תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל) מתוך
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970
תקנות בדבר מניעת מחלת הניוקסל
ק״ת תש״ל, 969; תשל״ג, 571; תשנ״ב, 1422; תש״ס, 690, 692; תשס״ד, 3.
עדכון סכומים: ק״ת תשס״ב, 1018; תשס״ג, 13; תשס״ח, 659; תשס״ט, 1134, 1224, 1226; תש״ע, 1589; תשע״א, 1271; תשע״ג, 1597; תשע״ט, 1470; תש״ף, 2030; תשפ״א, 3344; תשפ״ג, 1800; תשפ״ד, 1874, 2690.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 18 ו־20 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ד]
בתקנות אלה –
”גופה“ – גופה של עוף שנשחט, לרבות חלק ממנה;
”חומר חיטוי מאושר“ – תמיסה בריכוז שאינו פחות מ־2% של נתר מאכל (סודה קאוסטיק) או בריכוז שאינו פחות מ־5% של פנול או של חומר אחר שפעולתו דומה;
”מחלה“ – מחלת הניוקסל בעופות;
”מפקח“ – אדם שמנהל השירותים הוטרינריים מינהו להיות מפקח על מחלות עופות;
”מקום“ – לרבות מבנה, מיתקן, ציוד, לול או כלוב;
”משק עופות“ – מקום המשמש לגידול עופות לרבות לולים ומבני עזר;
”נגוע“ – נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה;
”עוף“ – עוף מהעופות המפורטים בתוספת הראשונה לפקודה;
”פגר“ – גופה של עוף שמת, לרבות חלק ממנה;
”רופא וטרינרי“ – רופא וטרינרי ממשלתי למחלות עופות;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, יישוב, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה וכל תחום מיושב אחר.
חובת חיסון [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בעל עוף חייב לדאוג כי עופותיו יחוסנו נגד מחלת הניוקסל, בהתאם להוראות הרופא הווטרינר.
(ב)
לא יכניס אדם עוף למשק עופות ולא יחזיק בו שם אלא אם כן קיבל מהרופא הווטרינר הוראות חיסון, בכתב, נגד מחלת הניוקסל.
חובת רישום [תיקון: תשנ״ב]
(א)
מחסן ירשום את פרטי החיסון, לרבות תאריך בקיעה של העוף, מספר העופות שחוסנו, מספר אצווה, תאריך ביצוע החיסון, שיטת החיסון, את שמו ומספר תעודת הזהות שלו ויחתום לצד הרישום.
(ב)
בעל עוף ישמור את הרישום ברשותו.
בדיקות [תיקון: תש״ס]
רופא וטרינר יבצע בכל שנה בדיקות בעופות לקביעת רמת הנוגדנים למחלה בעופות.
אגרה שנתית [תיקון: תש״ס]
(א)
בעד הבדיקות האמורות בתקנה 1ג ישלם בעל העופות, ואם היו העופות אפרוחים – בעל המדגרה, סמוך לפני הבדיקה הראשונה בכל שנה אגרה שנתית.
(ב)
האגרה שישלם בעל מדגרה או בעל עופות, לפי הענין, תהא כמפורט בתוספת השניה לפי מספר האפרוחים שייצר או העופות שגידל – לפי סוגם – בשנה הקודמת לבדיקה.
חובת הודעה על מחלה
כל אדם היודע על גופה או פגר נגועים יודיע על כך מיד לרופא וטרינרי.
העברת עופות נגועים
לא יעביר אדם עוף, גופה או פגר נגועים ממקום בו הם נמצאים, ולא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברתם, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ובהתאם להוראותיו.
הוראות רופא וטרינרי או מפקח
רופא וטרינרי או מפקח רשאים להורות על חיסון, בידוד, העברה, שחיטה, השמדה או קבורה של עוף, גופה או פגר, על ניקוי וחיטוי של מקום, על השמדת מספוא, זבל ורפד, ועל כל פעולה אחרת הדרושה לדעת הרופא הוטרינרי או המפקח למלחמה במחלה, בדרך ובאופן שיורו.
הודעה על מקום נגוע
(א)
רופא וטרינרי ימסור הודעה בטופס א׳ שבתוספת לבעל או למחזיק של מקום שהוכרז כנגוע מחמת שיש בו, או שהיו בו תוך חודש ימים קודם לתאריך ההודעה, עופות, גופות או פגרים שלפי דעתו היו נגועים.
