תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)
תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד) מתוך
תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006
ק״ת תשס״ז, 139; תשע״ז, 122.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 119ו(ב) ו־265 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), וסעיף 26(ב) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002 (להלן – חוק הגז הטבעי), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשע״ז]
בתקנות אלה –
”אחראי לביקורת“ – אחראי לביקורת על ביצוע העבודה;
”אחראי להקמת מיתקן גז“ – מי שבעל הרישיון או צרכן גז טבעי מינה לאחראי להקמת מיתקן הגז;
”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
”בעל נכס“ – בעל זכות במקרקעין כמשמעותו בתקנה 36(ו) לתקנות רישוי בנייה;
”בקשה להיתר“ – בקשה להיתר להקמת מיתקן גז הערוכה לפי תקנות אלה, לרבות נספחיה;
”גז טבעי“ – כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;
”המבקש“ – כמשמעותו בתקנה 3(א);
”היתר“ – היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה;
”מהנדס“ – מהנדס הוועדה המקומית כמשמעו בסעיף 20 לחוק התכנון והבניה;
”חוק הגז בטיחות ורישוי“ – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989;
”מיתקן גז“ – מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד כמשמעותו בסעיף 26 לחוק הגז הטבעי ועד מונה הצרכן;
”מיתקן גז לצריכה עצמית“ – מיתקן גז לצריכה של צרכן הגז המחבר בין מונה כמשמעו בסעיף 37(א) לחוק הגז הטבעי לבין מיתקנים בחצריו של הצרכן;
”מנהל עבודה“ – (נמחקה);
”מפה מצבית“ – (נמחקה);
”מפת איתור עבודה“ – כמשמעה בתקנה 7;
”מיתקני תשתית“ – דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן, קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה, כימיקלים ודלק לסוגיהם, חומרים מסוכנים, קווי תקשורת, קווי מים, קווי ביוב וניקוז ומיתקנים המשרתים אותם;
”מפת מדידה“ – מפת מדידה להיתר כמשמעותה בתקנות רישוי בנייה;
”מפרט“ – (נמחקה);
”מתכנן מחוז“ – (נמחקה);
”מתכנן מיתקן גז“ – (נמחקה);
”נכס“ – הנכס שלגביו, מבוקש או ניתן היתר;
”עבודה“ – עבודה בנכס או השימוש בו הטעונים היתר;
”עורך הבקשה“ – מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות אלה ובטופס 1 לתוספת;
”צרכן גז טבעי“ – כמשמעותו בחוק משק הגז הטבעי;
”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבניה;
”שירות התגוננות אזרחית“ – כמשמעה בסעיף 2 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”תכנית“ – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה וכן תכנית עבודה כהגדרתה בסעיף 25(א) לחוק הגז הטבעי;
”תכנית בניה“ – כמשמעותה בתקנה 8;
”תכנית הנדסית“ – (נמחקה);
”תקנות בקשה להיתר“ – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;
”תקנות המהנדסים“ – תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967;
”תקנות רישוי בנייה“ – תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016.
תחולת תקנות רישוי בנייה [תיקון: תשע״ז]
(א)
תקנות רישוי בנייה לא יחולו על הקמה של מיתקן גז, אלא אם כן הוחלו במפורש בתקנות אלה.
(ב)
לכל מונח שלא הוגדר בתקנות אלה, תהיה המשמעות שיש לו בתקנות רישוי בנייה זולת אם משתמע אחרת.
הגשת הבקשה להיתר [תיקון: תשע״ז]
(א)
בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי בידי אחד מאלה:
(1)
מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך זה;
(2)
בעל רישיון כהגדרתו בחוק הגז הטבעי;
(3)
צרכן גז טבעי לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית.
(ב)
בקשה להיתר תוגש לפי טופס 1 בתוספת.
(ג)
על הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (ב) יחתמו אלה:
(1)
המבקש;
(2)
עורך הבקשה;
(3)
מתכנן מיתקן גז;
(3א)
מתכנן שלד הבניין, אם ישנו, למעט לעניין קו גז תת־קרקעי;
(4)
האחראי להקמת מיתקן גז;
(5)
בעל הנכס, אלא אם כן נשלחה הודעה כאמור בתקנה 3א(א);
(6)
האחראי לביקורת.
