תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מתוך

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו–2016

---

ק״ת תשע״ו, 1580; תשע״ז, 1004; תשע״ח, 946; תשפ״א, 2870; תשפ״ב, 1882; תשפ״ד, 2062.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014 (להלן – החוק), סעיף 26 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995, סעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לעניין תקנות 10 עד 15, ובהתייעצות עם ראשי בתי הדין הדתיים לעניין תקנות 2 ו־10 עד 15 אני מתקינה תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשפ״א]

בתקנות אלה –

”בא כוח“ – עורך דין, ולעניין בית דין רבני ובית דין שרעי – גם טוען רבני וטוען שרעי לפי העניין;

”גישור“, ”הסדר גישור“, ”יחידת הגישור“, ”מגשר“ – כהגדרתם בתקנות רשימת המגשרים;

”הממונה הארצי על יחידות הסיוע“ – כמשמעותו בסעיף 2 לצו בית המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ״ו–1996;

”סדרי הדין“ – סדרי הדין לפי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בעניין ושאליה הוגשה הבקשה או התובענה;

”פגישות מהו״ת“ – פגישות מידע, היכרות ותיאום בסכסוך בענייני משפחה כמשמעותן בסעיף 3 לחוק;

”רשימת המגשרים בענייני משפחה“ – לפי פסקה (3) להגדרה ”רשימת המגשרים“ בתקנות רשימת המגשרים;

”שכר טרחה מרבי“ – לפי תקנה 12 לתקנות רשימת המגשרים;

”תקנות הסיוע המשפטי“ – תקנות הסיוע המשפטי, התשל״ג–1973;

”תקנות רשימת המגשרים“ – תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשע״ח–2017.

2.

הגשת בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך תוגש למזכירות ערכאה שיפוטית בידי מבקש או בא כוחו ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, לפי כללי הסמכות המקומית הקבועים בסדרי הדין.

2א.

הוראות למזכירות הערכאה השיפוטית [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]

(א)

לא תקבל מזכירות ערכאה שיפוטית תובענה, לרבות בקשה לסעד זמני, בלא שהוגשה תחילה בקשה ליישוב סכסוך; ואולם בקשות לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(1), (2), (3ב) ו־(4) ובקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ של קטין תקבל מזכירות הערכאה השיפוטית אף בלא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

(ב)

לא תקבל מזכירות ערכאה שיפוטית בקשה ליישוב סכסוך אם כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים, בין באותה ערכאה ובין בערכאה אחרת, ולא חלפה תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק לעניין הבקשה הראשונה.

(ג)

הערכאה השיפוטית וכן רשם בערכאה השיפוטית רשאים למחוק בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה בעניינים שהחוק לא חל בהם או שהתברר כי היא התקבלה בניגוד להוראות תקנה זו.

3.

המצאת הבקשה ליישוב סכסוך והזמנת הצדדים לפגישות מהו״ת [תיקון: תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב]

(א)

מזכירות הערכאה השיפוטית תמציא למבקש הזמנה לפגישת המהו״ת הראשונה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת וכן דברי הסבר על הליך הבקשה ליישוב סכסוך, ועל פגישות המהו״ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; בסיום הפגישה הראשונה תזמן יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות לפי הצורך.

(ב)

העתק של הבקשה, וכן ההזמנה ודף מידע ובו דברי ההסבר יומצאו למשיב באחת הדרכים האלה:

(1)

בהמצאה על ידי הערכאה השיפוטית למען שימסור המבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעי אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני של המשיב שימסור המבקש, בדרך מאובטחת המאפשרת גישה לבקשה על ידי המשיב בלבד, והמתעדת את קבלת הבקשה וההזמנה על ידו;

(2)

במסירה אישית על ידי הערכאה השיפוטית לפי סדרי הדין;

(3)

באמצעות בא כוחו של המבקש, אם סדרי הדין האמורים מאפשרים המצאה בדרך זו; אם ההמצאה היא באמצעות בא כוח, תמסור לו מזכירות הערכאה השיפוטית הזמנה אישית ודברי הסבר כדי שימסרם למבקש, וכן מעטפה ובה העתק הבקשה בצירוף ההזמנה ודברי ההסבר כדי שימציאם למשיב בתוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה.

