חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך), התשע״ג–2013


ק״ת תשע״ג, 768. עדכון סכומים: ק״ת תשע״ט, 380, 471, 3083; תש״ף, 45, 954; תשפ״א, 78, 2921; תשפ״ב, 152.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב), 12ב(ג) ו־16 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות
בתקנות אלה –
”אזהרה“ – הודעה לפי סעיף 12ד לחוק, מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי;
”בעל הזיכיון“ – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק לעניין כביש אגרה יקנעם סומך, לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש אגרה יקנעם סומך;
”הסכם“ – הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון;
”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, דמי גבייה או פיצוי והחזר הוצאות;
”חייב“ – החייב, לפי החוק, בתשלום אגרה, דמי גבייה או פיצוי והחזר הוצאות, לעניין כביש אגרה יקנעם סומך;
”חייב רגיל“, ”חייב רשום“ ו”כביש אגרה יקנעם סומך“ – כהגדרתם בתקנות דמי גבייה;
”חשבון“ – הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסוים;
”חשבון ראשון“ – חשבון הנשלח לחייב אשר עד למועד הוצאתו לא חויב אותו חייב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו, כאמור בתקנה 11(א)(1), בשל נסיעות ברכב מסוים שבבעלותו, בעבור תקופות חיוב קודמות;
”יום החיוב“ – יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו;
”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה:
(1)
בחיוב בשל נסיעות – מועד הנסיעה בכביש אגרה יקנעם סומך;
(2)
בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות –
(א)
בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו;
(ב)
בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה – המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך – מועד תחילת הפעלתה;
(ג)
בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה – המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה;
”מס ערך מוסף“ – מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”רשות הרישוי“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה;
”פיצוי והחזר הוצאות“ – כמשמעותם בסעיף 12(ב)(2) לחוק;
”פיקדון“ – סכום שהופקד כאמור בתקנה 3(א);
”תקופת החיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב;

פרק ב׳: הודעות על חיובים וגבייתם

סימן א׳: חשבונות ומועדי תשלום

אופן חיוב חייבים
חייב יכול שיחויב באחת מאלה:
(1)
חייב רשום – לפי הסכם;
(2)
חייב רגיל – לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי;
(3)
בעל פיקדון – בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.
פיקדון [תיקון: [הודעות]]
(א)
בעל רכב רשאי להפקיד מראש, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיובים בשל נסיעה בכלי רכב בכביש אגרה יקנעם סומך; הפקדה כאמור אינה מחייבת מסירת שמו ומענו של בעל הרכב.
(ב)
הפקדה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להתבצע באחת מאלה:
(1)
בכרטיס אשראי – באמצעות הטלפון, אתר האינטרנט של בעל הזיכיון או בנקודות המכירה של בעל הזיכיון;
(2)
בתשלום מזומן בנקודות המכירה של בעל הזיכיון.
(ג)
סכום ההפקדה המזערי שבעל רכב יהיה רשאי להפקיד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה 50 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 2012; החל מאוקטובר 2021, 52 ש״ח).
(ד)
הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו מבעל הרכב החיוב או יתרת החיוב, לפי העניין, כאילו היה חייב רגיל.
(ה)
בעל פיקדון זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על חיוביו ועל הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור לבעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד.
המצאת חשבון [תיקון: [הודעות]]
(א)
לכל חייב, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב בסמוך לאחר סיומה, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו; ואולם בעל הזיכיון רשאי להמציא חשבון אחד בשל חיובים שנוצרו בשתי תקופות חיוב רצופות, בסמוך לאחר סיומן, אם סך החיובים בתקופת החיוב הראשונה לא עלה על 30 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 2012; החל מאפריל 2021, 31 ש״ח) כולל מס ערך מוסף וכן יהיה רשאי, אם נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, לכלול את החיוב בחשבון מאוחר יותר שיישלח לחייב.
(ב)
לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.
(ג)
בחשבון יפורטו כל אלה:
(1)
מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי תקנה 6;
(2)
תקופת החיוב בחשבון;
(3)
תאריך הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום;
(4)
מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גבייה וסכום החיוב של כל אחת מהנסיעות;
(5)
מספר הקטעים המחויבים באגרה שהרכב נסע בכל נסיעה, סכום האגרה בשל כל אחד מהם וכן תאריך ושעה של כניסת הרכב לכל אחד מהם;
(6)
סכום החיוב הכולל לתשלום;
(7)
האירועים כאמור בתקנה 11 שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, הסכום הנדרש בשל כל אחד מהם והסכום הכולל לתשלום בשל חיובים בפיצוי והחזר הוצאות;
(8)
התראה כי לחיוב בשל תשלום אגרה או דמי גבייה שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות;
(9)
התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו הפרשי הצמדה, תוספת פיגור וריבית פיגורים לפי סעיף 12ג לחוק;
(10)
סכום הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם בסעיף 12ג לחוק;
(11)
הודעה על זכותו של החייב לפנות לוועדת הערר לפי סעיף 12ב לחוק במקרה שהוא חולק על חיובים בחשבון וכן את פרטי ההתקשרות עם ועדת הערר.
דרך המצאת חשבון
(א)
חשבון יומצא לחייב –
(1)
אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד –
(א)
חייב רגיל – בדואר רגיל;
(ב)
חייב רשום למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו – בכל דרך שנקבעה בהסכם להמצאת החשבון;
(2)
אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות –
(א)
חייב רגיל – בדואר רשום;
(ב)
חייב רשום למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו – בכל דרך שנקבעה בהסכם להמצאת החשבון וכן בדואר רשום.
(ב)
חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור בתקנה 6, ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך משלוח החשבון.
(ג)
חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום השביעי שלאחר תאריך משלוח החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהיו ראיה לדבר.
(ד)
חשבון יכול שיומצא גם במסירה אישית, ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין, אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו.
המען להמצאת חשבון
(א)
המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
חייב רשום – המען שמסר בהסכם;
(2)
חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.
מועדי תשלום
המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי – המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי ושלא יקדם מ־15 ימים מיום הוצאת החשבון;
(2)
נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון – במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ־15 ימים מיום הוצאת החשבון;
(3)
נגבה החיוב, מחייב רגיל – עד היום ה־30 מתאריך הוצאת החשבון ובלבד שהמועד לתשלום החיוב לא יקדם מ־25 ימים ממועד משלוח החשבון בדואר או מ־21 ימים ממועד המצאתו במסירה אישית.
אי־פירעון חשבון
(א)
חייב שלא פרע חשבון במועד התשלום יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע; ואולם קדם מועד תשלום החיוב מ־25 ימים ממועד משלוח החשבון בדואר או מ־21 ימים ממועד המסירה האישית כאמור בתקנה 7(3), לא יחויב החייב בפיצוי והחזר הוצאות כאמור.
(ב)
בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור בתקנה 6, בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־תשלום חשבון ראשון, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה בתקנה 5(א)(2); חיוב נפרד כאמור בתקנת משנה זו יכלול את הפרטים האמורים בתקנה 4(ג)(1), (3), (7), (9) ו־(11).
חייב שמכר את רכבו
(א)
התברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי החוק או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב עד המועד שיצוין בהודעה, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם באותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
(ב)
בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש.
(ג)
לא פרע החייב את החיוב עד המועד שצוין בהודעה או לא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א).
(ד)
החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

