תקנות הפיקוח על מעונות (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במעון שהוא מוסד לטיפול סוציאלי) מתוך

תקנות הפיקוח על מעונות (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במעון שהוא מוסד לטיפול סוציאלי), התשנ״ד–1994

ק״ת תשנ״ד, 1061; תשע״א, 130.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 12, לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק המעונות), ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק א׳: כללי

פרק ב׳: תנאי קבלה וקליטה

תוספת ראשונה: סל מזונות למוסדות לטיפול בנפגעי סמים

תוספת שנייה: תקן עובדים מזערי והיקף שעות עבודה שבועיות במוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי*

פרק א׳: כללי

1.

הגדרות [תיקון: תשע״א]

בתקנות אלה –

”מעון“ – מוסד לטיפול סוציאלי כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק המוסדות), לרבות מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי;

”מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי“ – מוסד לטיפול סוציאלי שבו ניתן טיפול סוציאלי ושהמטופלים אינם מתגוררים בו;

”מטופל“ – חוסה המקבל טיפול סוציאלי במעון;

”מנהל“ – כמשמעותו בחוק המוסדות;

”צוות טיפולי“ – הצוות המהווה ועדת האבחון לפי תקנה 5(ב);

”מפקח“ – כמשמעותו בחוק המעונות.

2.

דאגה למטופלים

מנהל חייב לדאוג במסירות –

(1)

לשלומם, לרווחתם וסיפוק צרכיהם הפיזיים והנפשיים של המטופלים;

(2)

למתן טיפול סוציאלי למטופלים במטרה לקדם גמילתם מסמים, להפחתת נזקי הסמים ולשיקומם התפקודי;

(3)

לביצוע התכנית הטיפולית ביחס לכל מטופל לרבות הערכות מחודשות ותכניות מעודכנות;

(4)

לסדר יום במעון, לפרסומו על לוח המודעות ולהבטחת קיומו, לרבות בימי מנוחה וחג; הוראה זו לא תחול על מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי אשר אין בו סדר יום קבוע.

3.

שיטת טיפול [תיקון: תשע״א]

במעון תופעל שיטת טיפול שתאושר בידי מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולא ייעשה שינוי בשיטת הטיפול אלא באישורו; כל זאת, שלא בניגוד למדיניות הכוללת שאישרה הממשלה.

4.

חובת רישוי לפי החיקוק האחר

מעון אשר נקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאי השר שלא לתת רשיון לניהולו כל עוד לא ניתן למעון רשיון לפי החיקוק האחר.

לא יתקבל אדם למעון אלא בהסכמתו שניתנה בכתב, ואם הוא קטין – גם הסכמתם, בכתב, של הוריו או אפוטרופסו, או על פי החלטת בית משפט הדן על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, אם הקטין הוצא ממשמורת ההורים.

(ב)

במעון תוקם ועדת אבחון אשר חבריה יהיו:

(1)

המנהל או בא כוחו והוא יהיה היושב ראש;

(2)

עובד סוציאלי של המעון;

(3)

איש מקצוע נוסף מתחום הטיפול בנפגעי סמים, לפי שיקול דעת המנהל.

(ג)

ועדת אבחון לא תדון בבקשה לקבלת מטופל אלא אם כן היו לפניה ביחס למטופל –

(1)

דו״ח סוציאלי עדכני של הגורם המפנה, ובהעדרו – דו״ח סוציאלי של העובד הסוציאלי במעון;

(2)

הערכה רפואית עדכנית שנעשתה לאחר בדיקה רפואית, לרבות בדיקת שתן ובדיקה פסיכיאטרית במקרה הצורך.

(ד)

ועדת האבחון רשאית לבקש חומר נוסף או לשמוע כל אדם כפי שתראה לנכון.

(ה)

לא יתקבל מטופל למעון אלא לאחר שרואיין בידי ועדת אבחון ונקבעה לו תכנית טיפול בקווים כלליים (להלן – תכנית טיפול כללית).

(ו)

(1)

פרוטוקול הדיון בוועדת האבחון, ההחלטה בדבר קבלת המטופל או אי־קבלתו למעון וההחלטה בדבר תכנית הטיפול הכללית יירשמו; הודעה בדבר קבלת מטופל למעון או אי־קבלתו תישלח אליו לא יאוחר משבועיים מיום שהוגשו כל המסמכים הדרושים לוועדת האבחון.

(2)

עותק מההחלטה לרבות המסמכים הנוספים שהובאו לועדת האבחון יתויקו בתיק ”החלטות ועדת אבחון“ וכן בתיקו האישי של המטופל במידה שהתקבל למעון.

(ז)

(בוטלה).

