תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)
מראה
תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור) מתוך
תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976
תקנות בדבר סדרי דין בערעור
ק״ת תשל״ו, 1982; תשל״ז, 531; תשל״ט, 984; תש״ם, 1156, 2370, 2370; תשמ״א, 498; תשמ״ב, 191; תשמ״ג, 1578; תשמ״ד, 671; תשנ״ב, 974; תשס״א, 498; תשע״ב, 763; תשפ״א, 3788.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 84 ו־146 לחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975 (להלן – החוק), סעיף 5ח לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי״ב–1952 (להלן – חוק מס קניה), ולפי כל חוק אחר, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
[תיקון: תשפ״א]
פרק א׳: ערעור על החלטת המנהל
הגדרות [תיקון: תשל״ז, תש״ם־3, תשמ״ב, תשנ״ב, תשפ״א]
בתקנות אלה –
”החלטת המנהל“ – החלטת המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי סעיפים 39, 50, 64, 74, 76(ב), 82, 95, 112, 112א, 113, 128 ו־138 לחוק או לפי סעיף 5ח לחוק מס קניה;
”בית משפט“ – בית המשפט המחוזי ובבקשה לפי סעיף 112א לחוק, בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקו העיקרי של המערער או משרדו הרשום;
”המשיב“ – המנהל;
”מס“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק או בסעיף 2(א) לחוק מס קנייה;
”מספר זהות“ – כהגדרתו בתקנות סדר הדין;
”תקנות סדר הדין“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.
כתב ערעור וכתב תשובה – כללי [תיקון: תשמ״ג, תשפ״א]
(א)
כתב ערעור יוגש בתוך שישים ימים מהיום שבו הומצאה למערער החלטת המנהל, למעט ערעורים לפי סעיפים 64(א), 95(ב) ו־(ב1), 106(ו) ו־113 לחוק.
(ב)
המשיב רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ערעור בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב הערעור לידיו לפי תקנה 163(ד) לתקנות סדר הדין; כתב התשובה ייחתם ביד המשיב או בא כוחו.
(ג)
כתב ערעור וכתב תשובה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:
(1)
כותרת;
(2)
תמצית הטענות;
(3)
פירוט הטענות.
(ד)
חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על ארבעה עמודים, וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עשר עמודים;
(ה)
עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין.
פרטי כתב הערעור [תיקון: תשל", תש״ם, תש״ם־3, תשנ״ב, תשפ״א]
(א)
כתב ערעור יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;
(2)
שם המערער, מספר הזהות שלו, מספר הרישום שלו אצל המשיב וכתובת מגוריו או כתובת עסקו;
(3)
שם עורך דינו של המערער אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו, וכן מענו להמצאת כתבי בית דין ופרטי התקשרות עימו;
(4)
שם משרדו של המשיב שנגד החלטתו מוגש הערעור, ומענו;
(5)
תאריך ההחלטה שבשלה מוגש הערעור ותאריך המצאתה למערער;
(6)
סכום החיוב לפי ההחלטה שעליה מוגש הערעור, סכום החיוב לטענת המערער וסכום החיוב השנוי במחלוקת;
(7)
אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד או ישות אחרת – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
(8)
הפרטים הנדרשים לפי תקנה 10(8) לתקנות סדר הדין;
(9)
רשימת כל הסעדים המבוקשים.
(ב)
כתב הערעור ייחתם בידי המערער או בא כוחו.
תמצית הטענות בכתב הערעור [תיקון: תשפ״א]
בחלקו השני של כתב הערעור יפרט המערער את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
תיאור תמציתי של בעלי הדין;
(2)
הסעד המבוקש באופן תמציתי;
(3)
טענות מקדמיות שיש בהן כדי להביא לקבלת הערעור כולו או מקצתו;
(4)
תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת הערעור;
(5)
הנימוקים שעליהם מבוסס הערעור; כל נימוק יפורט בנפרד.
כתב תשובה – כותרת [תיקון: תשפ״א]
כתב תשובה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
הערכאה השיפוטית שאליה הוגש כתב הערעור וכן מספר התיק בבית המשפט;
(2)
שם המערער ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב הערעור, ופרטיו של המשיב;
(3)
שם פרקליטות המחוז;
(4)
המען ופרטי ההתקשרות של המשיב ושל פרקליטות המחוז;
(5)
המועד האחרון להגשת כתב התשובה.
תמצית הטענות בכתב התשובה [תיקון: תשפ״א]
בחלקו השני של כתב התשובה יפרט המשיב את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
(1)
טענות מקדמיות שיש בהן כדי לסלק את הערעור, כולו או מקצתו, על הסף;
(2)
תמצית תשובת המשיב וטענותיו.
