מוסד או מקור אחר.

13ב.

בקשה לטיפול בית [תיקון: תשמ״ו]

נכה המבקש לקבל טיפול רפואי בבית יפנה לרופא מוסמך מקומי שיקבע אם הנכה זכאי לכך ומהו הטיפול הנדרש.

13ג.

קבלת הטיפול [תיקון: תשמ״ו]

(א)

הטיפול הרפואי ינתן לנכה בביתו בידי הרופא המוסמך המקומי או בידי מוסד מוסמך שקבע אותו רופא לענין זה.

(ב)

באין מוסד מוסמך שיכול ליתן לנכה טיפול שנקבע לו כאמור, רשאי הרופא המוסמך הראשי לאשר לנכה, על חשבון המדינה, טיפול רפואי במוסד או בידי רופא או אחות שאינם מוסד מוסמך.

13ד.

ביטול או שינוי זכאות [תיקון: תשמ״ו]

הרופא המוסמך רשאי לבטל או לשנות אישור שנתן לפי פרק זה אם ראה כי הנסיבות שעל פיהן נקבעה הזכאות נשתנו, או כי אין עוד צורך במתן טיפול רפואי בבית, כולו או חלקו, מכל טעם שהוא; הודעה על כך תינתן לנכה.

פרק חמישי: תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה

14.

מתן תותבות מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה

(א)

תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה (להלן – מכשירים) יינתנו לנכה אך ורק אם הוא זכאי להם כחלק מהטיפול המגיע לו על פי החוק.

(ב)

רופא מוסמך רשאי לקבוע מי הוא הנכה הזכאי לקבל מכשירים ואיזה מהם.

(ג)

מכשיר שנכה קיבל מהמדינה הוא רכוש המדינה, ואסור לנכה להעבירו לאחר בכל דרך שהיא או להשתמש בו שלא למטרה אשר לה ניתן המכשיר.

15.

התאמה ואימון

(א)

נכה הזכאי למכשיר לפי תקנה 14, זכאי גם שהמכשיר יותאם לגופו ושיינתן לו האימון הדרוש לשימוש במכשיר.

(ב)

הרופא המוסמך הראשי יקבע את הצורך בהתאמה ובאימון כאמור ואת האופן, הזמן והמקום בשטח המדינה שבהם יבוצעו.

16.

תיקון והחלפה

(א)

נכה שקיבל מכשיר זכאי גם שהמכשיר יתוקן או יוחלף, במידה שהדבר נדרש מחמת בלאי או קלקול שלא נגרמו על ידי הנכה בצדיה או ברשלנות.

(ב)

הרופא המוסמך הראשי יקבע אם קיימים התנאים לזכות האמורה ואת האופן, הזמן והמקום שבהם יבוצעו.

(ג)

מכשיר שהוחלף, חייב הנכה להחזירו מיד לרופא המוסמך הראשי, אלא אם כן התיר הרופא להשאירו ברשות הנכה.

17.

תשלום הוצאות תיקון

רופא מוסמך ראשי רשאי לאשר לשלם לנכה הוצאות שהוציא לתיקון מכשיר, אם נוכח שבלי אותו תיקון לא היה הנכה יכול להשתמש במכשיר, ובלבד –

(1)

שמחיר התיקון לא יעלה על 10 לירות;

(2)

שהנכה הגיש לרופא המוסמך הראשי תוך חודש מיום התיקון חשבון וקבלות על אותה הוצאה כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי, ואם נמנע בגלל סיבה שיש בה צידוק מלהגיש במועד האמור – תוך חודש מיום שחלפה המניעה.

פרק ששי: נסיעה, כלכלה ולינה

18.

אמצעי תחבורה

(א)

נכה שאושר הטיפול בו, או תיקון המכשיר שניתן לו או התאמתו או האימון בו (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – טיפול), זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול וחזרה משם, ובלבד שהמרחק בין מקום הימצאו של אותו נכה ובין המקום האמור הוא 5 ק״מ לפחות.

(ב)

נכה שרופא מוסמך מקומי אישר כי מחמת בריאותו או נכותו אין הוא מסוגל להגיע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול, זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום האמור וחזרה משם, גם אם המרחק הוא פחות מ־5 ק״מ.

19.

כלכלה ולינה

(א)

נכה זכאי לקבל כלכלה ולינה כל זמן שהוא בנסיעה ובטיפול במידה שאין הוא מקבל אותן מהמוסד המטפל בו.

(ב)

רופא מוסמך ראשי יקבע את אופן מתן הכלכלה והלינה האמורות ואת שיעורן.

20.

הוצאות נסיעה, כלכלה ולינה [תיקון: תשמ״א]

(א)

רשאי רופא מוסמך ראשי להתיר בכתב לנכה להוציא הוצאות לצורך הנסיעה, הכלכלה והלינה האמורות בתקנות 18 ו־19 לפי התנאים שייקבעו בהיתר.

(ב)

ראה רופא מוסמך מקומי או מנהל מוסד מוסמך שהפניית נכה אל רופא מוסמך ראשי לשם קבלת היתר הסעה, לינה או כלכלה, עלולה לסכן את בריאותו, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו, רשאי הוא להתיר בכתב לנכה להוציא הוצאות כאמור בתקנת משנה (א) בתנאים שייקבעו בהיתר.

(ג)

לא יאושרו לנכה הוצאות לפי תקנה זו אלא אם המציא עליהן חשבון או קבלה; ואולם הוצאות נסיעה למקום הבראה וחזרה ממנו ישולמו על פי קביעת הרשות המוסמכת וללא צורך בהמצאת חשבון או קבלה.

פרק שביעי: הוראות שונות

21.

מלווים

(א)

רופא מוסמך מקומי, רופא מוסמך ראשי, או מנהל מוסד הנותן לפי תקנות אלה טיפול לנכה, רשאי לקבוע שהנכה זקוק למלווה או למלווים בזמן נסיעתו לצרכי הטיפול.

(ב)

נקבע הצורך במלווה או במלווים כאמור, ולא נאותו בני משפחתו של הנכה לשמש לו מלווים, יעמיד לו רופא מוסמך ראשי מלווה או מלווים.

(ג)

דין מלווה לפי תקנה זו בכל הנוגע לנסיעה, כלכלה או לינה הוא כדין נכה לפי הוראות הפרק הששי.

22.

הפסקת טיפול והוצאה ממוסד

לא קיים נכה, ללא טעם מספיק, הוראותיהם של הרופא המוסמך הראשי או של הרופא המוסמך המקומי או של מנהל המוסד שאליו הופנה לשם קבלת טיפול, יהא הרופא המוסמך הראשי רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת, להורות על הוצאתו של הנכה מהמוסד שבו הוא נמצא, או להפסיק את הטיפול בנכה, כולו או מקצתו, לחלוטין או לתקופה מסויימת.

23.

ענשים

העובר על הוראות תקנה 11, דינו – מאסר ששה חדשים, או קנס חמישים לירות או שני הענשים כאחד.

24.

סודיות

כל המסמכים והידיעות הקשורים בטיפול בנכים הם סודיים ואין לגלותם אלא במידה שהדבר דרוש לקיום הוראה מהוראות תקנות אלה.

25.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי), תשי״ט–1958“.

ל׳ בתשרי תשי״ט (14 באוקטובר 1958)

פרץ נפתלי
ממלא מקום שר האוצר

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.