תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) מתוך
תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983
ק״ת תשמ״ג, 1737; תשס״ד, 707; תשע״ג, 310; תשע״ו, 1436; תשפ״ב, 4042, 4108.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב]
בתקנות אלה –
”אופנוע“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”אזור א׳“ – אזור הנמצא במרחק אווירי של עד 300 מטרים מציר מתע״ן ועד גבול המגרש שנדרשים בו מקומות החניה; ואולם במתע״ן שהוא רכבת שאינה עירונית יימדד אזור א׳ ברדיוס של 300 מטר מכל יציאת הולכי רגל מתחנה;
”אזור ב׳“ – אזור הנמצא במרחק אווירי שבין 300 מטרים ועד 600 מטרים מציר מתע״ן ועד גבול המגרש שבו נדרשים מקומות החניה; ואולם במתע״ן שהוא רכבת שאינה עירונית יימדד אזור ב׳ ברדיוס של 300 מטר ועד 600 מטר מכל יציאת הולכי רגל מתחנה;
”אזור ג׳“ – שטח בתחום יישוב שחלה בו תכנית למתע״ן, שאינו בתחום אזור א׳ או אזור ב׳;
”בנייה רוויה“ – בנייה של שש יחידות דיור למגורים או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;
”דירה קטנה“ – דירה אשר שטחה הוא 30 מ״ר לפחות ו־80 מ״ר לכל היותר;
”יח״ד“ – יחידת דיור;
”כלי רכב“ – למעט רכב דו־גלגלי;
”לוח חשמל לטעינת רכב חשמלי“ – לוח חשמל המשמש לצריכת חשמל משותפת של דיירים בבניין, המותקן בשטח משותף בבניין ומיועד אך ורק להזנת מיתקני טעינה לרכב חשמלי;
”מיתקן חניה מכני“ – מיתקן המשנע את כלי הרכב אל מקום החניה וממנו באמצעים מכניים ולא בידי הנהג;
”מסחר שכונתי“ – אזור המיועד בעיקרו למסחר, במרחב המיועד ברובו למגורים, וזכויות הבנייה לשטח עיקרי אינן עולות על 3,000 מ״ר;
”מספר טווח“ – מספר מזערי ומספר מרבי של מקומות החניה שקובעת התוספת לשימושי הקרקע;
”מספר מזערי“ – מספר מקומות החניה הנמוך ביותר שקובעת התוספת לשימושי הקרקע;
”מספר מרבי“ – מספר מקומות החניה הגבוה ביותר שקובעת התוספת לשימושי הקרקע;
”מתע״ן“ – מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים, מסילתית ושאינה מסילתית, הפועלת בנתיב נפרד או בלעדי לאורך 6 קילומטרים לפחות, אשר היצע מקומות הנסיעה בה עולה על 3,000 לשעה בכל כיוון;
”מיתקן חניה לאופניים“ – מיתקן המעוגן לרצפת המשטח או לקיר, המאפשר חניית אופניים בעמידה או בתלייה ונעילת שלדת האופניים או גלגל אחד שלהם לפחות, במנעול;
”רכבת שאינה עירונית“ – רכבת בתפעול חברת רכבת ישראל בע״מ.
תקן למקומות חניה [תיקון: תשע״ג, תשע״ו]
(א)
מספר מקומות החניה יהיה בהתאם לקבוע בתוספת; ואולם ביישוב אשר בו מתע״ן שהוא רק רכבת שאינה עירונית, ייקבעו מקומות החניה באזור התחנה לפי אזור א׳ ואזור ב׳, ובשאר שטח היישוב ייקבעו מקומות החניה לפי המפורט בתוספת לגבי יישוב בלא מתע״ן.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), צמצום במקומות חניה במקום ציבורי קיים למספר נמוך מהקבוע בתוספת לצורך התקנת מקומות חניה נגישים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (להלן – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), לא תיחשב לסטייה מהוראות התוספת החלה במקום החניה החמישי; לעניין זה, ”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על־תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות.
