תקנות הראיות (שכר עורך-דין)

תקנות הראיות (שכר עורך-דין) מתוך

תקנות הראיות (שכר עורך־דין), תשל״ח–1978

תקנות בדבר שכר עורך־דין

---

ק״ת תשל״ח, 1254.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 58 ו־59 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

שכר עורך־דין

השכר שיגבה עורך דין בעד שירותיו לפי סעיף 15 לפקודה יהיה:

(1)

בעד קבלת תצהיר שלא נערך בידי עורך הדין עצמו – 50 לירות;

(2)

בעד קבלת תצהיר שנערך בידי עורך הדין – 25 לירות נוסף על השכר המגיע בעד ההכנה;

הכל בנוסף למס ערך מוסף שחייב בו עורך הדין בעד מתן שירותו.

2.

פטור

תקנה 1 אינה חלה –

(1)

על קבלת תצהיר בידי עובד המדינה או עובד בשירות תאגיד שהוקם לפי חוק כשהוא פועל במילוי תפקידו;

(2)

על קבלת תצהיר במסגרת הסכם למתן שירותים משפטיים שתמורתם זכאי עורך הדין לתשלום כולל או למשכורת.

3.

ביטול

תקנות הראיות (שכר עורך דין ואגרות), תשל״ה–1974 – בטלות.

4.

תחילה

תחילתו של צו זה ביום כ״ד בניסן תשל״ח (1 במאי 1978).

5.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הראיות (שכר עורך־דין), תשל״ח–1978“.

---

ט״ז בניסן תשל״ח (29 באפריל 1978)

• שמואל תמיר
  שר המשפטים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.