סימן ב׳: גביית חוב חלוט

עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה
(א)
ביקש בעל הזיכיון למנוע כניסת רכב לכביש אגרה יקנעם סומך או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, או ששויך לאותו רכב לפי תקנה 9, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לאדם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; אם מי שאינו החייב פרע את החוב החלוט הוא יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון.
(ב)
לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הזיכיון להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש אגרה יקנעם סומך, שאישרה הרשות הממונה.
(ג)
רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי תקנה 11(א)(3) ו־(4); שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום.
(ד)
פונה רכב למקום אחסנה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל הזיכיון –
(1)
יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על פינוי הרכב מכביש אגרה יקנעם סומך ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
(2)
יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
(ה)
לא תעוכב יציאת רכב מכביש אגרה יקנעם סומך ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף.

פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות

תשלום פיצוי והחזר הוצאות
(א)
חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה:
(1)
אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו, כאמור בתקנה 8;
(2)
עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט;
(3)
גרירת רכב ופינויו;
(4)
אחסנת רכב שפונה;
(5)
מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה;
(6)
שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב, כאמור בתקנה 19(ג).
(ב)
השתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי – לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי־פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.
סכומי פיצוי והחזר הוצאות
סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי תקנה 11, יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, בתוספת מס ערך מוסף.
עדכון סכומים
(א)
הסכומים הנקובים בתקנה 3(ג) בתקנה 4(א) ובתוספת הראשונה, יעודכנו ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומד המדד היסודי; לעניין זה –
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
(ב)
סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; המנהל הכללי של משרד התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים הנקובים בתקנה 3(ג) ובתקנה 4(א) ואת נוסח התוספת הראשונה כפי שעודכנו לפי תקנה זו.
שינוי סכומים
(א)
הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שבתוספת הראשונה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם.
(ב)
בעל הזיכיון ימציא לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ־21 ימים ממועד הדרישה כאמור.
(ג)
הפסד הכנסות בשל אי־גבייה או אי־אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.

פרק ד׳: אזהרות

הודעת בעל הזיכיון לרשות הרישוי
14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע בסעיף 12ד לחוק, ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.
דרך המצאת אזהרות
(א)
אזהרה לחייב בדבר אי־חידוש רישיון רכבו כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי החוק 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא –
(1)
מטעם בעל הזיכיון – בדואר רשום;
(2)
מטעם רשות הרישוי – בדואר רגיל.
(ב)
המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי העניין, 3 ימים לפני המועד שבו שלח בעל הזיכיון אזהרה לחייב או הודעה לרשות הרישוי לפי תקנה 15.
(ג)
על המצאת אזהרות יחולו הוראות תקנה 5(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

פרק ה׳: ערר

מושבן של ועדות ערר
מקום מושבן של ועדות הערר שהתמנו לפי סעיף 12ב(ב) לחוק יהיה ירושלים, תל אביב וחיפה, ואזור שיפוטן יהיה בכל הארץ.
מועדים לערעור
(א)
המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה.
(ב)
המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער.

פרק ו׳: שונות

שימוש בתג חיוב
(א)
תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן.
(ב)
השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה.
(ג)
בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות.
[תיקון: [הודעות]]

תוספת ראשונה

(תקנה 12)

סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הם כמפורט להלן: (הסכומים מעודכנים לאוקטובר 2021) בשקלים חדשים
בשל אי־פירעון חשבון במועד, לגבי כל נסיעה בכביש האגרה בתקופת החיוב נושא החשבון הכלולה –
(א)
בחשבון ראשון 7
(ב)
בחשבון שאינו חשבון ראשון 15
בשל עיכוב רכב 114
בשל גרירת רכב ופינויו 125
בשל אחסנת רכב שפונה, בשל כל 24 שעות או חלק מהן — 49
בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את חיובו באגרה 779
בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב לפי תקנה 19 156


כ״ג בשבט התשע״ג (3 בפברואר 2013)
  • ישראל כ״ץ
    שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.