(ג)

בהמצאת בקשה ליישוב סכסוך והזמנה לפגישת מהו״ת ראשונה, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל יחולו ההוראות לעניין המצאה מחוץ לתחום השיפוט החלים בערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה; נדרש לפי אותן הוראות היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, תהיה הבקשה למתן היתר קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך מתן ההיתר, ורשאית הערכאה השיפוטית למחוק או להורות על תיקון בקשה להיתר המצאה שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

(ד)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בקשות ליישוב סכסוך המוגשות יחד עם בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(א)(3), (5), (6), (6א), (7), (8), (8א) ו־(9), יומצאו למשיב בצירוף דברי ההסבר כאמור בתקנה 3, בלא הזמנה לפגישת מהו״ת ראשונה; דחתה הערכאה השיפוטית את הבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים או שקיבלה את הבקשה בעניין מסוים, תומצא לצדדים הזמנה לפגישת מהו״ת הראשונה מיד לאחר קבלת ההחלטה בבקשה, כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

(ה)

הוגשה בקשה ליישוב סכסוך עם בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(1), (2), (3ב) ו־(4), יודיע המבקש למזכירות הערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע, לאחר קבלת ההחלטה בסעד הדחוף ובסמוך לכך, אם יש עניינים נוספים שאותם הוא מבקש ליישב; לא ניתנה הודעה כאמור ולא הגיע המבקש לישיבת המהו״ת, תימחק הבקשה ליישוב סכסוך בתוך 60 ימים מיום מתן ההחלטה בסעד הדחוף.

4.

אי־התייצבות צד לפגישות המהו״ת שנקבעו [תיקון: תשפ״א]

(א)

דינה של הזמנה לפגישת מהו״ת כדין הזמנה לבית המשפט; לא התייצב צד לפגישת המהו״ת לפי ההזמנה, תדווח על כך יחידת הסיוע לערכאה השיפוטית; הודעת יחידת הסיוע תישמר בתיק שנפתח בערכאה השיפוטית, ורשאית הערכאה השיפוטית, להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16, וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב.

(ב)

לא התייצב צד לפגישת המהו״ת לפי הזמנה, וחלפה תקופת עיכוב ההליכים, רשאית ערכאה שיפוטית להטיל הוצאות בין אם הוגשה לה תובענה לפי סעיף 4 לחוק ובין אם לאו, וכן רשאית ערכאה אחרת שהוגשה לה תובענה להטיל הוצאות כאמור; בסעיף קטן זה, ”ערכאה שיפוטית“ – לרבות רשם בבית המשפט לענייני משפחה.

5.

פגישות המהו״ת בתקופת עיכוב ההליכים [תיקון: תשפ״א]

(א)

במסגרת פגישות המהו״ת תיתן יחידת הסיוע לצדדים מידע ושירותים כאמור בסעיף 3(ג) לחוק ותסייע להם לבחון את התאמתם של דרכים ושירותים כאמור באותו סעיף ליישוב הסכסוך שביניהם.

(ב)

הפגישה הראשונה תיועד להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך כדי לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה והצדדים יתייצבו בה לבדם; בפגישה זו לא ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים כאמור בסעיף 3(ג)(4) לחוק בלבד, אם הצדדים מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם באי כוחם בעניין.

(ג)

המשך הפגישות לפי שיקול דעת יחידת הסיוע, ייועד להמשך מימוש תפקידי יחידת הסיוע כאמור בסעיף 3(ג) לחוק ויחידת הסיוע תחליט על אופייה של כל אחת מהפגישות, ככל האפשר בהתייעצות עם עורך דין מיחידת הסיוע; יועדה פגישה אחת או יותר במסגרת פגישות המהו״ת לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או מקצתו, יהיו הצדדים רשאים לצרף לישיבה כאמור את באי כוחם.

(ד)

על אף האמור בתקנה זו יחידת הסיוע רשאית להזמין לפגישה אחת או יותר כל אדם שנוכחותו עשויה לתרום ליישוב הסכסוך ובלבד שהסכים לכך, ושהצדדים הסכימו לנוכחותו.

(ה)

לא יחתמו הצדדים בעת פגישות המהו״ת ביחידת הסיוע על הסכם בעניין הסכסוך המשפחתי, ולא יקבלו על עצמם התחייבות משפטית, לרבות לעניין הסדרים זמניים לתקופת עיכוב ההליכים והסכמה להמשך יישוב הסכסוך בהסכמה אלא לאחר שניתנה להם הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם או בכל אדם אחר, לרבות בנוגע לניסוח ההסכם; עובד יחידת הסיוע יביא לפני הצדדים את זכותם להיוועץ בבא כוח ובכל אדם אחר כאמור בתקנה זו וכן ימסור להם מידע בדבר האפשרות לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, ותקנות הסיוע המשפטי, למי שזכאי לכך.

