תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)

תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים) מתוך

תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959

תקנות בדבר מניעת מחלת הפה והטלפיים

---

ק״ת תש״ך, 227; תשכ״א, 1539; תשכ״ב, 2138, 2264; תשכ״ג, 133; תשכ״ד, 957; תשכ״ו, 601, 2278; תשכ״ז, 466; תשל״ב, 589; תשל״ג, 259; תשל״ד, 664; תשל״ה, 2316; תשל״ז, 594; תשל״ט, 726; תש״ם, 1616; תשמ״א, 1566; תשמ״ב, 1364; תשמ״ו, 250; תשנ״א, 778.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1757; תשמ״א, 1286; ק״ת תשמ״ב, 225, 1101; תשמ״ג, 184, 1113; תשמ״ד, 151, 1102, 2660; תשמ״ה, 686, 1195, 1754; תשמ״ו, 74, 1526; תשמ״ז, 278, 706, 1138; תשמ״ח, 458, 1050; תשמ״ט, 409, 872; תש״ן, 313, 520; תשנ״א, 44, 426, 948; תשנ״ב, 303, 1393; תשנ״ג, 754; תשנ״ד, 341, 1124; תשנ״ה, 481; תשנ״ו, 295, 1395; תשנ״ז, 613, 1234; תשנ״ט, 396; תשס״ב, 1018; תשס״ג, 13; תשס״ח, 653; תשס״ט, 1128, 1219, 1226; תש״ע, 1583; תשע״א, 1265; תשע״ג, 1592; תשע״ט, 1464; תש״ף, 2024; תשפ״א, 3338; תשפ״ג, 1794; תשפ״ד, 1868, 2684.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 18 ו־20 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945 (להלן – הפקודה), והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשמ״ו, תשנ״א]

בתקנות אלה –

”בהמה“ – בקר, כבשים, עזים, חזירים, גמלים וחיות בר ממחלקת היונקים;

”גופה“ – גופה של בהמה שנשחטה או שהומתה לרבות הבשר, העצמות, העור, הפרסות, הקרנים, הצמר, השיער, הקרביים וכל חלק אחר של בהמה שנשחטה או שהומתה;

”חומר חיטוי מאושר“ –

(1)

תמיסה של שני אחוזים למאה של נתר מאכל (סודה קאוסטיק);

(2)

תמיסה של ארבעה אחוזים למאה של פחמת הנתרן (סודיום קרבונט);

”חלב“ – לרבות מי גבינה, חובצה, חלב רזה וכן מוצרי חלב;

”מחלה“ – מחלת הפה והטלפיים;

”נבלה“ – בהמה שמתה לרבות הבשר, העצמות, העור, הפרסות, הקרנים, הצמר, השיער, הקרבים וכל חלק אחר של בהמה שמתה;

”נגוע“ – נגוע במחלה לרבות חשוד במחלה;

”רופא וטרינרי“ – רופא וטרינרי ממשלתי.

2.

חובת הודעה על מחלה

כל אדם היודע או החושד שבהמה, גופה או נבלה נגועות, חייב להודיע על כך מיד לרופא וטרינרי או לתחנת המשטרה הקרובה.

3.

העברת בהמות, גופות ונבלות נגועות

לא יעביר אדם, לא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה או נבלה נגועות ממקום בו הן נמצאות, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי.

4.

שחיטת בהמות נגועות

לא ישחוט אדם, לא יגרום ולא יסייע לשחיטת בהמה נגועה, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי.

5.

הוראות רופא וטרינרי או מפקח על בהמות [תיקון: תשכ״ב]

רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות על בידוד, חיטוי, העברה, חיסון, שחיטה, קבירה, השמדה, עצירה של בהמה, גופה, או נבלה נגועות או על השמדת זבל, מספוא, ריפוד, בדרך שנקבעה על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

6.

הודעה על מקום נגוע

(א)

רופא וטרינרי ימסור הודעה בטופס א׳ שבתוספת לבעל או למחזיק של כל בית, רפת, אורווה, דיר, בית־מטבחיים, בית נחירה, שדה או מקום אחר (להלן – מקום) שיש בו או שהיתה בו, תוך 21 יום קודם לתאריך ההודעה, בהמה, גופה או נבלה שלפי דעתו היא נגועה, או לבעליה או למחזיק של מחלבה שאליה הועבר חלבה של בהמה נגועה.

(ב)

נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום הוראות אלה:

(1)

כל בהמה המצויה במקום בתאריך מסירת ההודעה תפונה, תבודד, תישחט או תישמד הכל לפי הוראות הרופא הוטרינרי;

(2)

בעליו או מחזיקו של מקום יעמיד כלי חיטוי מתאימים המכילים חומר חיטוי מאושר בהתאם להוראות הרופא הוטרינרי;

(3)

אדם שהיה לו מגע עם בהמה נגועה, המיתקן בו היא נמצאת, גלליה או ריפודה לא יעזוב את המקום אלא לאחר שהחליף בגדיו ונעליו ורחץ ידיו ורגליו;

(4)

כלבים או עופות בית יש לקשור או לכלוא באופן שלא יוכלו לבוא במגע עם בהמה נגועה;

