תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה)
תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה) מתוך
תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה), 1941
הותקנו ע״י בית הדין הכללי עפ״י סעיף 11 של פקודת הפיצויים (הגנה)
ע״ר 1941, תוס׳ 2, 746; ע״ר 1946, תוס׳ 1, 170; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; י״פ תש״ט, 268.
בהתאם לסעיף 11 של פקודת הפיצויים (הגנה), אנו חברי בית הדין הכללי שהוקם עפ״י הפקודה מתקינים בזה את התקנות דלקמן בהסכמת הנציב העליון:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר המשפטים (י״פ תש״ט, 268).
השם
תקנות אלה תקראנה ”תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה), 1941“.
פירוש
בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר: –
”הפקודה“ פירושה פקודת הפיצויים (הגנה), 1940;
”בית הדין“ פירושו בית הדין הכללי שהוקם עפ״י הפקודה;
”הרושם“ פירושו רושם בית הדין והוא כולל את סגני הרושם;
”משרד הרישום“ פירושו משרד הרישום של בית הדין;
”בירור“ פירושו בירור משפטי ליישוב סכסוך או תביעה שנמסרו לבירור לבית־הדין עפ״י תקנות אלה;
”הרשות“ פירושה המחלקה הממשלתית או הרשות הצבאית המעונינים ביישוב הסכסוך או התביעה שהם נושא לבירור.
הודעה על תביעות לפיצויים וסדר הגשתן
(א)
כל מקום שהתגלע סכסוך בשאלה אם יש לשלם איזה פיצויים עפ״י הפקודה או בשאלת סכום הפיצויים שיש לשלמם וסכסוך זה לא יושב בדרך של הסכם, הרי הרשות התובעת פיצויים או האדם התובע פיצויים (הקרוי בתקנה זו בשם ”התובע“) רשאים למסור הודעה לבית הדין על התביעה באופן הקבוע בתקנה זו ועם מסירת הודעה זו, רואין את הסכסוך כסכסוך שהועבר לשם מתן פסק עליו בהתאם לפקודה.
(ב)
מוסרין הודעה על התביעה מתוך שמגישין למשרד הרישום בקשה הערוכה בטופס א׳ של התוספת לתקנות אלה כשהיא חתומה ע״י הצד מגיש הבקשה (הקרוי להלן ”המבקש“) או ע״י עורך דין של המבקש או בא כוחו בצירוף שלוש העתקות של הטופס הנ״ל.
(ג)
מקום שהרשות היא המבקשת יש להגיש בצירוף הבקשה ארבע העתקות מהודעת התביעה שנמסרה עפ״י סעיף 12, של הפקודה וכן הודעה (בצירוף שלש העתקות הימנה), המכילה את תשובת הרשות לתביעה אשר תפרט –
(I)
איזה הם הפרטים הכלולים בפרשת התביעה שהם שנויים במחלוקת;
(II)
כשתובעין פיצויים, שהרשות מודה בחובת תשלומם,- סכום הפיצויים שיש לשלם וכן לאיזה פרטים בהודעת התביעה מתיחס סכום הפיצויים, את הסכום שזוקפים לחשבון כל פרט וכיצד חושב אותו סכום;
(III)
כל ענינים או נימוקים נוספים אשר יש להם זיקה לתביעה שיש בדעת הרשות להסתמך עליהם.
(ד)
הוגשה בקשה בהתאם לפסקא (ב) של סעיף זה, על הרושם לשלוח בדואר הודעה על הבקשה בצירוף העתק מן הבקשה לתובע או לרשות (כפי שהענין יחייב) הנזכרים בבקשה בתור הצד האחר בסכסוך. וכשהרשות היא המבקשת חייב הרושם לשלוח גם לתובע העתק מהודעת התביעה ומן ההודעה שהוגשה עפ״י פסקא (ג) של סעיף זה.
(ה)
כשהתובע הוא המבקש, חייבת הרשות להגיש למשרד הרישום, בתוך ארבעה עשר יום לאחר קבלת המודעה על הבקשה, שלש העתקות מהודעת התביעה שניתנה עפ״י סעיף 12 של הפקודה בצירוף הודעה (ועוד שתי העתקות הימנה) המכילה את תשובת הרשות לתביעה המפרטת את הפרטים הקבועים בפסקא (ג) של סעיף זה. בו בזמן חייבת הרשות לשלוח לתובע העתק ממודעת התביעה ומן ההודעה.