(ו)

הממונה הארצי על יחידות הסיוע או מי שיסמיך לכך רשאי לאשר במקרים חריגים בהחלטה מנומקת בכתב לקיים את הפגישות או חלק מהן במקום שמחוץ ליחידות הסיוע, או באמצעות שימוש באמצעי תקשורת ובלא התייצבות צד מהצדדים.

(ז)

יחידת הסיוע רשאית בהסכמת שני הוריו של קטין להזמינו לדבר לפניה אם ראתה כי הדבר הוא לטובתו, וזאת בלי לגרוע מהצורך בהזמנת קטין המגיש בקשה עצמאית ליישוב סכסוך שלא באמצעות הורהו; על דברי קטין יחולו הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים על ידי קטין ביחידת הסיוע לפי כל דין.

(ח)

יחידת הסיוע רשאית במקרים מיוחדים לפנות לערכאה השיפוטית בהמלצה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שישתתף בפגישות המהו״ת ובהליכים להמשך יישוב הסכסוך, במקרים שבהם בהעדר מינוי כאמור עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש.

(ט)

יחידת הסיוע רשאית להפסיק את פגישת המהו״ת בשל התנהגות לא ראויה של אחד הצדדים כלפי הצד שכנגד או כלפי עובד יחידת הסיוע; הופסקה פגישת מהו״ת בשל האמור, תדווח על כך יחידת הסיוע לערכאה השיפוטית שרשאית להטיל הוצאות עקב כך.

6.

חיסיון

סעיף 5א לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995, וסעיף 3 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע״א–2011, יחולו על פגישות המהו״ת לעניין איסור פרסום, חיסיון ואי־קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע, ואולם יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או על אי־התייצבות הצדדים לפגישות אלה.

7.

בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

(א)

בתום ישיבת המהו״ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, ”גירושין בשיתוף פעולה“ – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל.

(א1)

הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי.

(א2)

סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו״ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה.

(ב)

המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן:

(1)

תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם;

(2)

אזורי פעילותם;

(3)

השפות שאותן הם דוברים;

(4)

מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם;

(5)

זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972.

(ג)

המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב).

(ד)

אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.

8.

הודעת הצדדים [תיקון: תשפ״א]

(א)

שני הצדדים יודיעו ליחידת הסיוע ולצד שכנגד בתוך חמישה ימים מיום פגישת המהו״ת האחרונה, שיבואו במניין הימים המנויים בסעיף 3(ה) לחוק, אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך שהציעה להם יחידת הסיוע או בהליך חלופי אחר שיציינו, ולחלופין יודיעו אם לא הגיעו לידי הסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך; הסכימו הצדדים להמשיך בהליך חלופי ליישוב סכסוך יציינו את תקופת ההארכה המוסכמת עליהם לעיכוב ההליכים (להלן – תקופת ההארכה המוסכמת) שבה לא היה ניתן להגיש תובענות כאמור בסעיף 3(ה) לחוק.

(ב)

הודעות הצדדים לפי תקנת משנה (א) ייערכו לפי טופס 3 שבתוספת; יחידת הסיוע תדווח על כך לערכאה השיפוטית; בהעדר הסכמת הצדדים, רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק.

(ג)

בתום תקופת ההארכה המוסכמת יודיעו שני הצדדים בנוסח ערוך לפי טופס 3 שבתוספת לערכאה השיפוטית המוסמכת, בצירוף העתק ליחידת הסיוע אם הגיעו לידי יישוב הסכסוך שביניהם בהסכמה, ורשאים הם להודיע באמצעות הטופס האמור על הסכמתם להאריך את התקופה לתקופה נוספת שעליה יחליטו; לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה וחלפה תקופת ההארכה המוסכמת רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק בתוך חמישה עשר ימים מהיום שבו תמה תקופת ההארכה המוסכמת.

(ד)

ביקש צד להפסיק את ההליך ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתקים לערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע; ניתנה הודעה כאמור רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק, בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההודעה לצד שכנגד.

9.

הודעה נלווית לתובענה בעניין של סכסוך משפחתי [תיקון: תשפ״א]

לכל תובענה בעניין של סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים שלפי חוק זה [צ״ל: החוק], תצורף הודעה נלווית ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת שבה יציין התובע את מקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לתובענה, האם התייצב לפגישת מהו״ת, את מועד הגשתה ואת מספרה, וכן אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים – את תקופת ההארכה המוסכמת, ויצרף בקשות והחלטות בעניין סעדים זמניים ודחופים אם הוגשו בתקופת עיכוב ההליכים.

10.

בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מהארץ [תיקון: תשע״ח]

(א)

בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק (להלן – סעד זמני) ובכלל זה צו לעיכוב יציאה מן הארץ או צו עיקול, תיערך לפי טופס 5 שבתוספת; מזכירות הערכאה השיפוטית לא תקבל בקשה שאינה ערוכה לפי טופס זה; הבקשה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה; לבקשה יצורפו אסמכתאות ותצהיר.

(ב)

הוגשה בקשה לסעד זמני לערכאה שיפוטית אחרת מזו שאליה הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, יציין מגיש הבקשה בטופס הערוך לפי טופס 5 את קיומה של הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה לערכאה הראשונה, וכן בקשות לסעד זמני אם הוגשו לערכאה הראשונה וההחלטות שניתנו בהן; צד שהגיש בקשה לסעד זמני לאחר הגשת בקשה כאמור לערכאה שיפוטית אחרת יעביר העתק ממנה ומכל החלטה שניתנה בה לשתי הערכאות.

11.

סדרי דין בבקשה לסעד זמני

(א)

תשובת המשיב לבקשה לסעד זמני לפי תקנה 10 תוגש בתוך עשרה ימים, בצירוף אסמכתאות ותצהיר; התשובה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות בתגובה לבקשה.

(ב)

הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט, וכן רשאית היא למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון בה אם מגיש הבקשה לא התייצב לפגישות המהו״ת.

(ג)

בכפוף לאמור בתקנות אלה יחולו על בקשה לסעד זמני סדרי הדין, ובכלל זה האפשרות למתן סעד זמני במעמד צד אחד אם סדרי הדין מאפשרים זאת.

12.

בקשה לסעד דחוף [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]

(א)

צד רשאי להגיש בכל עת לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין בקשה לסעד דחוף ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת בעניינים האלה:

(1)

בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;

(2)

בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

(3א)

בקשה של אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954, להחזיק בילדיה עימה ולקבל החלטות נדרשות לתקופת השהות;

(3ב)

בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים;

(4)

תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

(ב)

לבקשה לסעד דחוף יצורפו אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות; הבקשה והתשובה לה ייערכו בצורה קצרה ותמציתית ויכללו אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בהן, היתה הבקשה לפי תקנת משנה (א)(3) תכלול אך ורק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצורכי הילדים.

(ג)

אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מאפשרות מבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם בעניינים המפורטים בה.

(ד)

הגיש צד בקשה לסעד דחוף בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1), (2), (3ב) ו־(4) או לצו עיכוב יציאה מן הארץ של קטין, יציין בטופס 6 אם הוא מעוניין ליישב את הסכסוך עם הצד האחר בעניינים נוספים ובמקרה כאמור יגיש לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך.

(ה)

בקשה בעניין מזונות זמניים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו לא תוגש בתקופת עיכוב ההליכים אלא בדרך של בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(3).

13.

סדרי דין בבקשה לסעד דחוף

(א)

ראתה ערכאה שיפוטית כי לא היתה דחיפות בבקשה לסעד דחוף, רשאית היא למחוק את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך; אם בקשה ליישוב סכסוך היתה תלויה ועומדת בין הצדדים וטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים תפנה את המבקש ליחידת הסיוע כדי שתידרש גם לעניין שלגביו הוגשה הבקשה לסעד הדחוף.

(ב)

הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון של בקשה לסעד דחוף שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בה או שנכתבה בלשון פוגענית ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

14.

הערכאה השיפוטית שאליה יוגשו בקשות לסעדים זמניים ודחופים

בקשה לסעד זמני ובקשה לסעד דחוף לפי תקנות 10 ו־12 תוגש לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, ובלבד שצד המגיש כמה בקשות יגישן לאותה ערכאה אם היא מוסמכת לכך לפי דין.

15.

הוראות מיוחדות

(א)

בקשה לסעד זמני לפי סעיף 3(ו) לחוק בעניין מזונות והחזקת ילדים והתשובה לה, ייערכו בצורה תמציתית ויכללו רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה להסדרים זמניים או תשובה לה שהוגשו לה הכוללות עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

(ב)

הוגשה לערכאה שיפוטית תובענה בעניין מזונות או מדור בתום תקופת עיכוב ההליכים יראו אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, ואולם מועד הגשת התגובה של הצד שכנגד יחול לפי סדרי הדין ממועד ההגשה בפועל.

16.

