לדלג לתוכן

תקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכניות שיקום)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכניות שיקום) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכניות שיקום), התשמ״ז–1987


ק״ת תשמ״ז, 738.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 29 לחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ״ג–1983, בהתייעצות עם שר המשטרה והמועצה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הועדה
ליד כל בית סוהר תוקם ועדה להכנת תכניות שיקום לאסיר (להלן – הועדה).
הרכב הועדה
(א)
בועדה יהיו ששה חברים שימנה שר העבודה והרווחה (להלן – השר), כלהלן:
(1)
יועץ מחוזי של הרשות לשיקום האסיר;
(2)
שני נציגים של שירות בתי הסוהר העוסקים ברווחה או בשיקום של אסירים שייקבעו בידי נציב בתי הסוהר;
(3)
מפקח מחוזי של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה;
(4)
קצין מבחן למבוגרים;
(5)
נציג ציבור הקשור לשיקום אסירים ואינו עובד המדינה;
(6)
נציג מרכז השלטון המקומי.
(ב)
השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חבריה.
אסיר קטין
נדון לפני הועדה ענינו של אסיר שטרם מלאו לו 18 שנים, יצורף לועדה לגבי אותו ענין, קצין מבחן לנוער שימנה השר.
תקופת כהונה
(א)
תקופת כהונתו של חבר הועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו, ומותר לחזור ולמנותו.
(ב)
חבר הועדה שכהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי הענין.
תכנית שיקום
הועדה תכין, ככל האפשר, תכנית לשיקומו של אסיר שתקופת מאסרו עולה על חצי שנה, ושל אסירה – גם אם תקופת מאסרה אינה עולה על חצי שנה, אשר חתמו על טופס פניה לרשות.
מועד להכנת תכנית
הועדה תחל בדיוניה בענינו של אסיר, לצורך הכנת תכנית לשיקומו, לא לפני 180 ימים ולא יאוחר מ־90 ימים לפני תום שני שלישים מתקופת מאסרו.
טופס הפניה לרשות
(א)
מנהל בית הסוהר או מי שהוא הסמיכו, יעביר לועדה את טופס הפניה לרשות שעליו חתם האסיר ודין־וחשבון סוציאלי ביחס אליו, שהכין עובד סוציאלי של בית הסוהר (להלן – המסמכים).
(ב)
הדין־וחשבון הסוציאלי ייערך על גבי טופס כפי שיורה השר לאחר התייעצות עם שר המשטרה.
(ג)
המסמכים יועברו לחברי הועדה שבועיים לפני מועד הדיון הראשון בענינו של האסיר.
מועדי כינוס הועדה
הועדה תתכנס לפחות אחת לשבועיים, אלא אם כן לא ראתה צורך בכך; יושב־ראש הועדה ינהל את דיוניה, ובהעדרו ימלא את מקומו אחד מחברי הועדה, אשר ייקבע על־ידה.
הזמנה לדיון
הועדה תאפשר לכל אסיר שהיא דנה בענינו להציג לפניה את ענינו, אלא אם כן סברה הועדה, מטעמים שיירשמו, שמן הראוי שלא לעשות כן; הועדה רשאית להזמין לדיוניה כל אדם אחר שלדעתה עשוי לתרום לדיון.
פרוטוקול
החלטות הועדה יירשמו בפרוטוקול שייערך בידי יושב ראש הועדה וייחתם בידו.
תכנית השיקום
(א)
תכנית השיקום תוכן בכתב, תיעשה בתיאום עם האסיר, ותובא גם לידיעת הגופים הנוגעים לתכנית השיקום.
(ב)
תכנית השיקום וסיכומי הועדה יועברו לשירות בתי הסוהר ולמנהל בית־הסוהר שבו מוחזק האסיר וכן יתוייקו בתיקו האישי בבית הסוהר.
(ג)
הועדה רשאית לקבוע גופים או אנשים נוספים אליהם יישלחו, דרך כלל או לענין מסוים, החלטות הועדה או תכניות השיקום.
ועדת שחרורים
תכנית שהכינה ועדה לשיקומו של אסיר אשר ענינו עומד להיות מובא בפני ועדת שחרורים תועבר לועדת השחרורים.
ועדת שיקום אסיר
(א)
השר ימנה ועדת שיקום ארצית אשר חבריה יהיו:
(1)
מנהל הרשות לשיקום האסיר (להלן – הרשות);
(2)
מנהל האגף לשירותי תיקון במשרד העבודה והרווחה;
(3)
מנהל שירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה והרווחה;
(4)
מנהל השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה;
(5)
ראש ענף שיקום בשירות בתי הסוהר;
(6)
נציג ציבור הקשור לשיקום אסירים ואינו עובד המדינה;
(7)
נציג מרכז השלטון המקומי.
(ב)
מנהל הרשות יהיה יושב ראש ועדת השיקום הארצית.
העברת ענינים
הועדה רשאית להעביר ענינו של אסיר פלוני לדיון והחלטה לפני ועדת שיקום ארצית, אם קיימים לדעתה נימוקים מיוחדים לכך.
סמכויות ועדת שיקום ארצית
ועדת השיקום הארצית רשאית –
(1)
להכין תכנית שיקום לאסיר שענינו הועבר אליה;
(2)
להחזיר את ענינו של האסיר לועדה בצירוף הנחיות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה –
(1)
לגבי אסירה – ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987);
(2)
לגבי אסיר שתקופת מאסרו עולה על 15 חודש – ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987);
(3)
לגבי אסיר שתקופת מאסרו עולה על 12 חדשים ואינו עולה על 15 חדשים – ביום י״א בטבת התשמ״ח (1 בינואר 1988);
(4)
לגבי אסיר שתקופת מאסרו עולה על 9 חדשים ואינו עולה על 12 חדשים – ביום כ״ד בטבת התשמ״ט (1 בינואר 1989);
(5)
לגבי אסיר שתקופת מאסרו עולה על 6 חדשים ואינה עולה על 9 חדשים – ביום ד׳ בטבת התש״ן (1 בינואר 1990).


כ״ב באדר התשמ״ז (23 במרס 1987)
  • משה קצב
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.