תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)
תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) מתוך
תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט״ו–1955
תקנות בדבר טיפול רפואי בנכים
ק״ת תשט״ו, 785; תשי״ט, 505; תשכ״ב, 102; תשכ״ד, 644; תש״ל, 1025; תשל״ב, 846; תשל״ה, 1985; תשל״ח, 1302; תשל״ט, 780; תשמ״א, 1161; תשמ״ז, 747, 1185; תשמ״ח, 3043; תשמ״ט, 604, 1260; תש״ן, 338; תשנ״א, 1030; תשנ״ב, 640, 752; תשנ״ה, 1887; תשנ״ו, 521; תשנ״ז, 1242; תשנ״ח, 253; תשנ״ט, 862; תשס״א, 275; תשס״ב, 469; תשס״ג, 398; תשס״ט, 182, 183, 1117; תש״ע, 746, 1609, 1609; תשע״ג, 1548, 1548; תשע״ו, 185, 185; ׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׂׂתשע״ז, 223, 223; תשע״ח, 789, 789; תשע״ט, 3245, 3245; תש״ף, 189, 189; תשפ״א, 220, 3312, 3312; תשפ״ג, 886.
בתוקף הסמכות לפי הסעיפים 24 ו־27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, שהועברה אלי, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: הוראות כלליות
הגדרות [תיקון: תשכ״ד, תש״ל, תשל״ב]
בתקנות אלה –
”מוסד“ – בית חולים, בית הבראה, מרפאה, בית מרקחת, מעבדה או שירות למתן עזרה רפואית;
”מוסד מוסמך“ – מוסד או רופא שמנהל הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר (להלן – מנהל הלשכה) קבעם כמוסד מוסמך לענין תקנות אלה;
”תותבת“ – כל אבר מלאכותי של גוף אנוש וכל חלק מאבר כזה;
”מכשיר עזר רפואי“ – נעליים אורתופדיות, קביים, מקלות, רצועות, גרביים או חגורות אלסטיות, חגורות שבר, משקפיים, מכשירים להגברת השמיעה – לרבות הסוללות המפעילות אותם – גרביים לגדמים ולרבות כל מלבוש מיוחד הדרוש עקב השימוש באחד המכשירים האלה;
”מכשיר תנועה“ – כיסא על גלגלים;
”נכה המקבל גמלה“ – נכה המקבל תמורה כספית לתקופה מסויימת לפי אחד או יותר מן החוקים הבאים:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(להלן – חוקי הגמלאות);
”גמלה יומית“ – סכום התמיכה הכספית שנכה המקבל גמלה מקבל לפי חוקי הגמלאות כאשר סכום זה מחולק במספר ימי התקופה שבעדה ניתנה התמיכה;
”תגמול יומי של נכה“ –
(1)
לגבי נכה המקבל גמלה – סכום המצטרף מהגמלה היומית והחלק השלושים מהתגמול החדשי המגיע לנכה האמור לפי החוק;
(2)
לגבי נכה אחר – החלק השלושים של התגמול החדשי המגיע לו לפי החוק;
”תגמול יומי בעד טיפול רפואי“ –
(1)
אם הנכה אינו מקבל תגמול חדשי על פי החוק – סכום השווה לתגמולו היומי המלא בעד טיפול רפואי;
(2)
אם הנכה מקבל תגמול חדשי על פי החוק או אם הוא מקבל גמלה – סכום השווה להפרש בין תגמולו היומי המלא בעד טיפול רפואי ובין תגמולו היומי;
”תגמול חדשי בעד טיפול רפואי“ – כפי שנקבע לגבי הנכה בתקנה 14;
”תגמול יומי מלא בעד טיפול רפואי“ – החלק השלושים של התגמול החדשי בעד טיפול רפואי;
”עובד חדשי“ – נכה שעבודתו הרגילה היא עבודה בשכר חדשי או התעסקות עצמאית;
”עובד יומי“ – נכה שעבודתו הרגילה היא עבודה בשכר יומי;
”עבודה רגילה של נכה“ – עבודה או התעסקות עצמאית של נכה המשמשת לו כרגיל מקור להפקת הכנסה עיקרית למחייתו ולמחיית בני משפחתו;
”ביטול עבודה של נכה“ – ביטול עבודה או התעסקות עצמאית של נכה, בין אם ביטול מלא ובין אם ביטול חלקי, בגלל הצורך בטיפול רפואי או בגלל מצב רפואי המונע בעד השמתו בעבודה, שאושר לנכה על ידי רופא מוסמך ראשי או מקומי; ”נכה מובטל“ ו־”הבטלת נכה“ יתפרשו לפי זה;
”יום ביטול מלא“ – יום שבו הובטל נכה מעבודתו הרגילה מעל לחמש שעות;
”יום ביטול חלקי“ – יום שבו הובטל נכה מעבודתו הרגילה משלוש עד חמש שעות;
”נכה במוסד“ – נכה השוהה לרגל טיפולו הרפואי במוסד המספק לו כלכלה על חשבון המדינה.