קיצור תקופת עיכוב ההליכים או הארכתה [תיקון: תשע״ז, תשפ״א]

(א)

בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית, בעקבות בקשה שהוגשה לה על ידי אחד הצדדים לפי תקנת משנה (ד) או בעקבות פנייה מיחידת הסיוע, לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:

(1)

לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;

(2)

לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;

(3)

לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפה התקופה המנויה בסעיף 3(ה) לחוק או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי;

(4)

בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

(5)

לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו״ת;

(6)

לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם;

(6א)

לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים;

(7)

לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954;

(8)

(נמחקה);

(9)

לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;

(10)

במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

(ב)

בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים:

(1)

הצד השני גרם לביטול פגישות מהו״ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;

(2)

נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו״ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;

(3)

מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו״ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

(ג)

הוגשה בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, בעניינים המנויים בתקנת משנה (א)(1), (2), (4), (10) ובעניינים המנויים בתקנת משנה (ב)(1), תעביר יחידת הסיוע את עמדתה לערכאה השיפוטית שאליה הוגשה הבקשה; בהחלטה תשקול הערכאה השיפוטית, בין השאר, את המלצת יחידת הסיוע; עמדת יחידת הסיוע תינתן ככל האפשר לאחר קיומה של פגישת מהו״ת אחת לפחות עם הצדדים, ומי שלא התייצב לפגישה לא יהיה רשאי להגיש בקשה לקיצור תקופת ההליכים, אלא באישור בית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ד)

בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, תיערך לפי טופס 7 שבתוספת בצורה תמציתית ותכלול רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה כאמור שהוגשה לה הכוללת עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

(ה)

האריכה ערכאה שיפוטית או קיצרה את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנות משנה (א)(3), (ב)(1) או (3) וראתה כי ההארכה נדרשה בשל התנהגות שלא בתום לב של אחד מהצדדים, רשאית היא או הרשם לחייבו בהוצאות משפט.

(ו)

קיצרה או האריכה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים יחולו המועדים שבחוק לעניין הגשת תובענות ולעניין בקשה לקביעת הסדרים זמניים המוגשת לפי סעיף 3(ו) לחוק, מתום תקופת עיכוב ההליכים המקוצרת או המוארכת לפי העניין; קיצרה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים לעניין מסוים, לא יוכל צד להגיש תובענה בכל עניין אחר, עד לתום תקופת עיכוב ההליכים או המועדים הקבועים בחוק, לפי העניין.

(ז)

החלטת הערכאה השיפוטית בעניין הארכה או קיצור ההליכים תועבר על ידי מזכירות הערכאה השיפוטית ליחידת הסיוע.

17.

תחילה ותחולה והוראת מעבר [תיקון: תשפ״א]

(א)

תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 7(ב) ו־(ג) ביום י״א בתמוז התשע״ו (17 ביולי 2016) (להלן – יום התחילה).

(ב)

תקנות אלה לא יחולו על תובענות בעניין של סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני יום התחילה.

(ג)

תחילתה של תקנה 7(ב) ו־(ג) ביום תחילתן של תקנות רשימת המגשרים, ואולם עד יום זה, יופנו הצדדים לרשימת מגשרים זמנית שתפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

(ד)

בתקופה שעד תום 3 שנים מיום תחילתן של תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תיקון), התשפ״א–2021 (מיום 5.4.2021 עד יום 4.4.2024), יראו כאילו בתקנה 7 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א1) יבוא:

”(א2)

סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו״ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, רשאית היא להפנותם לגישור פנימי באמצעות הסיוע המשפטי או ליישוב הסכסוך בדרך אחרת, במקרים המתאימים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה.“

18.

שמירת דינים [תיקון: תשע״ז, תשפ״א]

(א)

בכל מקום שבו אין בתקנות אלה הוראה סותרת, ימשיכו לחול סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית.

(ב)

(נמחקה).

תוספת

(תקנות 2, 3, 8, 9, 10, 12 ו־16)

[תיקון: תשע״ז, תשפ״א]

טופס 1: בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו–2016 (תקנה 2)

[תיקון: תשפ״א]

טופס 2: הזמנה לפגישת מהו״ת לבחינת האפשרות ליישוב סכסוך משפחה בהסכמה (תקנה 3)

[תיקון: תשע״ז, תשפ״א]

טופס 3: הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (תקנה 8)

[תיקון: תשפ״א]

טופס 4: הודעה נלווית לתובענה בעניין סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים, לפי תקנה 9 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו–2016 (תקנה 9)

טופס 5: בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו–2016 (תקנה 10)

[תיקון: תשע״ח, תשפ״א]

טופס 6: בקשה לסעד דחוף שלא בדרך בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו–2016 (תקנה 12)

[תיקון: תשע״ז, תשפ״א]

טופס 7: בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים (תקנה 16)

---

כ״ג בסיוון התשע״ו (29 ביוני 2016)

• איילת שקד
  שרת המשפטים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.