שינויים בסמכות מוסד תכנון [תיקון: תשע״ו]
(א)
מוסד תכנון רשאי לקבוע מספר שונה של מקומות חניה מזה הקבוע בתוספת במסגרת תכנית מיתאר מקומית לכלל היישוב או לחלק משמעותי ממנו, אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא קביעת מקומות ושטחי חניה עם התייחסות למתע״ן.
(ב)
מוסד תכנון רשאי לקבוע בתכנית מספר מקומות חניה נמוך מהמספר המזערי שנקבע בתוספת אם ראה שיש בכך כדי לענות על צורכי התכנון והתחבורה באזור; הוראות תקנה זו לא יחולו על מקומות חניה לאופניים.
(ג)
מוסד תכנון רשאי לקבוע בתכנית מתחם, הכולל כמה מגרשים סמוכים שקיים ביניהם מעבר חופשי ממגרש למגרש ובתחומו רשאית רשות הרישוי לקבוע לכל מגרש מספר מקומות חניה גבוה או נמוך מהמספר שנקבע בתוספת, ובלבד שסך מקומות החניה במתחם כולו תואם את מקומות החניה הנדרשים על פי התוספת בכל המגרשים, על פי שימושי הקרקע הקבועים בהם.
מספר מקומות חניה [תיקון: תשע״ו]
(א)
רשות הרישוי רשאית לקבוע בהיתר הבנייה מספר מקומות חניה גבוה מהמספר המזערי, נמוך מהמספר המרבי או בתחום מספר הטווח.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), לא קבעה תכנית מספר מקומות חניה השונה מן הקבוע בתוספת, רשאית רשות הרישוי לקבוע בהיתר לבניית מבנה לפי פרט 1.4 או 1.5 לתוספת, מספר מקומות חניה נמוך מהאמור בתוספת, אם ראתה שיש בכך כדי לענות על צורכי התכנון והתחבורה באזור.
(ג)
מקומות חניה לאופניים [תיקון: תשע״ו]
(א)
בהיתר בנייה ייקבע מספר מקומות החניה הנדרש לאופניים על פי שימושי הקרקע, כמפורט בחלק ג׳ בתוספת.
(ב)
בכל מקום חניה לאופניים יותקן מיתקן חניה לאופניים; ניתן לקשור אופניים משני צדי המיתקן וכל צד יחושב כמקום חניה אחד.
(ג)
מקום חניה לאופניים יהיה בחדר סגור המהווה חלק בלתי נפרד מהמבנה, אלא אם כן נקבע אחרת בחלק ג׳ בתוספת; הותרה התקנת מקומות חניה לאופניים מחוץ למבנה, יהיו מקומות חניה אלה בתחום המגרש אלא אם כן נקבע אחרת בחלק ג׳ בתוספת; לכל מקום חניה לאופניים תובטח גישה נאותה וישירה.
מקומות חניה לאופנועים [תיקון: תשע״ו]
(א)
בהיתר בניה ייקבעו מספר מקומות החניה הנדרשים לאופנועים על פי שימושי הקרקע, כמפורט בחלק ד׳ לתוספת.
(ב)
מקומות החניה לאופנועים ימוקמו בתחום המגרש.
(ג)
בכל מקום חניה לאופנוע יהיה עוגן קשירה, המחובר לרצפת משטח החניה או לקיר, המאפשר נעילה של האופנוע.
חניה תפעולית [תיקון: תשע״ו]
(א)
בהיתר בנייה ייקבעו מקומות לחניה תפעולית של משאית, בתחום המגרש או בסמוך לו, על פי שימושי הקרקע, נוסף על מקומות החניה שנקבעו בתוספת.
(ב)
דרישה למקום לחניה תפעולית כאמור בתקנת משנה (א), תבוא נוסף על דרישה למקומות החניה לפי תקנות אלה לרכב פרטי.
העלאה והורדה של נוסעים [תיקון: תשע״ו]
רשות הרישוי המקומית רשאית לקבוע דרישות למפרץ חניה אחד או יותר אשר ישמשו להעלאה והורדה של נוסעים בתחום המגרש או בדרך סמוכה.