(ח)

ועדת האבחון תקבע את סדר דיוניה ומועדיהם, והחלטותיה יתקבלו ברוב דעות הנוכחים, תוך ציון הסתייגויות חבריה.

6.

תהליכי קליטת מטופל

(א)

המטופל יתקבל במעון בידי איש צוות טיפולי אשר ידאג לקליטתו במעון; תקנת משנה זו לא תחול על מעון אמבולטורי לטיפול סוציאלי.

(ב)

עובד סוציאלי של המעון יראיין את המטופל ביום קליטתו במעון.

7.

הסכם ותוכנו

(א)

לא יתקבל מטופל למעון בלא שנערך ונחתם בינו לבין המנהל הסכם בדבר תנאי קבלתו (להלן – ההסכם); המנהל יעביר עותק חתום של ההסכם למטופל ויתייק עותק בתיקו האישי.

(ב)

בהסכם יפורטו כל אלה:

(1)

סוגי השירותים שיקבל המטופל במעון, לרבות תזונה, בריאות, שירות סוציאלי, דת, נקיון, אחזקה, כביסה, תעסוקה ובילוי;

(2)

לצד כל סוג שירות יצוין אם הוא כלול בתשלום שמשלם המטופל, ואם אינו כלול בו, יצוין התשלום אשר ייגבה בעד אותו שירות;

(3)

התשלומים שמתחייב המטופל לשלם בציון –

(א)

גובה התשלום;

(ב)

אם התשלום הוא חד־פעמי או חודשי;

(ג)

תאריך התשלום או התשלומים;

(ד)

האדם או הגוף, זולת המטופל, המשתתפים בתשלום ומידת השתתפותם;

(ה)

שיטת עדכון התשלומים;

(4)

תנאי החזרת כספים למטופל או למשפחתו במקרה שיעזוב את המעון או עם סגירתו;

(5)

סדר היום במעון למעט אם הוא מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי שבו אין סדר יום קבוע;

(6)

חובותיו וזכויותיו של המטופל לרבות מגבלות עליהן;

(7)

האלטרנטיבות הטיפוליות האפשריות במעון לרבות שיטות השיקום מסמים;

(8)

היקף אחריות המעון במקרה של נזק למטופל או לרכושו;

(9)

פירוט נסיבות עזיבה או הוצאה של מטופל מהמעון כתוצאה מרצון אחד הצדדים להסכם או בניגוד לו, או כתוצאה מסגירת המעון.

פרק ג׳: תכנית טיפול

8.

תכנית הטיפול [תיקון: תשע״א]

(א)

בתוך חודש מיום קליטת המטופל במעון ובמקביל לטיפול בו, יקבע בעבורו הצוות הטיפולי תכנית טיפולית מגובשת ומפורטת (להלן – התכנית הטיפולית).

(ב)

(בוטלה).

(ג)

הערכה מחודשת של התכנית הטיפולית תיעשה על פי משך הטיפול כמפורט להלן:

(1)

שהה המטופל עד שנה במעון – התכנית תעודכן אחת לשלושה חודשים לפחות;

(2)

שהה המטופל למעלה משנה במעון – התכנית תעודכן אחת לשישה חודשים לפחות.

(ד)

הערכות מחודשות או מעודכנות של התוכנית הטיפולית יירשמו ויתויקו בתיקו האישי של המטופל.

9.

ניהול רישום [תיקון: תשע״א]

במעון ינוהל –

(1)

תיק נפרד לכל מטופל;

(2)

במוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי – יומן אירועים יומי.

10.

החלטה על הפסקת טיפול ושהות במעון

החליט המנהל להפסיק את הטיפול והשהות של מטופל במעון, יעשה זאת בהתייעצות עם הצוות הטיפולי; היו חילוקי דעות בין המנהל ובין איש הצוות, יירשמו נימוקי החלטת המנהל בתיק המטופל, תוך ציון ההסתייגויות.

11.

הודעה על הפסקת טיפול ושהות [תיקון: תשע״א]

(א)

הודעה על הפסקת טיפול תימסר למטופל באחת מדרכים אלה:

(1)

בשיחה אישית עם המנהל או מי מטעמו שבה יקבל המטופל הסבר מלא על השיקולים שהביאו להחלטה; תוכן השיחה ומועדה יירשמו בתיק המטופל, בציון תאריך הסיום;

(2)

בהודעה בכתב על סיום שהותו של המטופל במעון בציון תאריך הסיום.

(ב)

הפסקת טיפול תהיה לא יאוחר מ־10 ימים לאחר מתן ההודעה למטופל, ובלבד שבמשך אותם ימים שיתף פעולה עם צוות המעון ודייריו.