(ד)
חתימותיהם של האחראי להקמת מיתקן גז ושל האחראי לביקורת כאמור בתקנת משנה (ג)(4) ו־(6), יכול שיימסרו לרשות הרישוי לאחר הגשת בקשה להיתר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.
בקשה להיתר שלא נחתמה [תיקון: תשע״ז]
(א)
על בקשה להיתר שלא נחתמה בידי בעל נכס יחולו הוראות אלה:
(1)
מבקש ההיתר ימציא הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס, ויגיש לרשות הרישוי הוכחות על המצאת ההודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר לבעלי הנכס;
(2)
בהודעה בדבר הגשת בקשה להיתר, יצוינו התכנית שמכוחה הוגשה הבקשה ומשרדי רשות הרישוי שבהם ניתן לעיין בבקשה, ויצורף לה צילום אוויר בקנה מידה 1:1,000 של אותו הנכס, אשר סומנו עליו מיקומו של מיתקן גז, רצועת צינור ותחום המגבלות הנובעות מהם;
(3)
בהעדר מענו של בעל נכס, על המבקש לצרף תצהיר שיפרט בו כי מענו של בעל הנכס אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; המבקש יפרסם את דבר הגשת הבקשה להיתר בעיתון יומי לפי הוראות סעיף 1א לחוק ויצרף את עותק הפרסום לבקשה להיתר.
(ב)
בתקנה זו, ”בעל נכס“ – לרבות בעל מיתקן תשתית, אם מיתקן התשתית מצוי בתחום הבקשה, ומיקום המיתקן סומן במפרט שאושר לפי סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי.
התנגדות לבקשה [תיקון: תשע״ז]
(א)
מי שקיבל הודעה לפי תקנה 3א(א) רשאי להגיש לרשות הרישוי התנגדות לבקשה להיתר בתוך 20 ימים מיום שהומצאה לו הודעה על הגשתה או מיום הפרסום האמור בתקנה 3א(א)(3), לפי המאוחר.
(ב)
החלטת רשות הרישוי בהתנגדות תתקבל על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק, התקנות שלפיו והתכניות החלות על הנכס.
(ג)
רשות הרישוי תשלח למתנגד ולמבקש הודעה בדבר החלטתה.
(ד)
החליטה רשות הרישוי לדחות את ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תיתן את ההיתר אלא לאחר שחלפו 30 ימים מיום משלוח ההודעה למתנגד ולמבקש, כאמור בתקנת משנה (ג).
סייג לעניין מועד מתן ההיתר [תיקון: תשע״ז]
לא יינתן היתר שחלה עליו תקנה 3א אלא לאחר תום 25 ימים מיום שהומצאה הודעה בדבר הגשת הבקשה כאמור בתקנה האמורה.
עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה [תיקון: תשע״ז]
עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה יהיו כאמור בתקנות 27 ו־28 וחלק י״א לתקנות רישוי בנייה, והתקנות האמורות יחולו, בשינויים המחויבים, על הבקשה להיתר.
נספחים לבקשת היתר [תיקון: תשע״ז]
(א)
לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה:
(1)
מפת מדידה;
(2)
מפת איתור העבודה;
(3)
תשריט סכמתי של מיתקן הגז;
(4)
תכניות בניה;
(5)
לבקשה להיתר, למעט היתר למיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו בסעיף 8ב לחוק הגז בטיחות ורישוי – מפרט שאושר לפי סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי.
(ב)
הנספחים האמורים בתקנת משנה (א) ייחתמו בידי המבקש, עורך הבקשה ומתכנן מיתקן גז.
(ג)
במיתקן גז שלא סומן בתכנית עבודה יכלול המפרט לפי סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי סימון מפורט של מיקום מיתקן הגז.
[תיקון: תשע״ז]
(בוטלה).
