תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת) מתוך

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964

תקנות בדבר פיצוי נזקי בצורת

---

ק״ת תשכ״ה, 1040, 2583; תשכ״ו, 2314; תשכ״ז, 1302; תשל״א, 524; תשמ״ג, 682; תשמ״ד, 2187; תשמ״ז, 122; תשנ״ח, 382.

---

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 36 ו־65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשכ״ז, תשל״א]

בתקנות אלה –

”אזור מוגבל“ – האזור המפורט בתוספת הראשונה, ואשר בעד נזק הבצורת שנגרם בו לא ישולמו פיצויים;

”אזור הנגב“ – האזור המפורט בתוספת השניה;

”אזור נפגע“ –

(1)

אזור הנגב;

(2)

אזור שאינו אזור מוגבל וששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע עליו בהודעה שתפורסם ברשומות שהוא אזור נפגע;

והכל לגבי כל הצמחים הפגיעים או לגבי צמח פגיע מסויים שבאותו אזור, כפי ששר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע בהודעה שתפורסם ברשומות ולתקופה שנקבעה באותה הודעה;

”נזק בצורת“ – אי נביטת צמח פגיע או נביטתו ללא יבול או יבול מועט או כל נזק אחר שנגרם ליבול הצמח הפגיע באזור נפגע מחמת כמות משקעים בלתי מספקת או שלא בעתם;

”שוויו של נזק בצורת“ – שוויו של נזק בצורת לגבי כל הצמחים הפגיעים הוא, הוצאות העיבוד לאחר שתנוכה מהן התמורה שהתקבלה או התמורה שעשוי היה הניזוק לקבל אילו מכר במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון את כל הצמחים הפגיעים שצמחו לו באותה שנה, באזור נפגע;

ולענין זבל ירוק – הוצאות עיבודו כפול מידת הנזק הממוצע של כל הצמחים הפגיעים שאינם זבל ירוק, של אותו ניזוק באזור הנפגע;

”הוצאות העיבוד“ – ההוצאות הדרושות לעיבוד וייצור סבירים בשנה מסויימת, לצורך גידול הצמח הפגיע באזור נפגע – הכל כפי שקבע המנהל בתחשיב לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, ובלבד שאם העיבוד והייצור שנעשו נופלים במידה בלתי סבירה מהקבוע בתחשיב – יופחתו ההוצאות בהתאם לכך;

”ועדת בצורת“ – הועדה המייעצת שמונתה לפי תקנה 7;

”מידת הנזק“ – היחס שבין שוויו של נזק בצורת להוצאות העיבוד;

”ניזוק“ – מי שהיה בעל היבול של הצמח שנגרם לו נזק בצורת או מי שעתיד היה להיות בעל יבול הצמח לו הניב הצמח יבול אלמלא נגרם נזק בצורת;

”צמח פגיע“ – צמח – לרבות הזרע של אותו צמח – ששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע עליו בהודעה שתפורסם ברשומות כי הוא צמח פגיע;

”שנה“ – שנים עשר החדשים המתחילים באחד ביוני של כל שנה.

2.

הודעה על אזור מוגבל, אזור נפגע וצמח פגיע [תיקון: תשכ״ו, תשכ״ז]

הודעה בדבר אזור נפגע ובדבר צמח פגיע תפורסם בכל שנה בה היה נזק בצורת לא יאוחר מ־31 במאי של אותה שנה.

3.

שיעורי הפיצויים [תיקון: תשל״א]

(א)

ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור משוויו של נזק בצורת כמפורט להלן:

(1)

לגבי נזק בצורת שנגרם באזור הנגב –

(א)

לתושב – 100%

(ב)

למי שאינו תושב – 50%

(2)

לגבי נזק בצורת שנגרם באזור נפגע שאינו אזור הנגב – שיעורים שונים לפי מידת נזק הבצורת שנגרם לניזוק כמפורט להלן:

(א)

לתושב ולחקלאי שאינו תושב ועיקר הכנסתו מחקלאות – אם מידת הנזק היא 20% לפחות – 60%, ובעד כל אחוז נוסף של מידת הנזק – 0.5% נוספים;

(ב)

למי שאינו נמנה עם המפורטים בפסקת משנה (א) – אם מידת הנזק היא 20% לפחות – מחצית השיעורים המפורטים באותה פסקה.