אזור סגור לכלי רכב [תיקון: תשע״ו]
באזור שנקבע על ידי המפקח על התעבורה או רשות תימרור מקומית או שנקבע בתכנית כאזור סגור לכניסת כלי רכב, רשאית רשות הרישוי המקומית להפחית מקומות חניה מן הקבוע בתוספת, או שלא לקבוע מקומות חניה כלל.
בניין המיועד לשימור [תיקון: תשע״ו]
במגרש אשר בו בניין המיועד לשימור על פי תכנית או על פי החלטת ועדה מקומית, רשאית רשות הרישוי המקומית להפחית מקומות חניה מן הקבוע בתוספת.
[תיקון: תשע״ו]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ו]
(בוטלה).
רשום חניון ציבורי על שם הרשות המקומית
מותר להורות בתכנית מפורטת או בתכנית מיתאר מקומית, כי שטח המיועד לחניון ציבורי כמשמעותו בתוספת, הדרוש, לדעת מוסד התכנון, לאותה תכנית, יועמד לרשות הציבור על פי הסדרים שייקבעו, או יוקנה לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין ויירשם על שמה בפנקסי המקרקעין כמכר ללא תמורה, ובלבד שתירשם בספרי המקרקעין הערת אזהרה שלפיה מקרקעין אלה ישמשו לאותה מטרה בלבד; שונה יעוד המקרקעין בתכנית כאמור, יחול סעיף 196 לחוק בשינויים המחוייבים.
דין הוראות קיימות
תקנות אלה אינן באות לגרוע מהוראות בדבר מקומות חניה בתכניות שהן בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה.
[תיקון: תשע״ו]
(בוטלה).
תשתית טעינה לרכב חשמלי [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2]
(א)
בבניין חדש בבנייה רוויה תותקן תשתית טעינת רכב חשמלי שתכלול –
(1)
לוח חשמל לטעינת רכב חשמלי, המחובר לרשת החשמל, או כמה לוחות חשמל כאמור, המתאים במידותיו ובתכונותיו להזנת מיתקני טעינה לרכב חשמלי לכל מקומות החניה בבניין המשמשים את דירות המגורים;
(2)
חיבור חשמל ללוח החשמל האמור בפסקה (1) שגודלו לא יפחת ממכפלת 3 קילו־ואט ב־20 אחוזים ממספר מקומות החניה האמורים באותה פסקה;
(3)
מובלים המחברים את לוח החשמל האמור בפסקה (1) אל כל אחד ממקומות החניה האמורים באותה פסקה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אין חובה להתקין את התשתית האמורה בה לגבי מקום חניה שמותקן בו מיתקן חניה מכני.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שנתיים מיום פרסומן.
תוספת
[תיקון: תשס״ד]
(תקנה 1)
[תיקון: תשע״ו]
חלק א׳: קביעת מקומות חניה – הוראות כלליות
1.
הגדרות
”מקום חניה“ – שטח המיועד לחניית כלי רכב אחד, הכולל הן את שטח משבצת החניה והן את שטח התימרון לכניסה ויציאה, כפי שנקבע בתכנית המציגה את סידור מקומות החניה, ובהעדר תכנית כאמור – שטח של 25 מ״ר לרכב פרטי, 60 מ״ר למשאית ו־100 מ״ר לאוטובוס;
”חניון“ – מגרש או בנין המיועד כולו או חלקו לחניית כלי רכב;
”חניון ציבורי“ – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסויימים;
”מקום לחניה תפעולית“ – מקום חניה לפריקה או לטעינה, להעלאת נוסעים או להורדתם, או לרכב שירותים או הצלה, לצרכי השימוש בנכס או תפעולו;
”שטח שימושי קרקע“ – שטח במטרים רבועים (מ״ר) המיועד לשימוש קרקע מסויים כפי שהוא מחושב לצורך מתן היתר בניה, אלא אם נאמר אחרת בתוספת זו.
2.