(ו)
בהתחשב עם הוראות התקנות 6 ו־7 הרי מודעת התביעה שניתנה עפ״י סעיף 12 מן הפקודה תשמש תביעה שתוגש בפני בית הדין בהעברת הסכסוך אליו וההודעה שהוגשה עפ״י פסקא (ג) או פסקא (ה) תשמש תשובה לאותה תביעה.
הודעה על תביעה לחלוקת הפיצויים והגשתה של תביעה זו
(א)
כשהוגשה תביעה לחלוקת פיצויים עפ״י סעיף 14 של הפקודה, ואותה תביעה לא נתישבה בדרך הסכם, רשאי מגיש התביעה (הקרוי בתקנות אלה ”השוכר“) או האדם שהיה בעל הרכוש סמוך ללקיחתו באנגריא [כלומר הפקעתו] או לרכישתו (הקרוי בתקנות אלה ”הבעל“) או הרשות להודיע לבית הדין על התביעה לחלוקה בצורה הקבועה בתקנה זו, ועם מסירת הודעה כזאת מעבירין את התביעה לבית הדין כדי שיפסוק בה עפ״י הפקודה.
(ב)
מוסרין הודעה על תביעה לחלוקה על ידי הגשת בקשה בטופס ב׳ של התוספת לתקנות אלה למשרד הרישום (בצירוף ארבע העתקות הימנה) החתומה על ידי הצד המגיש את הבקשה (הקרוי לקמן ”המבקש“) או עורך הדין שלו או סוכנו.
(ג)
כשהרשות היא המבקש מגישין עם הבקשה חמש העתקות של מודעת התביעה שניתנה עפ״י סעיף 14 של הפקודה והודעה (ועוד ארבע העתקות הימנה) המפרטת את הענינים דלקמן:–
(I)
פרטים על כל תביעת פיצויים שהוגשה ע״י הבעל. וכשניתנה מודעת תביעה עפ״י סעיף 12 של הפקודה יש לצרף אל ההודעה העתק של מודעה זו;
(II)
כל תשלום ששולם או שהוסכם לשלמו לבעל לשם יישוב התביעה;
(III)
אם לא נתישבה התביעה, מה המצב ביחס לאותה תביעה;
(IV)
אם הועבר סכסוך ביחס לאותה תביעה לבית הדין, השם ומספר הסמוכין;
(V)
כל הערה על התביעה לחלוקה שהרשות תמצא לנכון להעיר.
(ד)
כשהוגשה בקשה בהתאם לפסקא (ב) דלעיל ישלח הרושם מודעה עליה בדואר לצדדים האחרים המוזכרים בבקשה בצירוף העתק של הבקשה, ובמקרים שעליהם חלה פסקא (ג) דלעיל, העתק של מודעת התביעה שהוגשה עפ״י סעיף 14 של הפקודה ושל ההודעה שהוגשה עפ״י אותה פסקא.
(ה)
במקרים שלא חלה עליהם פסקא (ג) דלעיל, תגיש הרשות למשרד הרישום במשך ארבעה עשר יום מיום קבלת הבקשה שלש העתקות של מודעת התביעה שניתנה עפ״י סעיף 14 של הפקודה, בצירוף הודעה (ועוד שתי העתקות הימנה) המפרטת את הענינים שנקבעו בפסקא (ג) דלעיל. הרשות תשלח בו בזמן לשאר הצדדים המוזכרים בבקשה העתק של מודעת התביעה ושל ההודעה.
(ו)
תוך ארבעה־עשר יום מיום קבלת ההעתקות של מודעת התביעה וההודעה עפ״י פסקא (ג) או פסקא (ה) דלעיל, יגיש הבעל למשרד הרישום הודעה (ועוד שתי העתקות הימנה) הכוללת את תשובתו לתביעת החלוקה והמפרטת את הענינים דלקמן:
(I)
איזה הם הפרטים הכלולים במודעת התביעה שהוא חולק עליהם;
(II)
אם הוא מודה כי יש לחלק לשוכר חלק מסכום הפיצויים שישולם לו, ואם כך מה הוא החלק הזה וכיצד הגיע לכלל חישוב;
(III)
ענינים או נימוקים אחרים שיש להם זיקה לתביעת החלוקה ואשר יש בדעתו לסמוך עליהם.
בו בזמן ישלח הבעל העתק של ההודעה לשאר הצדדים המוזכרים בבקשה.