פרק שני: רופאים מוסמכים לטיפול בנכים
מינוי רופאים מוסמכים
(א)
לשם טיפול בנכים ימנה שר האוצר –
(1)
רופא מוסמך ראשי שתחום פעולתו הוא כל שטח המדינה;
(2)
רופאים מוסמכים מקומיים שתחום פעולתו של כל אחד מהם ייקבע בהודעה שתפורסם ברשומות.
(ב)
הודעה על כל מינוי לפי תקנה זו תפורסם ברשומות.
סמכות רופא מוסמך מקומי
כל נכה הטוען שהוא זקוק לטיפול וזכאי לקבלו לפי סעיף 24 לחוק, רשאי לפנות לרופא מוסמך מקומי שיחליט אם הנכה זקוק לטיפול ומה הטיפול.
ערעור
נכה החולק על החלטתו של רופא מוסמך מקומי, רשאי לערער לפני הרופא המוסמך הראשי והחלטתו תהא סופית.
קבלת טיפול כשיש מוסד מוסמך [תיקון: תשכ״ב]
(א)
נכה שנקבע לו טיפול על ידי רופא מוסמך מקומי או על ידי רופא מוסמך ראשי, יפנה למוסד מוסמך למתן הטיפול שנקבע.
(ב)
רשימת המוסדות המוסמכים תימסר לנכה בעת הפנייתו, והנכה יקבל את הטיפול במוסד המוסמך לפי בחירתו.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) יהיה רשאי רופא מוסמך מקומי או רופא מוסמך ראשי, לפי שיקול דעתו, אם נוכח שיהיה זה לטובת הנכה, להפנות נכה לקבלת טיפול למוסד מוסמך פלוני או למוסד או לרופא פלונים שאינם מוסד מוסמך, והנכה יקבל את הטיפול שנקבע באותו מוסד או אצל אותו רופא.
קבלת טיפול כשאין מוסד מוסמך [תיקון: תשכ״ב]
באין מוסד מוסמך שיכול ליתן לנכה טיפול שנקבע לו כאמור, רשאי הרופא המוסמך הראשי לאשר לנכה, על חשבון המדינה, טיפול רפואי במוסד או אצל רופא שאינם מוסד מוסמך.
פרק שלישי: כרטיס נכה
מתן כרטיס נכה [תיקון: תשי״ט]
נכה שדרגת נכותו נקבעה ל־10% או למעלה מזה, תתן לו הרשות המוסמכת כרטיס שבו תיקבע תמונת הנכה ושייקרא ”כרטיס נכה“.
