תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה) מתוך

תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה), תשל״ד–1974

תקנות בדבר סדרי דין בבקשות בענין פסילה

ק״ת תשל״ד, 1159.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 227 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 וסעיף 11 לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), תשכ״א–1960 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”בקשה“ – בקשה להארכת תקופת הפסילה או לביטול הפסילה כאמור בסעיף 11(א) לחוק;

”משיב“ –

(1)

אדם שנפסל לפי סעיף 10 לחוק מהחזיק ברשיון, אם הוגשה הבקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו;

(2)

המפקח, אם הוגשה הבקשה מאת אדם שנפסל לפי סעיף 10 לחוק מהחזיק ברשיון;

”בית משפט“ – בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתגורר המשיב;

”צו“ – צו על אישור הפסילה, ביטולה, קיצורה או הארכתה כאמור בסעיף 11(ב) לחוק.

2.

הגשת בקשה

בקשה תוגש למזכירות בית המשפט בחמישה עתקים ויצויינו בה שמות המבקש, המשיב והעדים ומענם וכן המסמכים שישמשו בידי המבקש לביסוס טענותיו.

3.

צירוף מסמכים

לבקשה יצורפו חמישה העתקים מהצו וכן תצהיר בחמישה עתקים לאימות העובדות שעליהן מסתמך המבקש.

4.

אישור מגיש הבקשה

פקיד בית המשפט יציין על עתקי הבקשה את יום הגשתה ומועד שמיעתה ויחזיר אחד מהם למגיש הבקשה; אישור מגיש הבקשה על קבלת העותק דינו כדין אישור המבקש על קבלת הזמנה לדין.

5.

מסירת עותק הבקשה

עותק אחד של הבקשה, עם המצורפות אליה, יומצא למשיב לפחות שלושה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הבקשה, ועותק שני יומצא לפרקליט המחוז.

6.

נוכחות המבקש

לא התייצב המבקש או בא כוחו במועד שנקבע לשמיעת הבקשה, רשאי השופט לדון בבקשה ולהחליט שלא בפני המבקש או לבטל את הבקשה או לדחות את שמיעתה.

7.

סמכויות השופט

השופט הדן בבקשה רשאי לא להיזקק –

(1)

לטענות פגם בבקשה או בתצהיר או בהגשתם;

(2)