(ז)
בהתחשב עם הוראות תקנה 6 ו־7 של תקנות אלה תשמש מודעת התביעה הניתנת עפ״י סעיף 14 של הפקודה כתביעת חלוקה שתוגש לבית הדין בשעת הבירור, ואילו ההודעה המוגשת עפ״י פסקא (ו) דלעיל תשמש תשובה לאותה תביעה.
כתובת למסירת מסמכים [תיקון: תש״ח]
כל צד לסכסוך שהוגש לבירור לבית הדין חייב להמציא לרושם ולשאר הצדדים כתובת בישראל שאליה אפשר יהא לשלוח כל הודעות בנוגע לבירור, ואילו אם הצד הוא מבקש, עליו לציין את כתובתו בבקשה. שאר הצדדים חייבים להמציא את הכתובת בדואר מיד לאחר שיקבלו מודעה על הבקשה.
פרטים
רשאי בית הדין לצוות להמציא לו הודעה נוספת וטובה יותר על מהותה של כל תביעה או של תשובה לתביעה, או פרטים נוספים וטובים יותר על כל ענין הכלול בכל מודעת תביעה שהיא, או בכל פרשה או בכל כתב שהוגשו עפ״י תקנות אלה באותם התנאים אשר יישרו בעיני בית המשפט בקשר להוצאות בית דין או לענינים אחרים. בטרם יפנו לבית הדין בבקשה למתן צו כזה חייב הצד הרוצה בהודעה הנוספת והטובה יותר או בפרטים הנוספים והיותר טובים להגיש בקשה על כך בכתב. שלש העתקות מכל הודעה או פרטים שנמסרו בהתאם לבקשה או לצו עפ״י תקנה זו תוגשנה במשרד הרישום וההעתקות תשלחנה לשאר הצדדים לבירור.
תקון
רשאי בית הדין בצו שייתן בכל שלב משלבי הבירור להרשות לכל צד לתקן את מודעת התביעה שלו או כל הודעה או כל כתב אחר שהוגש עפ״י תקנות אלה, באותו אופן ובאותם התנאים שיהיו צודקים. הצד הרוצה לעשות תקון כזה לפני בירור המשפט חייב לפני שיבקש מאת בית הדין ליתן צו, לשלוח לצדדים האחרים בסכסוך הנידון העתקה אחת מהתקון המוצע ובקשה להסכם לאותו תקון, ואם ניתנה ההסכמה כאמור מותר יהא לעשות את התקון בהתאם לכך. שלש העתקות מכל משא ומתן משפטי כפי שתוקן בהתאם להסכמה שניתנה או לצו שניתן עפ״י תקנה זו, תוגשנה למשרד הרישום והעתקות תמסרנה לשאר הצדדים לסכסוך:
בתנאי כי לגבי מודעת תביעה שניתנה עפ״י סעיף 12 מן הפקודה הרי תקון שנעשה עפ״י תקנה זו אין תקפו כתוקף תקון של מודעה הניתנת עפ״י החוק בתור כזאת.
החלפת צדדים
רשאי בית הדין בכל שלב משלבי הבירור בין כשיש ובין כשאין בקשה מכל צד וכן על יסוד בקשה מאת אדם המבקש שיצרפו אותו כצד, ובאותם התנאים שיהיו נראים צודקים, לצוות להוציא מכלל הבירור כל אדם אשר צירפוהו שלא כדין בתור צד או לצרף לבירור כל אדם שיש לו איזו טובת הנאה שהיא בבירור ואשר נוכחותו בפני בית הדין תוכל להיות דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק בצורה של ממש ולחלוטין בכל שאלה שנתעוררה בבירור.
בתנאי ששום אדם לא יצורף כצד אלא אם הביע את הסכמתו לכך בכתב שהגישו למשרד הרישום.
מקום שניתן צו כזה, רשאי בית הדין ליתן הוראות בנוגע להגשת כל מודעת תביעה נוספת או מתוקנת וכן בנוגע לכל הודעה או לכל משא ומתן משפטי אחר בכתב ולמסירתו ובנוגע למהלך הבירור ככל אשר ימצא בית הדין לנכון. מודעה על צו בענין צירוף איזה צד לבירור או הוצאת איזה צד מכלל הבירור עפ״י תקנה זו תשלח לאותו צד ע״י הרושם.
