תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ) מתוך

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), תשל״ט–1979

ק״ת תשל״ט, 1689; תשמ״ד, 1200; תשמ״ו, 442; תשמ״ז, 1242; תשנ״ב, 1006; תשנ״ח, 973, 1080; תשס״א, 298; תשס״ה, 542.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17(14) ו־243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״ה]

בתקנות אלה –

”מרצה אורח“ – פרופסור או מורה תושב חוץ שהוזמן מחוץ לישראל והמקבל תמורה בעד הוראה או מחקר במוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958;

”מומחה חוץ“ – תושב חוץ שנתקיימו לגביו כל אלה:

(1)

הוא שוהה בישראל או באזור כדין;

(2)

הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית;

(3)

בכל תקופת שהותו בישראל או באזור הוא הועסק או נתן שירות בתחום מומחיותו הייחודית;

(4)

בעד שירותו כאמור שולמה לו תמורה בסכום העולה על 10,800 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2005; בשנת 2022, 13,600 ש״ח; בשנת 2023, 14,300 ש״ח; בשנת 2024, 14,800 ש״ח), כשהוא מוכפל במספר חודשי שהייתו בישראל, שנוכה ממנה במקור מס כדין; שהה בישראל פחות מחודש, יחושב הסכום האמור, כשהוא מחולק ב־30 ומוכפל במספר ימי שהייתו בישראל; הסכום האמור יתואם על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה הנחה סוציאלית, ויעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים;

”מדד“ – (נמחקה);

”מתווך כוח אדם“ – כל העוסק בתיווך עבודה, בתמורה לתשלום או להטבה חומרית אחרת, או בלא תמורה, למעט שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, ולמעט עיתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית;

”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.

2.

ניכוי הוצאות שהייה [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ז, תשס״א]

מרצה אורח או מומחה חוץ זכאי לנכות בשל התקופה שבה שהה בישראל, אך לא יותר מאשר בעד תקופה של שנים עשר חודשים, מהכנסות שהוא מקבל בעד הוראה, מחקר או מתן שירות, לפי הענין –

(1)

סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר בישראל – ובלבד שהגיש מסמכים או קבלות לאימות אותן הוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה;

(2)

סכום שלא יעלה על 500 לירות (מתואם לשנת 1979; בשנת 2022, 340 שקלים חדשים; בשנת 2023, 350 ש״ח; בשנת 2024, 360 ש״ח) שהוציא בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל; הסכום האמור יותאם לעלית המדד על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל לעשרה השקלים החדשים הקרובים.

2א.

[תיקון: תשס״א]

(פקעה).

3.

עיגול סכומים [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו]

(א)

הותאמו סכומים בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל (להלן – הארוחות) כאמור, יעוגל הסכום המותאם למספר השקלים החדשים השלמים הקרוב המתחלק ב־10 (להלן – הסכום העגול).

(ב)

היה מספר השקלים החדשים העולה על הסכום העגול פחות מ־5, לא יובא בחשבון לענין הארוחות; היה מספר השקלים החדשים העולה על הסכום העגול 5 או יותר יווסף לסכום הארוחות סכום של 10 שקלים חדשים.

כ״ג בתמוז תשל״ט (18 ביולי 1979)

שמחה ארליך
שר האוצר

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.