מפת איתור [תיקון: תשע״ז]
(א)
מפת האיתור תיערך בקנה המידה של מפת המדידה ויצוינו בה הפרטים המפורטים להלן, בין הנמצאים בנכס ובין שמבקשים להקימם במסגרת הבקשה:
(1)
בניינים ודרכי הגישה אליהם;
(2)
מיתקן גז לרבות המגבלות הנובעות ממנו;
(3)
דרכי הגישה למיתקן הגז;
(4)
כניסות ויציאות של מיתקן גז;
(5)
חצרות, מקומות חניה ומפלסיהם;
(6)
קווי אספקת מים, קידוחי מים ואזורי מגן כהגדרתם בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995;
(7)
כל מיתקני התשתית הנמצאים בתחום הבקשה, לרבות מיתקני תשתית שטרם הוקמו אך אושרו בתכנית לפי החוק;
(8)
ארובה וגובהה;
(9)
גדרות;
(10)
תיאור התנאים הפיסיים של השטח שבתחום הבקשה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(7), פנה עורך הבקשה לבעל מיתקן תשתית בבקשה לקבל מידע לפי תקנת המשנה האמורה לעניין מיתקני תשתית שאין לגביהם פרטים בתכנית, ולא קיבל את תגובתו, לא תחול עליו החובה לציין מידע כאמור במפת איתור העבודה, ובלבד שפנייה כאמור תהיה לכתובת הגוף הרשומה אצל רשם החברות, ולעניין גוף שאינו נדרש לפי דין לרישום ברשם החברות – למשרדיו הראשיים; עורך הבקשה יציין בבקשה כי פנה לבעלי מיתקני תשתית כאמור ולא קיבל את תגובתם.
תכניות בניה
תכניות בניה ייערכו בקנה מידה 1:250 ויכללו את תכניות התנוחה והחתכים של מיתקן הגז.
חזית לצד הרחוב [תיקון: תשע״ז]
לבקשת המהנדס רשאית רשות הרישוי לדרוש כי תכנית בנייה של חזית בניין לצד הרחוב שלאורכו מוקם מיתקן הגז, תיערך כאמור בפרט 2(ג) לתוספת לתקנות רישוי בנייה, והוראות הפרט האמור יחולו על הבקשה להיתר, בשינויים המחויבים.
אופן הגשת נספחים [תיקון: תשע״ז]
הגשת הנספחים לבקשה להיתר, תיעשה לפי התוספת לתקנות רישוי בנייה, והתוספת האמורה תחול על הבקשה להיתר, בשינויים ובהתאמות המחויבים לצורך תכנון מיתקן גז, כפי שיורה המהנדס.
נספחים שונים להבהרת הבקשה
המבקש יגיש לרשות הרישוי, לפי בקשתה בכתב, נספחים נוספים הדרושים, לדעתה, להבהרת הבקשה להיתר או לבדיקתה.
נספחים במספר ובקנה מידה שונים [תיקון: תשע״ז]
ראה מהנדס הוועדה כי תנאי השטח או מיתקן הגז מחייבים זאת, רשאי הוא, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו –
(1)
להתיר הגשת נספחים לבקשה במספר ובקנה מידה שונים מהקבוע בתקנות אלה;
(2)
להוסיף או לגרוע מהפרטים הנדרשים בכל אחד מהנספחים וכן מהנספחים עצמם.
[תיקון: תשע״ז]
(בוטלה).