(ב)

(1)

שיעורי הפיצויים המפורטים בתקנת משנה (א) ישולמו בעד נזק בצורת שנגרם בשטח של 100 הדונם הראשונים.

(2)

בעד נזק בצורת שנגרם במאתיים דונמים נוספים ישולמו מחצית השיעורים המפורטים בתקנת משנה (א).

(3)

בעד נזק בצורת שנגרם בשטחים נוספים לא ישולמו פיצויים.

(4)

לענין פסקאות (1) ו־(2) יובא בחשבון תחילה השטח ששווי הנזק בו הוא הגדול ביותר.

(ג)

היה הניזוק תאגיד יחולו הוראות אלה:

(1)

לגבי תאגיד שהוא קיבוץ כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה, או מושב שיתופי או אגודה שיתופית אחרת להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראת נציב מס הכנסה לפי סעיף 61 לפקודת מס הכנסה (להלן – תאגיד שיתופי) וכן לגבי תאגיד שחבריו הם תאגידים שיתופיים – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב), במספר כל חברי התאגידים השיתופיים.

(2)

לגבי תאגיד אחר – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר חברי התאגיד, אך לא יותר מאשר פי שבע.

(3)

לגבי תאגיד שחבריו הם תאגידים שיתופיים יחד עם חברים אחרים (להלן – תאגיד כולל) ינהגו כך:

(א)

היה מספר התאגידים שבתאגיד הכולל שבעה או יותר – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר כל חברי התאגידים השיתופיים בלבד.

(ב)

היה מספר התאגידים השיתופיים שבתאגיד הכולל פחות משבעה – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר שהוא צירוף של מספר חברי התאגידים השיתופיים. עם אותו מספר מתוך החברים האחרים שיש בו כדי להשלים את מספר חברי התאגיד הכולל לשבעה לכל היותר.

(4)

בקביעת מספר חברי התאגיד לענין תקנת משנה זו יובא בחשבון מספר חברי התאגיד ביום 31 במרס של השנה שבה נגרם נזק הבצורת.

(ד)

בתקנה זו, ”תושב“ – ניזוק שמקום מגוריו הקבוע במשך שנים־עשר חדשים רצופים, לפחות, היה באזור הנפגע ונגרם לו נזק באותו אזור ובאותה תקופה, או חקלאי שעיקר הכנסתו מחקלאות ושמקום מגוריו היה במשך 12 חדשים רצופים, לפחות, במקום הסמוך לאזור הנפגע ונגרם לו באותה תקופה נזק בצורת באזור הנפגע הסמוך למקום מגוריו; וכן הבעל הרשום של הקרקע באזור הנפגע או החוכר שלה לתקופה של 49 שנים לפחות, אף אם מקום מגוריו איננו באותו אזור. לענין זה, מקום מגוריו של תאגיד – מקום המגורים של מרבית חברי התאגיד.

4.

הודעה על נזק בצורת ותביעה לפיצויים

(א)

ניזוק ימסור למנהל הודעה על נזק בצורת לא יאוחר מ־30 יום לפני מועד הקציר של יבול הצמח שנגרם לו נזק בצורת, או לחרישתו מחדש של השדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזקי בצורת, הכל לפי המוקדם יותר (להלן – הודעה על נזק).

(ב)

התובע תשלום פיצויים עבור נזק בצורת יגיש למנהל תביעה תוך 30 יום לאחר סיום מועד האסיף של יבול השדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזק בצורת או לאחר מסירת ההודעה על נזק כמפורט בתקנת משנה (א) במקרה שלא נתקבל כל יבול מהשדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזק בצורת (להלן – תביעה).

(ג)

הודעה על נזק תימסר ותביעה תוגש על גבי טפסים שייקבעו על ידי המנהל, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד החקלאות או עם מי שייקבע על ידיו.

