תקנות מסילות הברזל (תנאי הובלה ואחריות למטען) מתוך

תקנות מסילות הברזל (תנאי הובלה ואחריות למטען), התשנ״ו–1996

ק״ת תשנ״ו, 654.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 56 ו־57 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972 (להלן – הפקודה), על פי הצעת רשות הנמלים והרכבות, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”בעל המטען“ – לרבות מחזיק, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה, או עשיה במטען וכל הנחזה להיות בעל המטען;

”המנהל“, ”הרשות“ ו”משק חי“ – כהגדרתם בפקודה;

”מטען“ – כהגדרת טובין בסעיף 1 בפקודה;

”מטען מסוכן“ – מטען המכיל חומר מסוכן כהגדרתו בספר ”המלצות להובלת חומרים מסוכנים“ (ORANGE BOOK) שמפרסם האו״ם בנוסחו המעודכן מזמן לזמן והמופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

2.

מטענים שאין חובה להובילם

הרשות אינה חייבת לאפשר הובלה במסילות הברזל של:

(1)

מטען –

(א)

שלדעת המנהל משקלו, נפחו, טבעו או מצבו אינו מתאים להובלה;

(ב)

שהוא מטען מסוכן;

(ג)

שיש לו ריחות רעים, שיש בו אבק או לכלוך או שעלול להיות בו ריכוז מכרסמים.

(2)

מטען כשאין ברשותה קטרים או קרונות פנויים, אותה שעה, או קרונות המתאימים להובלתו.

3.

טעינה פריקה והזזה

(א)

הרשות אינה חייבת בטעינת מטען או פריקתו או בהזזת קרונות לשם פריקה או טעינה.

(ב)

הרשות רשאית לפרוק מטען מקרונות שלא נפרקו בידי בעל המטען ולחייבו בהוצאות הכרוכות בכך.

4.

אחריות לאובדן או לנזק

הרשות או הבאים מטעמה אינם אחראים לאובדן או לנזק, ישיר או עקיף, למטען או לבעל המטען, שנגרם בשל אחד מאלה:

(1)

המטען, לפי תעודת המשלוח, שונה מזה המובל למעשה;

(2)

המטען מובל בתפזורת בקרונות גלויים;

(3)

טעינה או פריקה לקויה;

(4)

אריזה או רישום מען לקויים;

(5)

סירובו של בעל המטען לקבלו;

(6)

בעל המטען לא הודיע למנהל תחנת היעד על האובדן או הנזק לפני הוצאת המטען משטח התחנה;

(7)

המטען הוא משק חי;

(8)

המטען מובל על אחריות בעליו;

(9)

רשלנותו של בעל המטען;

(10)

אובדן האפשרות לשיווק המטען;

(11)

איחור במסירת המטען לבעל המטען;

(12)

האובדן או הנזק בדרך הטבע;

(13)

כוח עליון, לרבות מלחמה, חבלה, שריפה, שביתה או מהומה.

5.

פיצויים

(א)

שיעור הפיצויים שתשלם הרשות בעד אבדן מטען או נזק שנגרם לו, לא יעלה על שווי המטען לפי מחיר השוק או על הסכומים המפורטים להלן, בתוספת דמי ההובלה ששולמו, לפי הסכום הנמוך מביניהם:

(1)

במטענים שהם מחצבים כמשמעותם בסעיף 2 לפקודת המכרות – 2.21 אגורות לקילוגרם;

(2)

במטענים אחרים – 11.41 אגורות לקילוגרם ואם היה המטען מכולות – 11.41 אגורות לכל קילוגרם ממשקל המכולה הריקה או הוצאות תיקון הנזק למכולה, לפי הסכום הנמוך מביניהם.

(ב)

לא ישולמו פיצויים בעד אובדן חומרים נוזלים או חומרים שהוטענו במצב לח, כאשר האובדן קטן מ־2% פחת במשקל.

6.

עדכון סכומים

(א)

הסכומים הנקובים בתקנה 5 יתעדכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העידכון) לפי שיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי, בניכוי 1%.

(ב)

לענין תקנה זו –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד המחדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון הקודם ולענין יום העידכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש דצמבר 1995 (127.9 נקודות).

7.

תביעות

(א)

תביעות בגין נזק למטען או אובדנו יוגשו, בכתב, לרשות, או למי שהיא הסמיכה לכך –

(1)

אם אבד המטען כולו – תוך שלושים ימים ממסירת המטען להובלה;

(2)

אם נגרם נזק או אובדן חלקי – בשעת מסירת המטען לבעליו.

(ב)

לאחר המועדים האמורים רשאית הרשות שלא להיזקק לתביעה.

8.

גמר ההובלה