תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה)
תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה) מתוך
תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה), תשל״ו–1975
תקנות בדבר הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת והערבה
ק״ת תשל״ו, 49, 1858; תשל״ח, 1458, 2141; תשל״ט, 886, 1651; תשמ״א, 1225; תשמ״ב, 206, 488, 952, 998; תשמ״ד, 972; תשמ״ה, 1253; תשמ״ו, 160, 947; תשמ״ז, 139, 214, 806, 911; תשמ״ח, 373; תשמ״ט, 768, 1099, 1354; תש״ן, 378, 1261; תשנ״ד, 818. הארכות תוקף: ס״ח תשנ״א, 72, 206; תשנ״ג, 46, 101, 122, 167; תשנ״ד, 18, 51, 130, 253; תשנ״ה, 4, 107; תשנ״ז, 2, 43; תשנ״ט, 135; תש״ס, 155; תשס״א, 244; תשס״ב, 205; תשס״ג, 148, 428.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11 ו־243 לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תוקפן של תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה), תשל״ו–1975 פקע ביום ל׳ בסיוון התשס״ג (30 ביוני 2003).
הגדרות [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ז, תשמ״ז־4]
בתקנות אלה –
”העיריה“ – עירית אילת;
”תושב אילת“ – יחיד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום העיריה, לרבות כל המועסק במפעל הנחושת בתמנע שהעתיק את מקום מגוריו הקבוע למפעל או לתחום העיריה תוך שנים עשר חודש מיום תחילתן של תקנות אלה, או תוך שנים עשר חודש מיום תחילת העסקתו במפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר;
”תושב הערבה“ – יחיד שמקום מגוריו הקבוע הוא באחד מהישובים אילות, אליפז (1983), באר־צופר (1981), גרופית, חצבה, יהל (1.4.1977), יטבתה, סמר (1.4.1975), עידן (1980), עין יהב, עיר אובות (1981), פארן, קטורה (1.4.1975) או מרכז ספיר (מרכז אזורי) (1981) (להלן – ישובי הערבה).
הנחה ממס [תיקון: תשל״ו, תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״ז־2, תשנ״ד]
(א)
יחיד תושב אילת או תושב הערבה זכאי בשנת מס פלונית להנחה ממס בשיעור של 7% מהכנסתו עד לסכום הכנסה הנקוב בסעיף 121(א)(1) לפקודה, אם היה תושב כאמור במשך 12 חדשים רצופים מהם 6 חדשים לפחות בתוך שנת המס.
(ב)
קיבוץ, או מושב שיתופי שהוא ישוב ערבה זכאים להנחה לה זכאי יחיד לפי תקנות אלה בשל כל יחידת משק בקיבוץ כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה, ולענין זה יראו כאילו כל הכנסתו החייבת של הקיבוץ מתחלקת בין יחידות המשק בחלקים שווים; לענין זה, ”מושב שיתופי“ – מושב שהנציב הורה כי הוראות סימן א׳ לפרק שני, חלק ד׳ לפקודה יחולו לגבי שומותיהם.
נכוי לבעלי נכסים [תיקון: תשל״ו, תשל״ח]
אדם שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת מס פלונית השתמש בתחום העיריה או באחד מישובי הערבה בנכס עליו הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 21 לפקודה, יהא זכאי לנכות מהכנסתו בשנה האמורה סכום השווה לחלק העשרים וארבע מסכום הניכוי האמור סעיף 21 לפקודה, כפול מספר החדשים שבהם השתמש בנכס האמור בתחום העיריה או באחד מישובי הערבה; ואם הוא תבע בשל הנכס פחת לפי סעיף 4א לחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ״ט–1969, יהא זכאי לנכות מהכנסתו בכל שנת מס החל משנת המס בה רכש את הנכס 10% ממחירו המקורי, ובלבד שסך כל הניכויים בשל הנכס לפי תקנה זו לא יעלה על 50% ממחירו המקורי.
ניכויים במקור
תקנות אלה אינן באות לגרוע מהחובה לנכות מס על פי הוראות סעיפים 161 ו־164 עד 169 לפקודה, אולם –
(1)
פקיד השומה רשאי, על פי בקשת הזכאי להנחה לפי תקנות אלה, להורות לאדם המשלם לו הכנסה – להימנע מניכוי כאמור, כולו או מקצתו;
(2)
אם נוכה למעלה מסכום המס שמקבל ההכנסה חייב בו, יוחזר העודף, לפי בקשתו, תוך 30 יום מיום שביקש.
פטור מתשלומי מקדמות
אדם שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הוא זכאי להנחה לפי תקנות אלה, יפטור אותו פקיד השומה מתשלום מקדמות לפי הסעיפים 174 עד 181 לפקודה, כולן או מקצתן.
תחולה
תקנות מס הכנסה (פטור ממס והנחות על הכנסות של תושבי אילת), תשט״ז–1956, לא יחולו בשנת המס 1975.
תחולה [תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ב־4, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תש״ן, תש״ן־2, ס״ח תשנ״א, ס״ח תשנ״א־2, ס״ח תשנ״ג, ס״ח תשנ״ג־2, ס״ח תשנ״ג־3, ס״ח תשנ״ג־4, ס״ח תשנ״ד, ס״ח תשנ״ד־2, ס״ח תשנ״ד־3, ס״ח תשנ״ד־4, ס״ח תשנ״ה, ס״ח תשנ״ה־2, ס״ח תשנ״ז, ס״ח תשנ״ז־2, ס״ח תשנ״ט, ס״ח תש״ס, ס״ח תשס״א, ס״ח תשס״ב, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ג־2]
תחולתן של תקנות אלה עד יום י״ד בטבת התש״ן [צ״ל: י״ד בטבת התשנ״א] (31 בדצמבר 1990) עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) עד יום ל׳ בסיוון התשס״ג (30 ביוני 2003).
לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארגונה), התשנ״א–1991 (כפי שתוקן), תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתקפן פקע ביום י״ד בטבת התשנ״א (31 בדצמבר 1990) יעמדו בתקפן, כאילו לא פקע, עד יום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), ואולם עד יום כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1999) אין להוסיף עליהן או לגרוע מהן; עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000), ואין להוסיף עליהן או לגרוע מהן ישובים. לפי סעיף 1 לחוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס״א–2001 (כפי שתוקן), תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתוקפן פקע ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) יעמדו בתוקפן, כאילו לא פקע, עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), ואין לגרוע מהן או להוסיף עליהן יישובים. החוק האמור בוטל ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003), וראו הוראות מעבר בסעיף 40(ג)(1) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה), תשל״ו–1975“.
ג׳ באלול תשל״ה (10 באוגוסט 1975)
- יהושע רבינוביץ
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.