5.

איחור במסירת הודעה או בהגשת תביעה

הוגשה תביעה לאחר המועד שנקבע או אם הוגשה תביעה במועד אך לא נמסרה הודעה על נזק או שנמסרה לאחר המועד שנקבע, לא ישולמו פיצויים בגין אותה תביעה, אבל רשאי המנהל לשלם פיצויים, כולם או מקצתם, אם הוכח להנחת דעתו כי היתה סיבה סבירה לאיחור בהגשת התביעה או לאי מסירת ההודעה על נזק או למסירתה באיחור.

6.

החלטת המנהל ומועד תשלום הפיצויים [תיקון: תשל״א, תשמ״ד, תשמ״ז]

(א)

המנהל יחליט בתביעה שהוגשה לו, בין אם הוגשה במועד ובין אם הוגשה לאחריו, לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, תוך 120 יום מיום הגשת התביעה, והודעה על החלטתו תישלח לניזוק.

(ב)

על סכום הפיצויים יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל באחד ביולי שלאחר השנה שבה היה נזק בצורת עד יום התשלום.

(ג)

הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה.

(ד)

המנהל רשאי לשלם לניזוק מקדמות על חשבון הפיצויים שיגיעו לו.

(ה)

מקדמה ששילם המנהל כאמור בתקנת משנה (ד) יראוה כתשלום של חלק מהפיצויים ומלוא הריבית שנצברה על אותו חלק.

6א.

תיקון החלטת המנהל [תיקון: תשל״א, תשמ״ד, תשמ״ז, תשנ״ח]

(א)

המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, לתקן החלטה לפי תקנה 6(א) תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם ראה כי היתה בה טעות.

(ב)

תיקון החלטה דינה כהחלטה לפי תקנה 6(א).

(ג)

שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום יתר על סכום הפיצויים שנקבע בהחלטת המנהל יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

(ד)

על החזר סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות סעיף 33א לחוק, ולענין זה יראו את סכום היתר כחוב מס.

(ה)

את סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) יראו כאילו היה מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).

6ב.

ניכויים [תיקון: תשל״א]

מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו ושמועד תשלומו הגיע עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

7.

ועדת בצורת [תיקון: תשל״א]

(א)

שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, ימנה ועדה מייעצת לעניני בצורת שתהיה בת ארבעה חברים מהם שנים נציגי משרד החקלאות ושנים נציגי משרד האוצר; יושב ראש הועדה יתמנה מבין נציגי משרד האוצר.

(ב)

סמכויותיה של ועדת הבצורת הן לייעץ למנהל בכל הענינים הקשורים בתביעות לתשלום פיצוי נזקי בצורת, וכן לייעץ בעריכת תחשיבים לצורך קביעת שוויו של נזק, והיא רשאית להיעזר במילוי תפקידיה בועדות משנה שימונו על ידה מבין חבריה ושלא מבין חבריה, בין בדרך כלל ובין לענין מסויים.

8.

ערר

הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי תקנה 6(א), רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר על גבי טופס שייקבע על ידי המנהל.

9.

ועדות ערר [תיקון: תשכ״ה, תשמ״ג]

(א)

לצורך תקנות 8 ו־15(ג) יוקמו ועדות ערר של שלושה מהם – אחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים, אחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר החקלאות, ואחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר האוצר; ובלבד שלפחות שנים מתוך חברי ועדת הערר לא יהיו עובדי מדינה. שופט שנקבע כחבר ועדת ערר ברשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים לא ייחשב לענין תקנה זו כעובד מדינה. החבר מתוך הרשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים ישמש כיושב ראש.

(ב)

ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה, לאשר, להגדיל או להפחית את סכום הפיצויים שנקבע על ידי המנהל.

(ג)

לועדת ערר יהיו אותן סמכויות שאפשר להעניק לפי סעיף 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה, וכן הסמכות להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה ועל בעל המקום או מחזיק כאמור למלא אחר דרישת ועדת הערר.

