תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י))
תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)) מתוך
תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)), התשמ״ו–1986
ק״ת תשמ״ו, 1102; תשמ״ז, 510; תש״ס, 430; תשס״ט, 1344.
הודעות: י״פ תש״ע, 1616; ק״ת תשע״ב, 826, 826; תשע״ג, 408; תשע״ד, 457; תשע״ה, 576; תשע״ו, 801; תשע״ז, 475; תשע״ח, 730; תשע״ט, 1668; תש״ף, 327; תשפ״א, 1036; תשפ״ב, 1465; תשפ״ג, 1136; תשפ״ד, 1684.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(י) ו־243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרשנות [תיקון: תשמ״ז, תשס״ט]
בתקנות אלה –
”הפרש ריבית“ – כמשמעותו בסעיף 3(י) לפקודה;
”מדד ביום פלוני“ – מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שהתפרסם בחודש שבו חל אותו יום פלוני, בתוספת ההפרש שבינו לבין המדד שהתפרסם אחריו כשההפרש מוכפל במספר כמספר היום בחודש ומחולק במספר הימים שבאותו חודש;
”מטבע חוץ“ – כל אחד מאלה:
(1)
דולר של ארצות הברית של אמריקה;
(2)
דולר קנדי;
(3)
דולר אוסטרלי;
(4)
אירו;
(5)
לירה שטרלינג;
(6)
פרנק שויצרי;
(7)
רנד דרום אפריקני;
(8)
ין יפני;
”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד ביום סיום התקופה לבין המדד ביום תחילת התקופה מחולק במדד ביום תחילת התקופה;
”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת המתייחסת אליה;
”הלוואה“ – לרבות חלק מהלוואה, ולגבי הלוואה שניתנה לפני תחילת שנת המס – לרבות ריבית שנצברה לפי תנאי ההלוואה עד תחילת שנת המס ולא נפרעה עד המועד האמור;
”בסמוך“ – 14 ימים או פחות לפני או אחרי יום מתן ההלוואה, לפי העניין;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
”תקופת הלוואה“ –
(1)
התקופה שתחילתה במועד מתן ההלוואה או בתחילת שנת המס – לפי המאוחר, וסופה במועד שבו נסתיים פרעון ההלוואה לרבות הריבית שנצברה עליה לפי תנאי ההלוואה, או בתום שנת המס – לפי המוקדם;
(2)
לענין חלק מהלוואה שנפרע במהלך שנת המס – התקופה שתחילתה במועד האמור בפסקה (1) וסופה ביום שבו נפרע אותו חלק מההלוואה.
קביעת שיעור ריבית [תיקון: תש״ס, תשס״ט, [הודעות]]
(א)
שיעור הריבית בשנת המס לעניין סעיף 3(י) לפקודה יהיה 3.30 אחוזים (בשנת 2024, 5.18%), המוכפלים במספר הימים של תקופת ההלוואה ומחולקים ב־365.
שיעור הריבית הקבוע הוא כדלהלן: בשנת 2010, 3.00%; בשנת 2011, 3.8%; בשנת 2012, 4.68%; בשנת 2013, 4.1%; בשנת 2014, 3.23%; בשנת 2015, 3.05%; בשנת 2016, 2.56%; בשנת 2017, 2.56%; בשנת 2018, 2.61%; בשנת 2019, 2.56%; בשנת 2020, 2.62%; בשנת 2021, 2.45%; בשנת 2022, 2.42%; בשנת 2023, 2.9%; בשנת 2024, 5.18%.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הלוואה שנתן נישום, אם בסמוך לנתינתה הוא קיבל הלוואה, שאינה הלוואה מקרוב, בסכום שאינו נמוך מסכום ההלוואה שנתן, ובלבד שתנאי ההלוואה שנתן, שעניינם מועדי הסילוק של הקרן ושל הריבית, ושיעור הריבית החל עליה, זהים לתנאי ההלוואה שקיבל, ושיעור הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה בשנת המס יהיה השיעור שנקבע להלוואה שנתן כשהוא מוכפל במספר הימים בתקופת ההלוואה ומחולק ב־365.
חישוב הפרש ריבית [תיקון: תש״ס]
הפרש הריבית יחושב לפי ההפרש שבין סכום ההלוואה כשהוא מוכפל בשיעור הריבית כאמור בתקנה 2 בתקופת ההלוואה, לבין סכום הריבית שנצטברה באותה תקופה, לפי תנאי ההלוואה.
הלוואות במטבע חוץ [תיקון: תשמ״ז, תש״ס, תשס״ט]
(א)
על אף האמור בתקנות 2 ו־3, על הלוואה במטבע חוץ שנתן נישום יהיה שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה שיעור השינוי בשער החליפין של אותו מטבע חוץ בתוספת 3 אחוזים, המוכפלים במספר הימים של תקופת ההלוואה ומחולקים ב־365, ולצורך חישוב הפרש הריבית יוכפל סכום ההלוואה בשיעור השינוי של שער החליפין בתוספת שלושה אחוזים כאמור, במקום בשיעור האמור בתקנה 2(א).
(ב)
הוראות תקנת משנה (א), לא יחולו על הלוואה שנתן נישום, אם בסמוך לנתינתה הוא קיבל הלוואה, שאינה הלוואה מקרוב, בסכום שאינו נמוך מסכום ההלוואה שנתן, וההלוואה שנתן וההלוואה שקיבל ניתנו באותו מטבע חוץ, ובלבד שתנאי ההלוואה שנתן, שעניינם מועדי הסילוק של הקרן ושל הריבית ושיעור הריבית החל עליה, זהים לתנאי ההלוואה שקיבל ושיעור הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה בשנת המס יהיה שיעור הריבית שנקבע להלוואה שנתן כשהוא מוכפל במספר הימים בתקופת ההלוואה ומחולק ב־365.
מוסד כספי [תיקון: תש״ס]
על אף האמור בתקנות 2 ו־3, מוסד כספי שנתן במהלך העסקים הרגיל הלוואה לחברה שבשליטתו או לחברה אחות, והוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי שיעור הריבית על ההלוואה שנתן, אינו נמוך משיעור הריבית שבו היה מקובל באותו מוסד כספי לתת הלוואות בעת מתן ההלוואה, יהיה שיעור הריבית לענין סעיף 3(י) לפקודה – שיעור הריבית האמור על ההלוואה שנתן, ולצורך חישוב הפרש הריבית יוכפל סכום ההלוואה בשיעור הריבית האמור, במקום שיעור הריבית לפי תקנה 2 בתקופת ההלוואה.
עדכון שיעור הריבית [תיקון: תשס״ט]
(א)
היה שיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים, שמפרסם בנק ישראל לפי ההגדרה ”שיעור עלות האשראי המרבי“ בסעיף 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ״ג–1993, שפורסם לאחרונה לפני חודש דצמבר בשנה פלונית שונה מ־4.40%, יהיה שיעור הריבית הקבוע בתקנה 2 לשנת המס הבאה שיעור הריבית שפורסם כאמור, כשהוא מוכפל ב־75%; הסכום המתקבל יעוגל למאית האחוז הקרובה.
(ב)
שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות את שיעור הריבית המחושב לפי תקנת משנה (א).
[תיקון: תשמ״ז, תשס״ט]
(בוטלה).
תחולה [תיקון: תשמ״ז]
תחולתן של תקנות אלה משנת המס 1985.
כ״ד באייר התשמ״ו (2 ביוני 1986)
- משה נסים
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.