פרטי הרישום בכרטיס הנכה [תיקון: תשי״ט]
בכרטיס הנכה יירשמו פרטים אלה:
(1)
המבחן לפי תקנות נכי המלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגות הנכות), תשט״ו–1954, המתייחס לנכות שלקה בה הנכה, או הנכות שנקבעה לו על ידי ועדת ערעור לפי סעיף 14(א) לחוק, הכל לפי הענין;
(2)
דרגת נכותו של הנכה;
(3)
הרשות שקבעה לאחרונה את דרגת הנכות והתאריך שבו נקבעה הדרגה;
(4)
שמו של הרופא המוסמך המקומי שאליו יפנה הנכה לשם קבלת טיפול;
(5)
מספרה הסידורי של הבקשה לפי סעיף 7(א) לחוק.
שינויים בפרטי הרישום
כל כרטיס יהא חתום בידי הרשות המוסמכת וכל שינוי שייעשה בו לא יהיה לו תוקף אלא אם יש בצדו חתימתה של הרשות המוסמכת.
תקפו של כרטיס נכה
(א)
תקפו של כרטיס נכה הוא לשנה אחת מיום שהוצא, או לתקופה קצרה מזו, כפי שתקבע הרשות המוסמכת.
(ב)
רשאית הרשות המוסמכת להאריך מזמן לזמן את תקפו של כרטיס נכה לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.
החזרת כרטיס [תיקון: תשי״ט]
כרטיס הנכה הוא רכוש המדינה ועל הנכה להחזירו לרשות המוסמכת בכל עת שדרגת נכותו נקבעה לפחות מ־10%.
פרק רביעי: טיפול רפואי ללא אישור
תשלום הוצאות הטיפול הרפואי
קיבל נכה טיפול שהוא זכאי לו לפי תקנות אלה, ולא קיבל על כך תחילה אישורו של רופא מוסמך ראשי, רשאי הרופא האמור לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל התנאים האלה:
(1)
הנכה לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק;
(2)
השהיית הטיפול היתה עלולה לסכן את חייו של הנכה, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו;
(3)
הנכה קיבל את הטיפול במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום הימצאו, או שקיבל את הטיפול במוסד או אצל רופא מתאימים שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך;
(4)
הנכה בא במגע עם הרופא המוסמך המקומי מיד לאחר שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראות אותו רופא בקשר לטיפול;
(5)
הנכה הגיש לרופא מוסמך ראשי תוך שבועיים מגמר הטיפול חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא, כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור – תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה.
תשלום הוצאות אחרות
הוציא נכה הוצאות נסיעה, כלכלה או לינה לצורך עצמו או לצורך מלוויו בקשר לטיפול שהוצאותיו שולמו לו כאמור בתקנה 12, רשאי רופא מוסמך ראשי לאשר תשלום ההוצאות, כולן או מקצתן.
פרק חמישי: ביטול מעבודה ושהייה במוסד
תנאי התגמול לטיפול רפואי [תיקון: תש״ל]
נכה שנתמלאו בו התנאים שלהלן יהיה זכאי לכל יום של ביטול לתגמול יומי בעד טיפול רפואי כאמור בתקנה 14א:
(1)
הוא מובטל יום ביטול אחד מלא או חלקי;
(2)
הוכיח, להנחת דעתו של מנהל הלשכה, כי עד אותו יום הביטול לא קיבל שכר או פיצוי בעד אבטלה ממקום עבודתו או ממקור אחר;
(3)
אם הוא נכה שעבודתו הרגילה היא התעסקות עצמאית, הוכיח, להנחת דעתו של מנהל הלשכה, כי ביום הביטול לא הפיק מעסקו העצמאי הכנסה העולה כדי החלק השלושים של הכנסה כדי מחיה.