(ד)

רשימות החברים שנקבעו על ידי השרים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו ברשומות.

9א.

ערעור לבית משפט מחוזי [תיקון: תשמ״ג]

(א)

על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

(ב)

הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

(ג)

הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות תקנות סדרי הדין האזרחי, התשכ״ג–1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

(ד)

משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

10.

ערבות למילווה

ניזוק הזכאי לקבל פיצויים אלא שמועד תשלומם טרם נקבע רשאי המנהל לערוב בעדו למילווה ולקבוע תנאים ובטחונות לערבותו, אם בדרך כלל אם למילווה מסויים או לסוג מסויים של מילווה.

11.

סמכויות

המנהל, חברי ועדת הבצורת וחברי ועדת משנה לפי תקנה 7(ב) רשאים לדרוש מניזוק כי ימסור להם תוך תקופה שיקבעו, ידיעות, הצהרות, חשבונות או כל פרטים אחרים הנוגעים להוצאות העיבוד והייצור, הנוגעים ליבול או למכירתו וכן יראה להם כל יבול, צמח או אזור נפגע וכל מסמך או תעודה שימצאו לנכון בשביל מילוי תפקידיהם על פי תקנות אלה ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל, וכן רשאים הם להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

12.

אצילת סמכויות

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מעובדי משרדו מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

13.

עונשין

העובר על הוראה מההוראות שבתקנות 9(ג) ו־11 או מי שהפריע לאדם במילוי תפקידו לפי תקנות אלה, דינו – קנס 1,000 לירות.

14.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 3(ב) ו־(ג), היא מיום ט״ו בניסן תשכ״א (1 באפריל 1961).

15.

הוראות מעבר

(א)

על אף האמור בתקנה 2 רשאי שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, לפרסם תוך 30 יום מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות:

(1)

הודעה בדבר אזור נפגע ובדבר צמח פגיע לגבי צמח שנזרע או נשתל בתקופה מיום תחילתן של תקנות אלה עד יום כ׳ בסיון תשכ״ד (31 במאי 1964);

(2)

הודעה בדבר אזור מוגבל לשנה המתחילה ב־1 ביוני 1964.

(ב)

החלטות שניתנו על ידי המנהל בענין פיצוי עבור נזק בצורת בתקופה מ־1 באפריל 1961 עד יום פרסום תקנות אלה ברשומות יראו אותן כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.

(ג)

הרואה עצמו מקופח בהחלטות המנהל שניתנו כאמור בתקנת משנה (ב) רשאי תוך 30 יום מיום פרסום התקנות ברשומות, לערור בפני ועדת ערר, על גבי טופס שיקבע המנהל.

16.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964“.

[תיקון: תשכ״ז]

תוספת ראשונה

שטח האזור המוגבל יהיה השטח מדרום לקו המותחם על ידי נקודות הציון שלהלן:

אורך	רוחב
090	082
096	080
098	080
105	079
108	082
111	083
114	085
116	084
119	083
123	086
1305	0900
1305	0890
1330	0889
1354	0882
1372	0856
1367	0846
1379	0826
1385	0828
1396	0865

האזור המוגבל מסומן בקו אדום במפה אשר העתק ממנה מצוי בכל משרדי מס רכוש וקרן פיצויים.

[תיקון: תשכ״ז]

תוספת שניה

שטח אזור הנגב יהיה השטח המותחם ע״י הקווים כדלהלן:

בדרום: הקו המותחם הצפוני של האזור המוגבל המפורט בתוספת הראשונה.

במזרח: גבול שביתת הנשק עם ירדן.

בצפון: קו המקשר את נקודות הציון שלהלן:

אורך	רוחב
107	106
109	108
112	107
116	107
122	101
127	96
133	96
135	96
138	96

במערב: גבול שביתת הנשק עם מצרים.

אזור הנגב מסומן בקו כחול במפה אשר העתק ממנה מצוי בכל משרדי מס רכוש וקרן פיצויים.

---

א׳ בטבת תשכ״ה (6 בדצמבר 1964)

• פנחס ספיר
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.