חלקו השלישי של כתב הטענות [תיקון: תשפ״א]
חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
נספחים לכתבי הטענות [תיקון: תשפ״א]
לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:
(1)
לכתב הערעור יצורף העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הערעור, לרבות העתק מהחלטת המנהל שבשלה הוגש הערעור, העתק מהדוח התקופתי שלגביו התקבלה ההחלטה, העתק מהשומה ומנימוקי השומה;
(2)
לכתב התשובה יצורף העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב התשובה אם לא צורפו לכתב הערעור;
(3)
אם מסמך המפורט בפסקה (1) או (2) אינו ברשותו של בעל הדין, יצוין בידי מי הוא מצוי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעתו.
צירופים לכתב הערעור [תיקון: תשנ״ב, תשפ״א]
(א)
לכתב הערעור יצרף המערער –
(1)
העתק מהדו״ח התקופתי שלפיו נקבעה השומה;
(2)
העתק מהודעת השומה;
(3)
העתק מהחלטת המנהל;
(4)
(נמחקה).
(ב)
המערער יגיש למזכירות בית המשפט לא יאוחר משבעה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הערעור, אישור מאת המנהל כי שולם המס שאינו שנוי במחלוקת.
ערעור על יותר משומה אחת
הערעור יכול שיתיחס ליותר משומה אחת לגבי אותו המערער, אולם לצורך חישוב האגרות לפי תקנה 6 שלהלן יראו כל אחת מהשומות שהודעת הערעור מתייחסת אליהן כאילו הוגש עליה ערעור נפרד; פרטים המנויים בתקנה 3 שאינם זהים לכל השומות יפורטו לגבי כל שומה בנפרד.
אגרה [תיקון: תשנ״ב]
עם הגשת כתב הערעור ישלם המערער בבית המשפט את האגרה הקבועה בתקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987.
[תיקון: תשמ״ב, תשפ״א]
(בוטלה).
הארכת מועדים
רשאי בית המשפט, אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך להאריך את המועדים להגשת ערעור או תשובה לפי תקנות אלה.
הפרדת ערעורים [תיקון: תשפ״א]
הוגש כתב ערעור על יותר מהחלטה אחת ונראה לבית המשפט שאין זה נוח לדון בערעור על כל ההחלטות ביחד, רשאי הוא להחליט, בכל שלב, על דיון בנפרד בכל החלטה או באחדות מהן.
דין אי הגשת אישור
לא הגיש המערער אישור כאמור בתקנה 4(ב) יירשם הערעור לדחייה ותומצא על כך הודעה לבעלי הדין.
תחולת תקנות סדר הדין האזרחי [תיקון: תשנ״ב, תשע״ב, תשפ״א]
(א)
בלי לפגוע באמור בתקנות אלה, ובכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), יחולו על ערעור תקנות סדר הדין בשינויים המחויבים, למעט תקנות 7 עד 26, 34 עד 39, 49, 54, 56 עד 60, 62, 78 עד 82, 94 עד 128, 134 עד 150.
(ב)
לעניין החלת תקנות סדר הדין, יחולו ההוראות האלה:
(1)
לענין תקנה זו, כל מקום שנאמר בהוראות תקנות סדר הדין ”תובע“ – קרי ”מערער“, ”נתבע“ – קרי ”משיב“, ”תובענה“ – קרי ”ערעור“, הכל לפי הענין.
(2)
על אף האמור בתקנה 67 לתקנות סדר הדין, בערעור מס יישמעו עדויות ראשיות בכתב; בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, בהתחשב, בין השאר, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שעדויות מסוימות, כולן או מקצתן, יישמעו בעל פה;
(3)
על אף האמור בתקנה 74 לתקנות סדר הדין, בערעור מס, סיכומי טענות יוגשו בכתב בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יישמעו בעל פה.
ראיות [תיקון: תש״ם־2, תשמ״א, תשנ״ב]
בית המשפט יתיר הבאת ראיה עליה ביסס המשיב את שומתו או את החלטתו, או המערער את הדו״ח שהגיש או את טענותיו, גם אם ראיה כזו לא היתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך אזרחי.
סדר הדין בערעור לבית המשפט העליון [תיקון: תשפ״א]
בערעור על פסק דין ובבקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לבית המשפט העליון, יחול פרק י״ז של תקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשפ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשס״א, תשפ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשפ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ב]
(כותרת בוטלה)
[תיקון: תשל״ט, תש״ם, תשנ״ב]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ב]
פרק ב׳: שונות
ביטול תקנות [תיקון: תשמ״ד]
תקנות מס קניה (סדרי דין בערר ובערר ביניים), התשל״א–1971 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק לגבי סוג העוסקים, כפי שנקבע לפי סעיף 147 לחוק.
השם [תיקון: תשל״ז]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976“.
ב׳ בתמוז תשל״ו (30 ביוני 1976)
- חיים י׳ צדוק
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.