שיעור התגמול לטיפול רפואי [תיקון: תש״ל, תשל״ב, תשל״ה, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״א, תשס״ב, תשס״ט, תשס״ט־2, תשס״ט־3, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ג]
(א)
התגמול החדשי בעד טיפול רפואי של נכה שהוראות תקנה 14 חלות לגביו יהיה שווה –
(1)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 לא עבד עבודה רגילה, ויש לו בן משפחה שהוא ילד – ל־196.1% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד מדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה, ולגבי נכה שאין לו בן משפחה שהוא ילד – 151.4% מן המשכורת האמורה; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא ישתלם התגמול החדשי המגיע לו על פי החוק;
(2)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 עבד עבודה רגילה – לסכום הכנסתו הרגילה, אולם לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא ישתלם התגמול החדשי המגיע לו על פי החוק;
(3)
לגבי נכה המובטל יום ביטול חלקי – למחצית הסכום שנקבע בפסקה (1), בנוסף לתגמול החדשי שלו הוא זכאי על פי החוק;
(4)
לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית – לסכום הכנסתו הרגילה; אולם, אם עקב הטיפול הרפואי פחתה הכנסתו הרגילה – לסכום שהוא ההפרש בין הכנסתו לבין הכנסתו הרגילה;
לענין תקנה זו, לא יובא בחישוב ההכנסה הרגילה סכום העולה על הסכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.
(ב)
בתקנה זו, ”הכנסה רגילה“ – לגבי נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית, סכום החלק השנים־עשר מהכנסתו השנתית האחרונה כפי שהצהיר עליה בפני פקיד השומה לענין מס הכנסה; ולגבי נכה אחר, סכום ההכנסה החדשית הממוצעת של תקופת שלושת החדשים שקדמו ליום היות הנכה זכאי לתגמולים לפי תקנה 14, בניכוי סכום המס לפי פקודת מס הכנסה.
תגמול לנכה במוסד [תיקון: תש״ל]
(א)
נכה במוסד שהוא רווק, יופחת סך תגמוליו לכל יום של שהותו במוסד ויועמד על 75% מהתגמול היומי בעד טיפול רפואי.
(ב)
הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על נכה שתקופת שהותו במוסד אינה עולה על 14 ימים רצופים.
הפסקת טיפול והוצאה ממוסד
לא קיים נכה הוראותיהם של הרופא המוסמך הראשי או של הרופא המוסמך המקומי או של מנהל המוסד שאליו הופנה הנכה לשם קבלת טיפול, ולא הוכיח כל סיבה מספקת לאי קיום הוראות אלה, יהא הרופא המוסמך הראשי רשאי, לאחר התיעצות עם הרשות המוסמכת, להורות על הוצאתו של הנכה מהמוסד שבו הוא נמצא, או להפסיק את הטיפול בנכה, כולו או מקצתו, לחלוטין או לתקופה מסויימת.
פרק ששי: תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה
מתן תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה
(א)
תותבות, מכשירי עזר רפואיים ומכשירי תנועה (להלן – מכשירים) יינתנו לנכה אך ורק אם הוא זכאי להם כחלק מהטיפול המגיע לו על פי החוק.
(ב)
רופא מוסמך ראשי יקבע מי הוא הנכה הזכאי לקבל מכשירים ואיזה מהם.
(ג)
מכשיר שנכה קיבל מהמדינה הוא רכוש המדינה, ואסור לנכה להעבירו לאחר בכל דרך שהיא או להשתמש בו שלא למטרה אשר לה ניתן המכשיר.
התאמה ואימון
(א)
נכה הזכאי למכשיר לפי תקנה 17, זכאי גם שהמכשיר יותאם לגופו ושיינתן לו האימון הדרוש לשימוש במכשיר.
(ב)
הרופא המוסמך הראשי יקבע את הצורך בהתאמה ובאימון כאמור ואת האופן, הזמן והמקום בשטח המדינה שבהם יבוצעו.
תיקון והחלפה
(א)
נכה שקיבל מכשיר זכאי גם שהמכשיר יתוקן או יוחלף, במידה שהדבר נדרש מחמת בלאי או קלקול שלא נגרמו על ידי הנכה בצדיה או ברשלנות.
(ב)
הרופא המוסמך הראשי יקבע אם קיימים התנאים לזכות האמורה ואת האופן, הזמן והמקום שבהם יבוצעו.
(ג)
מכשיר שהוחלף, חייב הנכה להחזירו מיד לרופא המוסמך הראשי, אלא אם כן התיר הרופא להשאירו ברשות הנכה.