צירוף סכסוכים לבירור [תיקון: תש״ח]
כשישנם שני משפטים או יותר שהם תלויים ועומדים בו בזמן בנוגע לאותה קרקע או לאותו רכוש והמתעוררים מאותה תביעה שהוגשה בשם הממשלה אם בין אותם הצדדים ואם בין צדדים שונים, או כשתלויים ועומדים בו בזמן משפטים ביחס לבירור סכסוך בענין פיצויים ותביעה לחלוקת אותם פיצויים, רשאי בית הדין לצוות כי אותם המשפטים השונים יובאו לבירור בעת ובעונה אחת או בזה אחר זה באותו סדר שבית הדין ימצא אותו נוח. כשבית הדין יתן צו כזה עליו ליתן את כל אותן ההוראות הנובעות מן הצו, בין בנוגע להנהלת הבירור המשפטי ובין בנוגע לענינים אחרים.
בקשת בינים [תיקון: 1946]
(א)
למרות העובדה כי בית־הדין יוכל להיות מורכב משני בני־אדם או יותר, בקשות לבית הדין למתן כל צו עפ״י הפקודה או עפ״י תקנות אלה עד לבירור המשפט או בנוגע לכל ענין אשר ייתכן כי יהא צורך לקבל בו את הוראות בית הדין לפני הדיון, תובאנה לדיון בפני חבר יחיד של בית הדין: בתנאי שהחבר הדן בבקשה רשאי לדחות את הבקשה כדי לדון בה בישיבת בית הדין, ואילו אם נתבקש בכך ע״י כל צד חייב הוא לדחותה כאמור.
(ב)
הצד המגיש בקשה שעליה חלה תקנה זו עליו לקבוע עם הרושם מועד לבירורה ועליו למסור לשאר הצדדים לסכסוך מודעה על המועד לא פחות משבעה ימים מראש.
(ג)
לפני הגשת הבקשה שעליה חלה תקנה זו על הצד המבקש את מתן הצו להשתדל לקבל, אם יש אפשרות לכך, את הסכמתם של שאר הצדדים לבירור, להגשת הבקשה. משנתקבלה הסכמה זו מותר להגיש את הבקשה לצו במכתב הערוך על שם הרושם ואליו תצורף ההסכמה בכתב כשהיא חתומה ע״י הצדדים או בשמם, ואז רשאי בית הדין ליתן את הצו ולהודיע לצדדים על כך: בתנאי שאם רוצה בית הדין לשמוע את טענות הצדדים לפני מתן ההחלטה על הבקשה חייב הרושם להודיע לצדדים בהתאם לכך ולמסור מודעה על קביעת המועד לבירור לא פחות משבעה ימים מראש. כשיקבע בית הדין את סכום ההוצאות המשפטיות על כל בקשה שעליה חלה תקנה זו עליו לקחת בחשבון את הוראות הסעיף הזה.
(ד)
כל צו שניתן ושעליו חלה תקנה זו יכול בית הדין לבטלו או לשנותו באותם התנאים שימצאם צודקים.
תאריך הבירור ומקום הבירור
(א)
לאחר מסירת ההודעה המכילה את תשובת הרשות או הבעל, כפי הענין, עפ״י תקנה 3 או תקנה 4 של תקנות אלה, יתקשר הרושם בהקדם האפשרי עם הצדדים לסכסוך לשם קביעת תאריך מוסכם לבירור. אם לא יבואו הצדדים לידי הסכם בנוגע ליום שיהא רצוי לבית הדין, יקבע בית הדין את התאריך והרושם יודיע את המועד לצדדים.
(ב)
על בית הדין לקבוע את מקום הבירור והרושם יודיע זאת לצדדים.
(ג)
אם נתישב איזה סכסוך או תביעה שהועברה לבירור ע״י הצדדים מתוך הסכמה ביניהם, על המבקש למסור מיד לרושם מודעה על כך.
הודעה על ההכרה במסמכים
(א)
כל צד רשאי במודעה בכתב בכל עת שהיא, לא יאוחר מארבעה עשר יום לפני הבירור לדרוש מכל צד אחר להכיר בכל מסמך המפורט במודעה, פרט ליוצאים מן הכלל צודקים, ואם הצד האחר רוצה לחלוק על אמיתותו של המסמך, עליו למסור מודעה במשך ששה ימים לאחר קבלת אותה מודעה כי אין הוא מכיר במסמך וכי דורש הוא כי יוכיחו אותו בבירור.
(ב)
אם לא מסר אותו צד אחר במשך הזמן הקבוע בסעיף א׳[צ״ל: פסקה (א)] מודעה כי אין הוא מכיר במסמכים, רואין אותו כאילו הכיר במסמך חוץ אם יצוה בית הדין אחרת.