מתן היתר ותנאיו [תיקון: תשע״ז]
רשות רישוי רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטל מתן היתר עקב מתן פרטים בלתי נכונים, וכן להתנות בו תנאים לצורך המיתקן או להקמתו, בין השאר, בענינים אלה:
(1)
חומרי בניה לביצוע העבודה ודליקותם של חומרים אלה;
(2)
מראהו החיצוני של מיתקן הגז המוצע והתאמתו לסביבתו;
(3)
מילויים וחפירות;
(4)
התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב הנוף והסביבה;
(5)
עבודות פיתוח מסביב למיתקן הגז המוצע הנדרשות לצורך המיתקן או להקמתו, כמפורט להלן:
(א)
סלילת מדרכות ושבילים, בניית קירות תומכים וגדרות;
(ב)
נטיעת עצים וצמחים מסוימים ושמירה על עצים וצמחים מסוימים שבנמצא;
(6)
הריסתו של בנין, כולו או חלקו, שיש לו קשר עם העבודה המבוצעת;
(7)
מערכות תאורה, ביוב וניקוז, אספקת מים, צנרת חומרים מסוכנים, טלפון, חשמל, גז, מיתקנים לאצירת אשפה ואמצעי בטיחות אש והצלה כהגדרתם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;
(8)
(נמחקה);
(9)
נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור הרחב ולהגנת העובדים במיתקן הגז במהלך הבניה ולאחריה;
(10)
מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית;
(11)
נקיטת אמצעים למניעת הנחת חומרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית במהלך העבודה ולסילוקם מסביבת הנכס לאחר השלמתה, וכן תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה והשבת השטח לקדמותו.
הודעה מגוף בודק [תיקון: תשע״ז]
לא יינתן היתר לפי תקנות אלה להקמת מיתקן גז טבעי לצריכה כמשמעותו בסעיף 8ב בחוק הגז בטיחות ורישוי, אלא אם כן הוגשה לרשות הרישוי הודעה בכתב מאת גוף בודק כמשמעותו בחוק הגז בטיחות ורישוי, כי המיתקן המתואר בבקשה להיתר תואם את הנדרש על פי תקן כהגדרתו בסעיף האמור, לשלב התכנון.
היתר ועותקיו [תיקון: תשע״ז]
(א)
היתר ייערך לפי טופס 2 שבתוספת וייחתם בידי רשות הרישוי.
(ב)
להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי רשות הרישוי.
(ג)
עותקים של ההיתר יישמרו במשרדי הוועדה המקומית ויהיו פתוחים לעיון הציבור; עותק נוסף של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג לאדם שהרשה לכך מתכנן המחוז, המהנדס, רשות הבריאות, שירות ההתגוננות האזרחית, שוטר, או כבאי, לפי בקשתו.
(ד)
(בוטלה).
(א)
היתר להקמת מיתקן גז יינתן בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר וכל היתר להקמת מיתקן גז כאמור יותנה בכך שהעבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות, בשינויים המחויבים, כפי שיאשר המהנדס, לאחר שמצא כי השינוי דרוש להקמת מיתקן הגז ואין בו פגיעה בבטיחות.
(ב)
מתן היתר להקמת מיתקן גז לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך הבקשה, ממתכנן מיתקן גז, מהאחראי להקמת מיתקן גז ומהאחראי לביקורת, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי־קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר, בשינויים שאישר המהנדס, לפי תקנת משנה (א).
אגרות
בעד מתן היתר להקמת מיתקן גז ישולמו לרשות הרישוי האגרות המפורטות בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר.
תוקפו של היתר [תיקון: תשע״ז]
(א)
תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא שלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת.
(ב)
החלטת רשות הרישוי בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנתיים מהיום שבו נמסרה למבקש הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר.
(ג)
תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה.
(ד)
הוחל בעבודה לפי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש רשות הרישוי את ההיתר על פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו.
(ה)
לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר – בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר, המדינה או מי מטעמה, לחדשו.
(ו)
תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ד) או (ה) הוא לשנה.
(ז)
לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר.
תעודת גמר [תיקון: תשע״ז]
חלק ט׳ לתקנות רישוי בנייה יחול על בקשה להיתר, בשינויים המחויבים; בקשה לתעודת גמר ותעודת גמר ייערכו לפי טפסים 3 ו־4 שבתוספת, בהתאמה.
תוספת
טופס 1: בקשה להיתר להקמת מיתקן גז (תקנה 3(ב))
[תיקון: תשע״ז]
טופס 2: היתר (תקנה 15(א))
טופס 3: בקשה לתעודת גמר (תקנה 19)
טופס 4: תעודת גמר (תקנה 19)
י״ט באב התשס״ו (13 באוגוסט 2006)
- רוני בר־און
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.