תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים)
תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים) מתוך 
תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים), תשכ״א–1960
תקנות בדבר חיסון בחמות נגד מדלת דבר הסוסים
ק״ת תשכ״א, 87, 1539; תשמ״א, 1567; תשמ״ג, 226. עדכון סכומים: י״פ תשמ״א, 1287; ק״ת תשמ״ב, 228, 1104; תשמ״ג, 190, 1119; תשמ״ד, 157, 1108, 2666; תשמ״ה, 692, 1200, 1760; תשמ״ו, 80, 1532; תשמ״ז, 283, 711, 1143; תשמ״ח, 463, 1056; תשמ״ט, 415, 878; תש״ן, 319, 526; תשנ״א, 49, 432, 954; תשנ״ב, 309, 1399; תשנ״ג, 759; תשנ״ד, 346, 1130; תשנ״ה, 487; תשנ״ו, 300, 1401; תשנ״ז, 618, 1239; תשנ״ט, 402; תשס״ב, 2311; תשס״ג, 18; תשס״ח, 658; תשס״ט, 1133, 1223, 1226; תשע״ג, 1596.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945, והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”בהמה“ – סוס, פרד או חמור;
”חיסון“ – חיסון נגד מחלת דבר הסוסים;
”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ או כל שטח מיושב אחר.
חיסון בהמות
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות ואת המועדים להרכבת חיסון לבהמות המוחזקות באותו שטח.
הבאת בהמה לחיסון
פורסמה הודעה כאמור בתקנה 2 חייב המחזיק בהמה להביאה לשם הרכבת חיסון בהתאם להודעה.
אגרה [תיקון: תשכ״א, [הודעות]]
בעד הרכבת חיסון תשולם לכל זריקה אגרה בסך 2.- לירות (החל מיולי 2013, 7.00 שקלים חדשים) הכוללת גם את התמורה בעד החומר המוזרק.
סימון
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לתת הוראות בדבר סימון בגופה של בהמה שחוסנה.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים), תשכ״א–1960“.
י״ג בתשרי תשכ״א (4 באוקטובר 1960)
- גיורא יוספטל
שר העבודה
ממלא מקום שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.