(ב)
נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום הוראות אלה:
(1)
כל עוף המצוי במקום בתאריך מסירת ההודעה יבודד, יישחט או יושמד, הכל לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
(2)
בעלו או מחזיקו של המקום יעמיד כלים המכילים חומר חיטוי מאושר לטבילת נעליים, כפי שיורה הרופא הוטרינרי;
(3)
לא יצא אדם מהמקום הנגוע אלא לאחר שהחליף בגדיו ונעליו או חיטה אותם לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
(4)
לא יוצאו מהמקום עופות, ביצים, שקים, זבל ורפד אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי;
(5)
לא יוצאו ציוד, רכב או עגלה מהמקום אלא לאחר שחוטו לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
(6)
ניקוי וחיטוי המקום ייעשו על ידי הבעל או המחזיק במקום, בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינרי;
(7)
לא יוכנס למקום שום עוף אלא בהיתר מרופא וטרינרי;
(8)
רשאי רופא וטרינרי להורות על התקנת בור רקב או משרפה להשמדת פגרים, התקנת ביוב, רישות המבנים ואמצעי לחימה נגד נברנים.
(ג)
הודעה על פי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל בהודעה של הרופא הוטרינרי בטופס ב׳ שבתוספת שתימסר לבעל המקום או למחזיק בו.
תחולה [תיקון: תשל״ג, תש״ס]
(א)
רופא וטרינרי יפרסם בתחום רשות מקומית או בבית שחיטה, לפי הענין, בדרך הנראית לו, הודעה המכריזה על תחומה כעל שטח נגוע מחמת שיש בו, או שהיו בו תוך החודש שקדם לתאריך ההודעה, עופות, גופות או פגרים שלפי דעתו היו נגועים.
(ב)
פורסמה הודעה על אכרזה כאמור, יחולו בתחום הרשות המקומית הוראות תקנה 5(ב) מיום פרסום ההודעה.
צוותים בשטח נגוע
רשאי רופא וטרינרי להורות למחזיקי לולים בשטח נגוע על מינוי צוותים, על חשבון מחזיקי הלולים, לחיסול גופות או פגרים, לניקוי וחיטוי של כל מקום בשטח הנגוע, או לביצוע חיסונים לעופות.
השמדת עופות שהוכנסו למקום נגוע או לשטח נגוע
רשאי רופא וטרינרי להורות על השמדת עופות שהוכנסו לשטח נגוע או למקום נגוע, ללא תשלום פיצויים.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970“.
[תיקון: תש״ס]
תוספת ראשונה
טופס א׳
(תקנה 5)
(תקנה 5)
מדינת ישראל
משרד החקלאות
השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה
פקודת מחלות בעלי חיים, 1945
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970
אל: . . . . . . . . . .
להווי ידוע לך כי מזה . . . . . . . . . . ימים לפני תאריך ההודעה הזאת פרצה מחלת הניוקסל במקום המוחזק על ידך ב־. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שם המקום שהוכרז כמקום נגוע, וכי בתוקף הודעה זו יחולו תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970, על המקום ועל כל הקרקעות והבנינים שאתה מחזיק בהם והסמוכים למקום, החל מתאריך מסירת ההודעה הזאת.
ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . .
טופס ב׳
(תקנה 5(ג))
(תקנה 5(ג))
מדינת ישראל
משרד החקלאות
השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה
פקודת מחלות בעלי חיים, 1945
תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970
אל: . . . . . . . . . .
ההודעה שנחתמה על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ונמסרה לך ביום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . בטלה בזה.
ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . .
[תיקון: תש״ס]
תוספת שניה
(תקנה 1ד(ב))
[תיקון: הודעות]]
(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2024)
| סוג העופות | מספר העופות | האגרה בשקלים חדשים |
|---|---|---|
| אפרוחים | עד 2.5 מיליון | 35,860.00 |
| מ־2.5 מיליון עד 5.5 מיליון | 37,610.00 | |
| מ־5.5 מיליון עד 10.5 מיליון | 40,060.00 | |
| מעל 10.5 מיליון | 50,550.00 | |
| פרגיות | כל מספר | 14,990.00 |
| מטילות ביצי מאכל | כל מספר | 76.00 |
| פטמים | עד 100,000 | 610.00 |
| מ־100,000 עד 300,000 | 660.00 | |
| מעל 300,000 | 900.00 | |
| הודנים | כל מספר | 5,980.00 |
| הודים | עד 15,000 | 610.00 |
| מעל 15,000 | 700.00 |
לענין תוספת זו –
”אפרוחים“ – אפרוחים בני יומם;
”הודים“ – תרנגולי הודו מגיל שישה שבועות עד גיל עשרים שבועות;
”הודנים“ – תרנגולי הודו שגילם אינו עולה על שישה שבועות;
”מטילות“ – תרנגולות המשמשות לייצור ביצי מאכל;
”פטמים“ – תרנגולים ותרנגולות בגיל שאינו עולה על שלושה חודשים;
”פרגיות“ – תרנגולות המיועדות להיות מטילות ואשר גילן אינו עולה על שישה חודשים.
ט״ו בשבט תש״ל (22 בינואר 1970)
- חיים גבתי
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.