תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי)
מראה
תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי) מתוך
תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי), תשל״ד–1974
תקנות בדבר פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי ומאגרה
ק״ת תשל״ד, 644.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 18 לפקודת התעבורה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”בעל“ – לרבות המחזיק ברכב;
”רכב“ – רכב מסחרי אשר משקלו הכולל המותר 10 טון או יותר;
”הרשות המוסמכת“ – הרשות המוסמכת לפי תקנות־שעת־חירום (סמכויות מיוחדות), תשל״ד–1973;
”שירותי הובלה חיוניים“ – שירותי הובלה שהרשות המוסמכת אישרה שהם חיוניים לצרכי משק המדינה בשעת חירום והמתבצעים בישראל על ידי הרכב.
פטור מחובת רישום ורישוי ומאגרת רשיון רכב
בעל רכב המובא לישראל על פי הסכם לצורך ביצוע שירותי הובלה חיוניים פטור מחובת רישום ורישוי, ומאגרת רשיון רכב, אם נתקיימו כל אלה:
(1)
ההסכם אושר מאת הרשות המוסמכת;
(2)
הרכב מיובא לישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים;
(3)
הרכב מופעל בישראל אך ורק לצורך ביצוע שירותי הובלה חיוניים;
(4)
על הרכב קיים רשיון רכב בר־תוקף שניתן לו במדינת רישומו, והוא נושא בכל זמן שהותו בישראל לוחיות זיהוי מקוריות שניתנו לו בארץ המוצא וכל סימן זיהוי אחר שבו הוא חייב על פי הדינים החלים במדינה שבה הוא רשום;
(5)
קיים על הרכב ביטוח בר־תוקף לפי פקודת ביטוח כלי רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש״ל–1970, בתקופה שבה מופעל הרכב בישראל;
(6)
הרשות המוסמכת ליבוא בשעת חירום אישרה כי מפרטי הרכב, סוגו ומידותיו מתאימים לתנועה בארץ.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי), תשל״ד–1974“.
י״ז בטבת תשל״ד (11 בינואר 1974)
- שמעון פרס
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.