תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ח–1957

תקנות בדבר כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה


ק״ת תשי״ח, 82; תשכ״ו, 2263; תשל״ב, 1054.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו־27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, אני מתקין תקנות אלה:


אדם שאינו מסוגל להשתכר למחיה
אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו, הוא אחד מאלה –
(1)
נכה שהיא אם לילד הזקוק לטיפולה האישי, כל זמן שאין לשלול ממנה טיפול זה;
(2)
נכה הגרה יחד עם בעלה ואינה עוסקת אלא במשק ביתה בלבד ולה שני ילדים הגרים אתה ואינם עומדים ברשות עצמם.
הכנסה כדי מחיה [תיקון: תשכ״ו, תשל״ב]
סכום הכנסה חדשית המספיק למחייתו של אדם והתלויים בו, הוא סך הכל של הכנסות שיש לו ולתלויים בו והוא אינו פחות –
(1)
לגבי נכה שיש לו בן משפחה שהוא ילד – מ־60% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגתו היא ”ח“ של הדירוג האחיד ושהרכב משפחתו הוא כמספר בני המשפחה של הנכה;
(2)
לגבי נכה שאין לו בן משפחה שהוא ילד – מ־55% מסך כל המשכורת כאמור.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ח–1957“.


י״א בתשרי תשי״ח (6 באוקטובר 1957)
  • לוי אשכול
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.