תקנות מס הבולים
תקנות מס הבולים מתוך 
תקנות מס הבולים
(פרק קל"ג, סעיף 94).
חא״י כרך ג׳, פרק קל״ג, עמ׳ 2284; ע״ר 1940, תוס׳ 2, 686; 1941, תוס׳ 2, 207, 778; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ק״ת תש״ך, 96.
מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.
השם הקצר
תקנות אלו תקראנה ”תקנות מס הבולים“.
מקום משרדי הממונים [תיקון: תש״ח, תש״ך]
מקום משרדי הממונים ייקבע על ידי מנהל אגף המכס והבלו (להלן – המנהל) בהודעה שתפורסם ברשומות.
שמירה והספקה של בולים [תיקון: תש״ח, תש״ך]
מלאי בולים יהא מופקד בידי המנהל ויסופק למי שיורה המנהל ובהתאם לתנאים שיקבע.
שמירת חותמות והשימוש בהן [תיקון: 1940, 1941, תש״ח, תש״ח־2, תש״ך]
(1)
חותמות הבולים יהיו שמורות –
(א)
להטבעת בולים – במשרדי הממונים ובכל מקום אחר שיורה המנהל;
(ב)
להדפסת סימן המשמש בול – בידי מי שאושר לצורך זה על ידי המנהל ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.
(2)
בולים יוטבעו על מסמכים עם תשלום המס החל עליהם במקומות המפורטים בתקנת משנה (1)(א).
(3)
הדפסת סימן המשמש בול תיעשה באופן ובתנאים שיקבע המנהל באישור שניתן לצורך זה.
הערכה והטבעה של מסמכים, החלטת הממונים [תיקון: תש״ך]
(1)
(2)
נדרשה מהממונים הבעת דעתם ביחס לאיזה מסמך מקויים לפי סעיף 13 לפקודה, יוגש אליהם המסמך תוך שלושים יום מיום קיומו לראשונה.
(3)
החלטת הממונים תיערך בכתב והודעה עליה תימסר לדורש, ביד או בדואר רשום לפי הוראותיהם.
סימון המס [תיקון: תש״ח, תש״ך]
כל מסמך, למעט חשבונות וקבלות, שנקבע לגביו בפקודה כי המס יסומן עליו בבול דבק, מותר לסמנו בבולים מוטבעים, תוך שלושים יום מתאריך קיומו של המסמך לראשונה.
החזרת תמורתם של בולים שנתקלקלו [תיקון: 1941-2, תש״ח, תש״ח־2, תש״ך]
במקרים המתוארים לקמן יחזיר המנהל או מי שהוסמך על ידיו את תמורתם של בולים שנתקלקלו לאחר שתוגשנה לו ההוכחות דלקמן, אם בצורת הצהרה ואם באופן אחר:–
(א)
הבול שעל חומר כל שהוא, אשר בשגגה ושלא בכוונה נתקלקל, נמחק, או נפסל באופן אחר לתכלית שהוא משמש לה, לפני שהחומר נחתם בחתימת אדם או לפני שהמסמך הכתוב בגוף החומר קויים ע״י אחד מן הצדדים;
(ב)
כל בול דבק אשר בשגגה או שלא בכוונה נתקלקל או נפסל לשמוש, ואשר לדעתו של המנהל או מי שהוסמך על ידיו לא הודבק בשום חומר;
(ג)
הבול שעל איזה שטר־חליפין החתום על ידי המושך או בשמו ושלא קובל או לא נמסר מידו של המושך לאיזו מטרה שהיא אלא בדרך של הצעה לקבלה;
(ד)
הבול שעל כל שטר־חוב חתום ע״י חותם השטר או בשמו ואשר לא שומש באופן מן האופנים או שלא נמסר מידו של חותמו;
(ה)
הבול על איזה שטר־חליפין או שטר־חוב אשר מחמת השמטה או טעות נתקלקל או נפסל לשמוש, הגם שהשטר, כשטר־חליפין, היה מתקבל או מועבר לאחר בחתימת העברה, או היה נמסר למקבל התשלום, כשהוא שטר חוב:
בתנאי שייכתב ויערך שטר־חליפין או שטר חוב אחר, שלם ונושא־בולים כחוק, שיהא דומה בכל הפרטים, פרט לתקון הטעות או ההשמטה, לשטר החליפין או לשטר־החוב שנתקלקל;
(ו)
בול ששומש לאחד המסמכים דלקמן, היינו:–
(i)
מסמך שקויים ע״י אחד הצדדים, אלא שנמצא אחר כך בטל מעקרא;
(ii)
מסמך שקוים ע״י אחד הצדדים, אלא שנמצא אחר כך פסול לתכלית שאליה נתכוונו מעיקרא מחמת שגיאה או טעות שבתוכו;
(iii)
מסמך שקוים ע״י אחד הצדדים שלא שומש לשום מטרה ואשר מחמת אי יכלתו או מאונו של אחד הצדדים שצריכים לחתימתו לחתום על המסמך או להשלים את הטרנסאקציה [העסקה] לפי המסמך, נמצא המסמך פגום ובלתי מספיק לתכלית שנועד לה;
(iv)
מסמך שקוים ע״י אחד הצדדים, אשר מחמת מאונו של אדם לפעול על פיו או משום שלא נרשם בתוך הזמן הדרוש לכך עפ״י החוק אינו ראוי לתכלית המכונת או שהוא נעשה בטל;
(v)
מסמך שקוים ע״י אחד הצדדים, שנתקלקל בשגגה ושלא בכונה ואשר במקומו נערך מסמך אחר בין אותם הצדדים ולאותה מטרה ממש קוים ונטבע בבולים כחוק, או שנפסל לשמוש מחמת שהפעולה שנתכוונו לעשותה על פי המסמך הזה נעשתה עפ״י מסמך אחר נושא בולים כחוק;
(ז)
הבול שעל כל ניר ערך למוכ״ז (בין שאותו ניר ערך נושא עליו ובין שאינו נושא עליו את חתימתו של כל אדם) שהושמד או שנעשה באיזה אופן שהוא לבלתי ראוי לשמוש בהסכמתו בכתב של החשב הכללי [במקור: מנהל החשבונות הכללי]:
בתנאי –
שהבקשה להחלפת בולים נעשית בתוך שנתים ימים למיום שהבול נתקלקל או נפסל לשמוש, או במסמך מקוים – למן תאריך המסמך – ע״י האיש שהיה ראשון או יחיד לקיימו;
מקום שהמסמך הוא מקוים, שלא התחילו בשום משא־ומתן משפטי שבו היה אפשר להציע את המסמך כעדות, או אשר בו הוגש המסמך למעשה כעדות וכי המסמך נמסר כדי לבטלו;
מקום שלא נרשם מסמך בתוך הזמן הדרוש לכך עפ״י החוק ונעשה מתוך כך בטל, שאי רישומו של המסמך לא נגרם בעקב רשלנות של האדם שעפ״י תקנות אלה היה ראוי בדרך כלל לקבלת תמורה חלף בולים;
שלא תוחזר שום תמורה אם שויו של הבול המקולקל הוא פחות ממאה פרוטה.