תשלום הוצאות תיקון [תיקון: תשכ״ד]
רופא מוסמך ראשי רשאי לאשר לשלם לנכה הוצאות שהוציא לתיקון מכשיר, אם נוכח שבלי אותו תיקון לא היה הנכה יכול להשתמש במכשיר, ובלבד:
(1)
שמחיר התיקון לא יעלה על 25 לירות;
(2)
שהנכה הגיש לרופא המוסמך הראשי תוך חודש מיום התיקון חשבון וקבלות על אותה הוצאה כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי, ואם נמנע בגלל סיבה שיש בה צידוק להגיש במועד האמור – תוך חודש מיום שחלפה המניעה.
פרק שביעי: נסיעה, כלכלה ולינה
אמצעי תחבורה
(א)
נכה שאושר הטיפול בו, או תיקון מכשיר שניתן לו או התאמתו או האימון בו (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – טיפול), זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול וחזרה משם, ובלבד שהמרחק בין מקום הימצאו של אותו נכה ובין המקום האמור הוא 5 ק״מ לפחות.
(ב)
נכה שרופא מוסמך מקומי אישר כי מחמת מצב בריאותו או נכותו אין הוא מסוגל להגיע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול, זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום האמור וחזרה משם, גם אם המרחק הוא פחות מ־5 ק״מ.
כלכלה ולינה
(א)
נכה זכאי לקבל כלכלה ולינה כל זמן אותם נסיעה וטיפול, במידה שאין הוא מקבל אותם מהמוסד המטפל בו.
(ב)
רופא מוסמך ראשי יקבע את אופן מתן הכלכלה והלינה האמורים ואת שיעורן.
הוצאות נסיעה כלכלה ולינה [תיקון: תשמ״א]
(א)
רשאי רופא מוסמך ראשי להתיר בכתב לנכה להוציא הוצאות לצורך הנסיעה, הכלכלה והלינה האמורים בתקנות 21 ו־22 לפי התנאים שייקבעו בהיתר.
(ב)
ראה רופא מוסמך מקומי או מנהל מוסד מוסמך שהפניית נכה אל רופא מוסמך ראשי לשם קבלת היתר הסעה, לינה או כלכלה עלולה לסכן את בריאותו, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו, רשאי הוא להתיר בכתב לנכה להוציא הוצאות כאמור בתקנת משנה (א) בתנאים שייקבעו בהיתר.
(ג)
לא יאושרו לנכה הוצאות לפי תקנה זו אלא אם המציא עליהן חשבון או קבלה; ואולם הוצאות נסיעה למקום הבראה וחזרה ממנו ישולמו על פי קביעת הרשות המוסמכת וללא צורך בהמצאת חשבון או קבלה.
פרק שמיני: הוראות שונות
מלווים
(א)
רופא מוסמך מקומי, רופא מוסמך ראשי, או מנהל מוסד הנותן לפי תקנות אלה טיפול לנכה, רשאי לקבוע שהנכה זקוק למלווה או למלווים בזמן נסיעתו לצרכי הטיפול.
(ב)
נקבע הצורך במלווה או במלווים כאמור, ולא נאותו בני משפחתו של הנכה לשמש לו מלווים, יעמיד לו רופא מוסמך ראשי מלווה או מלווים.
(ג)
דין מלווה לפי תקנה זו בכל הנוגע לנסיעה, כלכלה או לינה הוא כדין נכה לפי הוראות פרק שביעי.
עונשין
העובר על הוראות תקנה 11, דינו – מאסר ששה חדשים, או קנס חמישים לירות או שני העונשים כאחד.
סודיות
כל המסמכים והידיעות הקשורים בטיפול בנכים הם סודיים ואין לגלותם אלא במידה שהדבר דרוש לקיום הוראה מהוראות תקנות אלה.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט״ו–1955“.
י״ד באדר תשט״ו (8 במרס 1955)
- פרץ נפתלי
שר החקלאות
ממלא מקום שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.