תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו)

תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו) מתוך

תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001

---

ק״ת תשס״א, 645, 675.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 265 ו־266 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”אזור כפרי“ – אזור שאינו בתחום עיריה;

”גדר מרעה“ – גדר שגובהה עד 150 ס״מ, הבנויה מעמודי ותילי מתכת והתוחמת שטח מרעה לשם החזקת בעלי חיים בתוך החלקה ומניעת כניסתם של בעלי חיים זרים;

”דרך מרעה“ – דרך עפר שרוחבה אינו עולה על 4 מטרים הנמצאת בתוך שטח מרעה ומקבילה לגדר מרעה והמשמשת לתנועת אדם, בעלי חיים במרעה וכלים חקלאיים, ולשם טיפול בעדרים ובגדרות מרעה;

”היתר“ – היתר לפי פרק ה׳ לחוק;

”ועדת ערר“ – ועדת ערר לפי סעיף 12א לחוק;

”מבקש“ – מי שמבקש פטור מהיתר לפי תקנות אלה;

”מכלאת שדה“ – מכלאה קבועה בשטח מרעה שבה ניתנים טיפולים וטרינריים לבעלי החיים במרעה ששטחה אינו עולה על דונם אחד, שאינה מקורה, הבנויה גדרות שגובהן עד שני מטרים, והעשויות צינורות מתכת;

”מנע בקר“ – מכשול המונח על דרך מרעה החוצה גדר מרעה ושנועד להגביל תנועה חופשית של בקר וצאן אולם אינו מונע מעבר כלי רכב ממונעים או בני אדם;

”מפה“ – מפה שהוכנה לפי הוראות תקנה 3;

”נכס“ – חלקה הרשומה בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 (להלן – ספרי המקרקעין), ובהעדר רישום בספרי המקרקעין – קרקע תחומה לפי רשת קואורדינטות ברשת ישראל החדשה, כהגדרתה בתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ״ח–1998, ושבה מבוקש לבצע עבודה לצורכי מרעה;

”עבודה לצורכי מרעה“ – התוויית דרכי מרעה ופריצתם, הקמת גדרות מרעה ומכלאות שדה, הנחת צינור מים בעבור העדרים והנחת מנע בקר – הכל לצורכי מרעה בקרקע חקלאית;

”עיריה“ – כמשמעה בפקודת העיריות;

”צינור מים“ – צינור להולכת מים, ממקור מים קרוב אל חלקות המרעה, למטרת הגמאת העדרים בלבד;

”קרקע חקלאית“ – קרקע שמותר לפי תכנית לעשות בה שימוש חקלאי כמשמעו בסעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק;

”תכנית“ – כהגדרתה בחוק.

2.

פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית

עבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזור כפרי, פטורה מהיתר ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

(1)

הנכס גדול מ־200 דונם;

(2)

בנכס מותר לעשות שימוש חקלאי על פי הוראות תכנית תקפה;

(3)

המבקש הכין מפה בהתאם להוראות תקנה 3 והיא אושרה לפי תקנה 4.

3.

עריכת מפה

(א)

המפה תיערך בקנה מידה של 1:10,000 לפחות וייכללו בה כל אלה:

(1)

פרטי המבקש;

(2)

גוש וחלקה של הנכס ורשת קואורדינטות לפי רשת ישראל החדשה; נכס שאינו מוסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 – לפי רשת קואורדינטות בלבד;

(3)

שטח הנכס וגבולותיו לפי הרישום בספרי המקרקעין;

(4)

הדרכים הגובלות עם הנכס;

(5)

קווי גובה;

(6)

השימושים המותרים בנכס על פי תכניות המיתאר הארציות והמחוזיות החלות עליו;

(7)

חץ הצפון;

(8)

קנה המידה שלפיו נערכה המפה;

(9)

תיאור וסימון של העבודה לצורכי מרעה בעבורה מבוקש הפטור.

(ב)

המפה תיחתם –

(1)

בידי נציג שר החקלאות בועדה המחוזית שבמרחבה נמצא הנכס, אשר יחתום על המפה רק לאחר ששוכנע כי קוימו לגביה כל התנאים המפורטים בתקנות אלה;

(2)

בידי בעלי הזכויות בנכס שחתימתם דרושה על בקשה להיתר בהתאם לתקנה 2א לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970.

4.

אישור המפה

(א)

רשות הרישוי המקומית תאשר את המפה ותחתום עליה ובתנאי שקוימו לגביה התנאים בתקנות אלה.

(ב)

לא חתמה רשות הרישוי המקומית כאמור בתקנת משנה (א) בתוך חמישה עשר ימים מיום קבלת המפה במשרדי הרשות או סירבה לאשר כאמור, תועבר המפה לרשות הרישוי המחוזית ויהיו לה לענין זה כל הסמכויות של רשות הרישוי המקומית; לא נתנה רשות הרישוי המחוזית החלטה בנוגע למפה בתוך חמישה עשר ימים מהמועד שהמפה הוגשה לה, יראו את המפה מאושרת בידיה ובלבד שהיא ממלאת אחר כל דרישות תקנות אלה.

5.

חובת היוועצות בהתוויית ופריצת דרכים בגן לאומי או שמורת טבע

רשות רישוי מקומית ורשות רישוי מחוזית לא יאשרו מפה לפי תקנה 4, הכוללת התווייתה או פריצתה של דרך בנכס, אם הנכס מצוי באזור שיועד בתכנית מיתאר ארצית כגן לאומי או כשמורת טבע, בטרם התייעצה עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

6.

תוקפו של הפטור

עבודה לצורכי מרעה תהא פטורה מהיתר כל עוד היא מבוצעת בהתאם למפה שאושרה לפי תקנה 4.

7.

שמירת המפה

לאחר קבלת הפטור כאמור בתקנה 2 יעביר המבקש עותקים מהמפה לועדה המחוזית, לועדה המקומית, למינהל מקרקעי ישראל ולועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, אשר ישמרו על אותם עותקים.

---

כ״א בשבט התשס״א (14 בפברואר 2001)

• חיים רמון
  שר הפנים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.