חובת התקנת מקומות חניה [תיקון: תשס״ד, תשע״ו]
(א)
היתר בנייה יחייב התקנת מקומות חניה בתחום המגרש שאותו הם משמשים כאמור בתקנות אלה, לרבות שטח התמרון לכניסה ויציאה של כלי רכב הנדרש לפי שימושי הקרקע, מיקומו ביחס לציר מתע״ן או תחנה במתע״ן, כמפורט בתוספת זו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדה מקומית לפטור מן החובה להתקין מקומות חניה לפי תוספת זו, כולם או מקצתם, משיקולים שבתכנון, סביבה או תחבורה ולחייב מבקש היתר בניה להשתתף בהתקנתם של אותם מקומות חניה בחניון ציבורי שמחוץ לנכס נושא ההיתר, שלמימונו הוקמה קרן, ובלבד שהחניון מוקם בתוך עשר שנים ממועד מתן ההיתר או שהוקם בחמש השנים לפני הוצאת היתר הבנייה ושהמרחק בין הנכס לבין החניון הציבורי, לא יעלה על 350 מטרים במרחק אווירי.
(ג)
מוסד תכנון לא תאשר תכנית כאמור המתייחסת לבניית מקומות חניה בחניון ציבורי, אלא אם כן שוכנעה כי הוקמה קרן למימון חניון ציבורי האמור.
(ד)
הוראות פרט משנה (ב) לא יחולו על חניה תפעולית.
(ה)
הגבלת מרחק ההליכה כאמור בפרט משנה (א), לא תחול בתכנית מפורטת הכוללת חניון משותף למספר נכסים.
2א.
[תיקון: תשע״ו]
ועדה מקומית רשאית להקטין את תחום אזור א׳ ואזור ב׳ בכיוון אחד או יותר, במקרים שהוכח לה כי תנאי הטופוגרפיה מקשים על הליכת הולכי רגל, או כאשר מרחקי ההליכה מתארכים כתוצאה מקשיי נגישות להולכי רגל.
3.
הקמת חניון ציבורי
הקמת חניון ציבורי תיעשה על פי תכנית מאושרת.
4.
יעוד מקומות לחניון ציבורי [תיקון: תשע״ו]
(א)
חניון אשר מספר מקומות החניה שבו, כמתחייב מתוספת זו לשימוש שאינו למגורים, עולה על 40, רשאית הועדה המקומית ליעדו, כולו או מקצתו, לחניון ציבורי.
(ב)
חניון ציבורי יכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות פרטית ויכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות ציבורית.
(ג)
את סדרי החניה בחניון ציבורי תקבע הרשות המקומית, ורשאית היא לקבוע הוראות לעניין הסדרי מינויים בחניון כאמור.
5.
שימושי קרקע מעורבים [תיקון: תשע״ו]
בנין שהותרו בו שימושים שונים והחניון לשימושים אלה משותף, רשאית הועדה המקומית להקל בדרישות החניה המצטברות ולקבוע כי חישוב מספר מקומות החנייה ייעשה בהתאם להצטברות המרבית של מקומות החניה בעת ובעונה אחת, לפי חלקי היממה, ובכפוף לתנאים אלה:
(1)
החניון יהיה ציבורי ולא יוצמד לשימוש מסויים;
(2)
חניה למגורים שתוצמד ליחידות הדיור לא תיכלל במסגרת החישובים המצטברים;
(3)
מרחק ההליכה המרבי ממקום החניה הרחוק ביותר ועד לכניסה לבנין לא יעלה על 250 מטרים.
6.
חישוב מספר המקומות [תיקון: תשע״ו]
בעת חישוב מספר מקומות חניה הנדרשים לפי התוספת לכל שימוש קרקע, יעוגל כל חלק של מקום חניה כלפי מעלה ליחידה השלמה הקרובה של מקומות חניה; ואולם לעת חישוב מספר מקומות החניה אשר מבקש ההיתר חוייב להשתתף בהתקנתם לפי פרט 2(ב) או (ג), לא יעוגל כל חלק של מקום חניה כלפי מעלה ליחידה השלמה הקרובה של מקומות חניה.
7.
שימושים אחרים [תיקון: תשע״ו]
לגבי שימושים בקרקע שאינם כלולים בתוספת זו תקבע הועדה המקומית את מספר מקומות החניה הנדרשים על פי שימוש הקרקע הדומה ביותר ועל פי צורכי התחבורה המקומיים.