(ג)
כשצד מוסר מודעה כי אין הוא מכיר במסמך עפ״י פסקא (א) והמסמך הוכח בשעת הבירור, הרי ההוצאות הכרוכות בהוכחת המסמך תשולמנה ע״י הצד שמסר מודעה על אי־הכרתו במסמך חוץ אם יצוה בית הדין אחרת.
עדות שנמסרה בהצהרה בשבועה בפני חוקר
רשאי בית הדין בכל שלב משלבי הבירור לצוות להוכיח בהצהרה בשבועה איזו עובדא מסויימת או עובדות מסויימות או לצוות כי ההצהרה בשבועה של איזה עד תוקרא בבירור בתנאים שבית הדין ימצאם צודקים, או כי כל עד שמן הדין לותר על נוכחותו בבירור בשל נימוק מספיק, ייחקר בשבועה ע״י אדם שיתמנה בצו: בתנאי כי מקום שנראה לבית הדין כי איזה צד רוצה, ובצדק, להביא עד לחקירת שתי וערב, וכי אפשר להביא אותו עד, לא ינתן צו המרשה כי עדותו של אותו עד תמסר ע״י הצהרה בשבועה.
הוכחת עובדות מסויימות
רשאי בית הדין בכל שלב משלבי הבירור לצוות כי עדות על איזו עובדא מסויימת או עובדות מסויימות שתפורטנה בצו תמסר בבירור ע״י הודעה בשבועה שבה יעיד המודיע על אותה עובדא לפי מיטב ידיעתו ואמונתו או ע״י מסמכים או רשימות בפנקסים או ע״י העתקות של מסמכים או ע״י רישומים או בצורה אחרת, ככל אשר יורה בית הדין.
ענין שקבלתו אינה מותרת לפי חוק העדות
רשאי בית הדין אם ימצא לנכון בכל מקרה מסויים לעשות כן, לקחת בחשבון כל ענין אשר, לפי דעתו יש לו זיקה לנושא החקירה שבפניו ואפילו לא היה אותו ענין מן הענינים שמותר לקבלם בעדות עפ״י חוק העדות.
בדיקת הרכוש
כל צד זכאי לבדוק כל קרקע או רכוש אחר המצויים בחזקתו של צד אחר והם חלק מנושא התביעה בבירור, לאחר שימסור מודעה מספקת ככל שהצד האחר ידרוש. בקורת כזאת תעשה ע״י הצד הרוצה בבקורת או ע״י סוכן או מומחה בשם אותו צד.
עדים מומחים
רשאי בית הדין, אם סבור הוא כי רצוי לעשות כן בכל מקרה מסויים, לצוות להזמין לא יותר ממספר מסויים של עדים מומחים.
ציוויים להופיע ולהעיד ולהמציא מסמכים
(א)
צו המצוה על כל אדם להופיע ולהעיד או להמציא מסמכים יהא ערוך בטופס ג של התוספת לתקנות אלה באותם השנויים שהמסבות תחייבנה.
(ב)
הצד הרוצה בצו כזה עליו להגיש בקשה לכך במכתב שישלח לרושם ואליו תצורף הטיוטה של הצו המבוקש. כל טיוטה צריכה להכיל את שמו של עד אחד בלבד. אם ניתן הצו ע״י בית הדין, על הרושם לרשום בטיוטה את התאריך ולחתום עליה בתור צו מבית הדין ועליו להחזירה לצד המבקש את הצו.
(ג)
על הצד למסור את הצו במסירה אישית ליד העד בזמן מספיק לפני הבירור.
(ד)
בשעת המסירה יש לשלם לעד או להציע לו סכום מספיק כדי כסוי הוצאות הנסיעה שלו למקום הבירור וחזרה.
דיינים יועצים
בירורים עם דיינים־יועצים יתקיימו באותו האופן ובאותם התנאים שבית הדין יורה.
דו״ח של מומחה
רשאי בית הדין לקבל דו״ח של מומחה בהתאם לסעיף 11(1)(ה) של הפקודה בין לפני הבירור ובין במהלך הבירור ובין בזמן ההפסקה עד לישיבה הנדחית. העתק של דו״ח זה, יישלח ע״י הרושם לכל צד לבירור לפני בירור המשפט או לפני ישיבת הבירור הנדחית, כפי שהענין יחייב.