החזרת תמורתם של בולים שלא שומשו כשורה [תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תש״ך]
כשהשתמש אדם בשגגה בבולים יותר מכפי הערך במסמך החייב במס בולים, או שם בולים בשגגה על המסמך הפטור מכל מס בולים, רשאי המנהל או מי שהוסמך על ידיו – עפ״י בקשה שתוגש בתוך שנתים ימים למן תאריך המסמך, או אם המסמך מחוסר תאריך, בתוך שנתים ימים למיום קיום המסמך ע״י האיש שהיה ראשון או יחיד לקיימו, ולאחר שטבעו במסמך את מס הבול הנכון, אם הוא חייב במס בולים, – לבטל את הבולים ששמשו שלא כדין ולהחזיר תמורתם מחמת היותם מקולקלים.
בתנאי שלא יוחזר כל כסף אם שוויו של הבול הוא פחות ממאה פרוטה.
כיצד מחזירין תמורה [תיקון: 1941-2, תש״ח, תש״ך]
המנהל או מי שהוסמך על ידיו רשאי עפ״י הכרעת דעתו להחזיר תמורתם של בולים נפסדים או משומשים שלא כשורה אם בצורה של מתן בולים או בצורה של מתן כסף בניכוי שלשה למאה מסכום הבולים:
בתנאי שכל הפחתה כזו לא תעשה ביחס לנירות ערך למוכ״ז שהושמדו או שנפסלו לשמוש עפ״י פסקא (ז) מתקנה 7.
תמורת בולים שלא שומשו [תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תש״ך]
כל שיש ברשותו בול שהוצא עפ״י פקודה זו [צ״ל: הפקודה] והבול איננו מקולקל או לא שומש שלא כשורה, ישלם לו המנהל או מי שהוסמך על ידיו את ערך הבול בכסף, בנכיון שלשה למאה, לאחר שימסור את הבול ויוכיח למנהל או מי שהוסמך על ידיו כדי הנחת דעתו שהוא קנה את הבול מאת אדם שנתמנה כחוק למכור בולים או שהורשה כחוק לעסוק בבולים, בתוך תקופה של שנתים ימים קודם להגשת בקשתו, ושהיתה כוונתו באמת ובתמים להשתמש בבול:
בתנאי שאין מחזירין כל כסף אם השווי הרשום על הבול הוא פחות ממאה פרוטה.
החזרת שווי בולים בגמר מועד הרשיון [תיקון: תש״ח, תש״ך]
(1)
אם תם מועד רשיונו של אדם לעסוק בבולים או בוטל הרשיון או אם האדם שקבל רשיון לעסוק בבולים מת או הוכרז פושט רגל, והיו בולים לאותו אדם בכלות מועד רשיונו או בהתבטל רשיונו או בשעת מיתתו או פשיטת הרגל, הרי אותו אדם או יורשיו או הסינדיק [הנאמן] בפשיטת הרגל יוכלו בתוך ששה חדשים למיום כלות מועד הרשיון או למיום ביטולו או למיום מותו של בעל הרשיון או למיום שהוכרז פושט־רגל, הכל לפי הענין, להביא או לשלוח את הבולים למנהל או מי שהוסמך על ידיו.
(2)
בכל אחד מן המקרים האלה יפרע המנהל או מי שהוסמך על ידיו לאיש המביא או השולח את הבולים את סכום המס הנקוב על הבולים, בנכותו ממנו נכיון של שלושה אחוזים למאה, אם יתברר לו שבכלות מועד הרשיון או בעת ביטולו או בשעת המיתה או פשיטת הרגל של בעל הבולים היו הבולים באמת ברשותו של האדם שתם מועד רשיונו או שבוטל רשיונו או שמת או הוכרז כפושט רגל, לשם מכירה, ושהבולים נקנו או הושגו ע״י אדם כנ״ל מאת אדם שנתמנה כחוק למכור בולים או שקבל רשיון כחוק לעסוק בבולים.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.