8.
מקומות חניה נגישים [תיקון: תשע״ו]
מקומות החניה הנגישים הנדרשים לפי פרטים 8.110 ו־8.271 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, יהיו נוסף על סך כל מקומות החניה הנדרשים בתוספת זו, ויחושבו על פי מקומות החניה הנדרשים ביישוב בלא מתע״ן.
[תיקון: תשע״ו]
חלק ב׳: מקומות חניה לכלי רכב
1.
מקומות חניה למגורים
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 1.1 | מגורים במבנה צמוד קרקע (בודד או דו־משפחתי) | 1 עד 2 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | 2 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר מזערי) | ||
| 1.2 | בניין למגורים הכולל יותר משתי יח״ד שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף | 0.5 עד 1 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | 1 עד 1.5 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | 1 עד 2 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | |
| 1.3 | בניין למגורים הכולל יותר משתי יח״ד שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף וכל הדירות בו הן דירות קטנות | 0 עד 1 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | 0 עד 1.5 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | 0.5 עד 1.5 מקומות חניה לכל יח״ד (מספר טווח) | |
| 1.4 | בית אבות ודיור מוגן | 1 מקום חניה לכל 10 עד 20 יח״ד (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 5 עד 10 יח״ד (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 4 עד 8 יח״ד (מספר טווח) | |
| 1.5 | מעונות סטודנטים | 1 מקום חניה לכל 20 מיטות (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 10 מיטות (מספר מרבי) | 1 מקום חניה עד 5 לכל 20 מיטות (מספר טווח) | 1 עד 5 מקומות חניה לכל 10 מיטות (מספר טווח) |
2.
מקומות חניה למסחר
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | ||
| 2.1 | חנויות מכל הסוגים עד 2,000 מ״ר, כולל חזית מסחרית (במצטבר) | 1 מקום חניה לכל 50 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 30 (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 25 מ״ר עד 50 מ״ר (מספר טווח) |
| 2.2 | בעבור תוספת שטח מסחר כללי מ־2,000 מ״ר עד 10,000 מ״ר | 1 מקום חניה לכל 100 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 50 (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 45 מ״ר עד 100 מ״ר (מספר טווח) |
| 2.3 | בעבור תוספת שטח מסחר כללי מעל 10,000 מ״ר | 1 מקום חניה לכל 150 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 70 (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 50 מ״ר עד 150 (מספר טווח) |
| 2.4 | מסחר שכונתי | 1 מקום חניה לכל 25 עד 50 מ״ר (מספר טווח) | ||
| יישוב בלא מתע״ן | ||||
| 2.5 | עד 100% זכויות בנייה | 1 מקום חניה לכל 25 עד 50 מ״ר (מספר טווח) | ||
| 2.6 | מעל 100% זכויות בנייה | 1 מקום חניה לכל 50 מ״ר עד 150 מ״ר (מספר טווח) | ||
3.
מקומות חניה למשרדים ותעשיה עתירת ידע
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | ||
| 3.1 | משרדים ותעשייה עתירת ידע | 1 מקום חניה לכל 240 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 120 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 60 מ״ר (מספר מרבי) |
| יישוב בלא מתע״ן | ||||
| 3.2 | עד 120% זכויות בנייה | 1 מקום חניה לכל 30 עד 50 מ״ר (מספר טווח) | ||
| 3.3 | מעל 120% | 1 מקום חניה לכל 60 מ״ר (מספר מרבי) | ||
4.
מקומות חניה לתעשיה ומלאכה ולאחסנה
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | ||
| 4.1 | תעשייה ומלאכה | 1 מקום חניה לכל 240 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 120 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 60 עד 100 מ״ר (מספר טווח) |
| יישוב בלא מתע״ן | ||||
| 4.2 | עד 80% זכויות בנייה | 1 מקום חניה לכל 60 עד 100 מ״ר (מספר טווח) | ||
| 4.3 | מעל 80% זכויות בנייה | 1 מקום חניה לכל 120 מ״ר (מספר מרבי) | ||
| יישוב עם מתע״ן ויישוב בלא מתע״ן | ||||
| 4.5 | אחסנה | 1 מקום חניה לכל 300 מ״ר | ||
5.