דחיות ובירורים מובדלים
רשאי בית הדין, אם ימצא כי לטובת הצדק רצוי לעשות כן, לדחות את בירור המשפט עד לאותו זמן ולאותו המקום ובאותם תנאים, לכשייקבעו תנאים, כפי שימצא לנכון, או לצוות כי שאלות שונות המתעוררות בסכסוך תתבררנה בזמנים שונים או באותו סדר או באותם המקומות השונים ככל שמסבות הענין תחייבנה.
הצעה חתומה
אם הציעה הרשות בכל עת שהיא לפני הבירור הצעה בכתב בלי כל תנאים לשלם איזה סכום בתורת פצויים לצד התובע פצויים באותו סכסוך ובאותה ההצעה הודיעה כי אם יתקבל אותו סכום בתוך שבעה ימים תחשב ההצעה כהצעה שסולקה, אלא שרשאי בית הדין לקרוא את ההצעה לאחר שיפסוק בעצם הסכסוך אך לפני שיתן את החלטתו בנידון הוצאות הבירור, רשאית הרשות אם לא נתקבלה ההצעה הנ״ל, למסור בשעת הבירור לרושם העתק של אותה הצעה במעטפה חתומה ובית הדין רשאי לקרוא את ההצעה לאחר שפסק בסכסוך. אם סכום הפצויים שבית הדין פסק לשלם אינו עולה על הסכום המוצע כאמור לעיל, רשאי בית הדין לצוות כי הצד התובע פצויים ישא בהוצאותיו הוא וישלם את ההוצאות שהוציאה הרשות לאחר שהוגשה ההצעה, חוץ אם סבור בית הדין כי מפני טעמים מיוחדים לא מן הדין לעשות כן.
הזכות להופיע בפני בית־
בכל משא ומתן משפטי בפני בית הדין רשאי כל אחד מן האנשים דלקמן לטעון טענותיו בפני בית הדין, דהיינו: –
(א)
כל צד בסכסוך;
(ב)
כל עו״ד שהועמד ע״י כל צד או בשמו;
(ג)
כל אדם אחר שהותר לו ברשות בית הדין להופיע במקום כל צד.
פסק־
החלטת בית הדין בסכסוך (הקרויה בתקנות אלה בשם ”פסק הדין“) תהיה בכתב וחתומה בידי החבר או החברים של בית־הדין אשר בפניהם נתברר הסכסוך. העתק פסק הדין כשהוא מקויים ע״י הרושם יישלח על ידו לכל אחד מהצדדים בסכסוך.
הוצאות המשפט
פסק הדין יורה לאיזה צד או צדדים תשולמנה ההוצאות או כל חלק של ההוצאות הכרוכות בבירור ואיזה צד ישלמן ורשאי הוא להעריך את הסכום שיש לשלמו או להורות באיזו צורה ועל ידי מי תסודר ההערכה.
הזמן
בית הדין רשאי בהסכמת הצדדים להאריך או לקצר את הזמן שנקבע בתקנות אלה או בכל צו אחר לעשייתה של כל פעולה או לנקיטת כל צעד בבירור באותם התנאים (לכשייקבעו תנאים) שצדקת הענין תחייב, ומותר לצוות להאריך את הזמן ואפילו לא הוגשה הבקשה להארכה אלא כעבור הזמן שנקבע או שהוקצב.
השימוש בדואר
כל אימת שתקנות אלה מחייבות כי איזה מסמך יוגש ע״י הרושם או הצד או כי איזו הודעה תישלח ע״י הרושם או הצד, מותר להגיש או לשלוח את המסמך או ההודעה ע״י הדואר.
אי־
אי־קיום של כל תקנה מתקנות אלה אין כחו יפה לפסול כל משא ומתן משפטי בבירור אלא אם כן יורה בית המשפט כן, אולם אפשר יהא לבטל את המשא ומתן המשפטי כלו או מקצתו בתור מו״מ שלא היה בסדר, או לתקנו, או לטפל בו באותו האופן ובאותם התנאים שבית־הדין ימצא לנכון לקבוע.
תוספת
[תיקון: תש״ח]
טופס א. הודעה על תביעה לפיצויים
[תיקון: תש״ח]
טופס ב. הודעת תביעה לחלוקת פיצויים
טופס ג. צו להופיע ולהעיד ולהראות מסמכים
היום, 28 במאי 1941.
- א. מילס
יו״ר - ה. ו. בלט
חבר - ג. א. פ. ווד
חבר - ג. ג. מסון
חבר - ו. א. מוריסון
חבר - ס. הופקינסון
חבר - ל. פדריטי
חבר - אני מסכים.
הרולד מקמיכאל
נציב עליון.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.