(5)

לא יוצא מהמקום חלב אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי;

(6)

לא ישמש חלבה של בהמה נגועה למאכל לכל בהמה אחרת אלא לאחר שהרתיחוהו או עיקרוהו בדרך אחרת;

(7)

לא יוצא כל סוס, חמור, פרד או רכב מחוץ למקום אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;

(8)

ניקוי וחיטוי המקום ייעשו על ידי המחזיק בזמן ובאופן שיורה עליו רופא וטרינרי;

(9)

לא יוצא ולא יועבר מספוא, קש, ריפוד או זבל מהמקום או בתוך תחומי המקום אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;

(10)

לא תוכנס למקום ולא תוצא ממנו בהמה אלא בהתאם להוראות כאמור בפסקה (1);

(11)

רשאי רופא וטרינרי להורות על השמדת הזבל, הריפוד או המספוא במקום.

(ג)

הודעה על פי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל על ידי הודעה בטופס ב׳ שבתוספת שתימסר לבעל או למחזיק על ידי הרופא הוטרינרי, אולם אם ניתנה הוראה לפי תקנת משנה (ב)(1) על פינוי המקום מבהמות, לא תוכנס לתוכו בהמה תוך שנים עשר חודש מיום מתן ההודעה אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי.

7.

הוראות שיחולו בשטח נגוע [תיקון: תשכ״ב, תשמ״ו]

הוכרז שטח כשטח נגוע על פי סעיף 17 לפקודה יחולו עליו נוסף להוראות סעיף 18 לפקודה גם הוראות אלה:

(1)

לא יעביר אדם, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה, נבלה, מספוא, ריפוד, זבל, משטח נגוע, אליו או בתחומו, אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;

(2)

לא ירעה אדם בהמות בשטח הנגוע אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;

(3)

לא יוציא אדם, לא יגרום ולא יסייע להוצאת גופה מחוץ לתחום עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושב שיתופי, מושבה, מושב עובדים, מאהל, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי;

(4)

מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות לגבי שטח מסויים על דרכי הטיפול והעברת החלב ממנו;

(5)

מנהל השירותים הוטרינריים, רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות את בעליה של בהמה בשטח נגוע לבודד את הבהמה משאר הבהמות שבתוך השטח או להעבירה מן השטח אל מקום אחר, תוך מועד שנקבע;

(6)

רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות את המחזיק בכל דבר שבא במגע או החשוד שבא במגע עם בהמה נגועה במחלה או חשודה כנגועה במחלה על האמצעים והטיפולים שיש לבצע בו כדי שתימנע העברת המחלה באמצעותו לרבות השמדתו.

8.

הזרקת תרכיב ונסיוב

לא יזריק אדם לבהמה נסיוב או תרכיב למניעת התפשטות המחלה אלא על פי אישור בכתב מאת מנהל השירותים הוטרינריים.

9.

הפרת הוראות

נעברה עבירה על הוראות הפקודה, תקנות אלה או כל צו, הוראה, אישור, רשיון או תנאי שנקבעו או ניתנו לפי הפקודה או לפי תקנות אלה, רשאי רופא וטרינרי או מפקח על בהמות להורות על עצירה או תפיסת בהמה נגועה.

10.

אגרות [תיקון: תשכ״א, תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ג, תשכ״ד, תשכ״ו, תשכ״ו־2, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ב, [הודעות]]

בעד הרכבת חיסון בפני כל אחד מטיפוסי נגיף מחלה על ידי רופא וטרינרי או מפקח, ישולמו אגרות בשיעורים המפורטים להלן:

(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2024) שיעור האגרה בשקלים חדשים

בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לבקר (למעט בקר מגזע מקומי) וחזירים 6.80

בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לבקר מגזע מקומי 6.80

בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לכבשים ועזים 4.00

11.

ביטול

תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים) – בטלות.

12.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959“.

תוספת

(תקנה 6)

טופס א׳

מדינת ישראל

משרד החקלאות
האגף לבעלי חיים

פקודת מחלות בעלי חיים, 1945
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959

אל: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

להווי ידוע לך כי מזה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ימים לפני תאריך ההודעה הזאת פרצה מחלת הפה והטלפיים ברפת/בדיר/בשדה או ב. . . . . . . . . . המוחזקים על ידיך במקום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שהוכרז כשטח נגוע וכי בתוקף הודעה זו יחולו ההוראות המפורטות בתקנה 6 לתקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959, על הרפת/הדיר/השדה/או על . . . . . . . . . . ועל כל הקרקעות והבנינים הסמוכים להם שאתה מחזיק בהם, החל מתאריך מסירת ההודעה הזאת.

ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . .

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רופא וטרינרי

טופס ב׳

מדינת ישראל

משרד החקלאות
האגף לבעלי חיים

פקודת מחלות בעלי חיים, 1945
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959

אל: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

ההודעה שנחתמה על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ונמסרה לך ביום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . . בטלה בזה.

ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . .

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רופא וטרינרי

---

כ״ג בחשון תש״ך (24 בנובמבר 1959)

• קדיש לוז
  שר החקלאות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.