מקומות חניה למוסדות חינוך
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 5.1 | גני ילדים ובתי ספר | 0 עד 2 מקומות חניה לכל כיתה (מספר טווח) | 0 עד 3 מקומות חניה לכל כיתה (מספר טווח) | 0.5 עד 3 מקומות חניה לכל כיתה (מספר טווח) | |
| 5.2 | אוניברסיטה | 1 מקום חניה לכל 200 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 100 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 60 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 50 עד 70 מ״ר (מספר טווח) |
| 5.3 | ספריה, מוזאון, מתנ״ס | 1 מקום חניה לכל 100 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 80 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 60 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 40 עד 60 מ״ר (מספר טווח) |
6.
מקומות חניה למוסדות תרבות ופנאי
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 6.1 | תאטרון וקולנוע | 1 מקום חניה לכל 10 עד 20 מקומות ישיבה (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 5 עד 10 מקומות ישיבה (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 3 עד 6 מקומות ישיבה (מספר טווח) | |
| 6.2 | אולם כנסים ואירועים | 1 מקום חניה לכל 20 עד 30 מקומות ישיבה, או לכל 250 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 10 עד 20 מקומות ישיבה, או לכל 125 עד 250 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 5 עד 10 מקומות ישיבה או לכל 75 עד 125 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 5 עד 10 מקומות ישיבה, או לכל 20 עד 50 מ״ר (מספר טווח) |
| 6.3 | מסעדות, בתי קפה | 1 מקום חניה לכל 20 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 10 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 10 מ״ר (מספר מרבי) | |
| 6.4 | בית תפילה ומועדון שכונתי | 1 מקום חניה לכל 150 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 100 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 60 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 40 מ״ר עד 60 מ״ר (מספר טווח) |
| 6.5 | מרכז לקשיש | 1 מקום חניה לכל 75 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 50 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 30 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 20 מ״ר עד 50 מ״ר (מספר טווח) |
7.
מקומות חניה למוסדות בריאות
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 7.1 | מרפאות כלליות ומרפאות שבהן מתבצע אשפוז יום | 1 מקום חניה לכל 30 עד 50 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 30 עד 40 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 30 מ״ר (מספר מרבי) | |
| 7.2 | בתי חולים | 1 עד 2 מקומות חניה לכל מיטה (מספר טווח) | 1.5 עד 2 מקומות חניה לכל מיטה | ||
| 7.3 | בתי חולים מיוחדים מסוג גריאטרייה, שיקום ופסיכיאטרייה | 0.5 מקומות חניה למיטה | |||
8.
מקומות חניה לשטחי ספורט, שטחים פתוחים ובתי עלמין
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 8.1 | אצטדיון | 1 מקום חניה לכל 40 מושבים (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 20 מושבים (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 10 עד 15 מושבים (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 5 עד 10 מושבים (מספר טווח) |
| 8.2 | מועדון ספורט | 1 מקום חניה לכל 250 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 100 עד 250 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 40 עד 80 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 40 עד 50 מ״ר (מספר טווח) |
| 8.3 | בית עלמין | בלא חניה | 1 מקום חניה לכל 500 עד 750 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 300 עד 750 מ״ר (מספר טווח) | 1 מקום חניה לכל 300 עד 750 מ״ר (מספר טווח) |
| 8.4 | שטח ציבורי פתוח ששטחו עד 10 דונם | לפי שיקול דעת רשות הרישוי | |||
| 8.5 | שטח ציבורי פתוח ששטחו בין 10 עד 100 דונם | 1 מקום חניה לכל 250 מ״ר | |||
| 8.6 | שטח ציבורי פתוח ששטחו מעל 100 דונם | לפחות 400 מקומות חניה ולא יותר מ־1 מקום חניה לכל 250 מ״ר | |||
9.
מקומות חניה למלונאות
| שימוש הקרקע | מקומות חניה ליחידת אירוח | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | ||||
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 9.1 | מלון עירוני | 1 מקום חניה לכל 4 יחידות אירוח (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 2 עד 4 יחידות אירוח (מספר טווח) | ||
| 9.2 | מלון נופש | 1 מקום חניה לכל 3 יחידות אירוח (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 1 עד 4 יחידות אירוח (מספר טווח) | ||
| 9.4 | יחידות אירוח כפרי/עירוני (צימרים) | 1 מקום חניה לכל 4 יחידות אירוח (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 1 עד 2 יחידת אירוח (מספר טווח) | ||
| 9.5 | אכסניית נוער | 1 מקום חניה לכל 20 מיטות (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 10 מיטות (מספר מרבי) | ||
10.
מקומות חניה למוסכים
| שימוש הקרקע | יישוב עם מתע״ן | יישוב בלא מתע״ן | |||
|---|---|---|---|---|---|
| אזור א׳ | אזור ב׳ | אזור ג׳ | |||
| 10.1 | מוסך (מפעל לשירותי תחזוקה לרכב מכל סוג) | 2 עד 3 מקומות חניה לכל עמדת טיפול (מספר טווח) | |||
| 10.2 | מסעדה, מזנון או חנות שירות בתחנת תדלוק | 1 מקום חניה לכל 10 עד 20 מ״ר (מספר טווח) חניית אוטובוסים: 1 לכל 40 מ״ר (מספר מרבי) | 1 מקום חניה לכל 5 עד 10 מ״ר (מספר טווח) חניית אוטובוסים: 1 לכל 20 עד 40 מ״ר (מספר טווח) | ||
[תיקון: תשע״ו]
חלק ג׳: מספר מקומות חניה לאופניים – מספר מזערי
| שימוש קרקע | מס׳ מקומות חניה לאופניים | מיקום מקומות החניה לאופניים |
|---|---|---|
| בניין למגורים הכולל יותר משתי יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף | 1 לכל יחידת דיור | ניתן למקם עד 50% ממקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| מעונות סטודנטים | 1 לכל 5 סטודנטים | ניתן למקם עד 25% ממקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| משרדים ותעשיה עתירת ידע | 1 לכל 250 מ״ר | ניתן למקם עד 20% ממקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| מסחר ותעשיה קלה | 1 לכל 300 מ״ר | ניתן למקם עד 50% ממקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| מוסדות חינוך | 1 לכל 10 תלמידים | ניתן למקם את מקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| מרכז קהילתי, בית תרבות, מתנ״ס, ספרייה ומוזאון | 1 לכל 100 מ״ר | ניתן למקם את מקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| שירותי בריאות (מרפאות, בתי חולים) | 1 לכל 300 מ״ר | ניתן למקם את מקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| מוסדות ציבור אחרים | 1 לכל 500 מ״ר | ניתן למקם את מקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין |
| תחנת רכבת שאינה עירונית, מרכזי תחבורה משולבים | 100 מקומות חניה לתחנה | ניתן למקם את מקומות החניה לאופניים מחוץ לבניין ומחוץ למגרש |
[תיקון: תשע״ו]
חלק ד׳: מספר מקומות חניה לאופנועים
| שימוש קרקע | מקומות חניה נדרשים |
|---|---|
| בניין למגורים הכולל יותר מעשר יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף | 1 לכל 5 עד 10 יח״ד (מספר טווח) |
| מעונות סטודנטים | 1 לכל 3 עד 10 חדרים (מספר טווח) |
| מסחר, תעשייה קלה, משרדים, תעשייה עתירת ידע, תעשייה ומלאכה | 1 לכל 200 מ״ר (מספר מזערי) |
| אוניברסיטה, מוסד חינוך על־תיכוני, בית תרבות, מרכז קהילתי, מוזאון, ספרייה | 1 לכל 100 מ״ר (מספר מזערי) |
| אצטדיון | 1 לכל 100 עד 500 מושבים (מספר טווח) |
| מועדון ספורט | 1 לכל 200 מ״ר (מספר מזערי) |
כ״ד בסיון התשמ״ג (5 ביוני 1983)
- יוסף בורג
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.