(ג)

הוחלט על הפסקת טיפול – תתואם יציאתו של מטופל עם הגורם המפנה, ובאין גורם מפנה יינתנו לו שלוש כתובות להמשך טיפול, אשר שתיים מהן לפחות הם מוסדות ציבור.

פרק ד׳: שירותים

12.

שירותי מזון [תיקון: תשע״א]

(א)

המנהל ידאג לתזונה מתאימה לכל מטופל לפי סל מזונות שבועי כמפורט בתוספת הראשונה.

(ב)

המנהל יספק למטופל, בכל יום, שלוש ארוחות עיקריות לפחות, מהן לפחות ארוחה חמה אחת, וכמו כן שלוש ארוחות ביניים.

(ג)

המנהל ידאג לתפריט שבועי במעון שבועיים מראש לפחות.

(ד)

דף ובו פירוט התפריט השבועי ייתלה בחדר האוכל במקום מרכזי.

(ה)

המנהל ידאג כי במעון יהיה מלאי מזון בכמות מספיקה, מאוחסן במחסן המלאי, וכן מלאי לשעת חירום כמצוין בתוספת הראשונה; מלאי המזון ומלאי החירום יוחלפו בהתאם לתאריך התפוגה.

(ו)

במעון שרוב המטופלים בו יהודים והמקבל סיוע מהממשלה או מרשות מקומית, יהיה המזון כשר, וינהגו במזון הכשר לפי הנחיות המועצה הדתית.

(ז)

המנהל ידאג כי בזמן הטיפול במזון, בישולו והגשתו, יישמרו כללי תברואה, צורתו האסתטית וטעמו הטוב של המזון, וכי במוסדות שבהם מרוחק המטבח מחדר האוכל, יועברו הארוחות מהמטבח בעגלות מיוחדות ובמכלי נירוסטה סגורים.

(ח)

קירור מזון, אחסונו והטיפול בו ייעשו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ״ג–1983 (להלן – תקנות בתי אוכל).

(ט)

המנהל ידאג לרישום חודשי של מצרכי המזון המתקבלים במעון.

13.

שירותי כביסה, ביגוד ומצעים [תיקון: תשע״א]

המנהל ידאג –

(1)

לספק לכל מטופל במעון כלי מיטה נקיים ותקינים, עשויים מבד כביס, המתאימים לצרכיו ובהתאם לעונות השנה, ומגבות נקיות מבד כביס במספר מספיק לצורכי המטופל;

(2)

כי יהיה במעון בכל שעות היממה, מלאי מספיק של כלי מיטה ומגבות להחלפה, בהתאם למספר המטופלים ולצורכיהם;

(3)

כי מטופל יהיה לבוש לבוש נקי, נאה ומתאים לעונות השנה;

(4)

לשירותי כביסה ותיקונים שוטפים של מצעים, מגבות, כיסויי מיטה, מפות ובגדי המטופלים;

(5)

שתהיה אפשרות למטופלים הרוצים בכך, לכבס את בגדיהם בעצמם במכונת כביסה.

14.

שירותי אחזקה ונקיון [תיקון: תשע״א]

המנהל ידאג –

(1)

לניקוי מבני המעון, חדרי המגורים, השירותים והפרוזדורים, שלוש פעמים בשבוע לפחות, וכן לניקוי הקירות, הדלתות והציוד בהתאם לצורך;

(2)

לניקוי יום־יומי של המטבח, חדרי האוכל וחדרי השירותים;

(3)

לאחזקה תקינה של מבני המעון וציודם; ציוד וריהוט שבור יוצא משימוש עד לתיקונו;

(4)

לחומרי ניקוי בכמות מספיקה לשמירת הנקיון במעון;

(5)

להחזקת חומרי הניקוי בארון מיוחד נעול.

15.

חימום ואוורור

(א)

המנהל ידאג כי במבני המעון יהיה חימום לטמפרטורה סבירה בחורף, וכי בימי הקיץ יופעלו מזגנים או מאווררים בהתאם לצורך.

(ב)

המנהל ידאג לאוורור יום־יומי של חדרי המגורים.

16.

בריאות [תיקון: תשע״א]

המנהל ידאג –

(1)

לשירותי עזרה ראשונה, לרבות ארון קיר עם ציוד לעזרה ראשונה, על פי הוראות מגן דוד אדום לישראל; בארון יהיה מלאי חירום בכמות המספיקה ל־14 ימים לפחות;

(2)

לסידורים למניעת תאונות ולסידורי הגיינה;

(3)

להבאת מטופל לבית חולים, עם ליווי, במקרה הצורך, ולהחזרתו, עם ליווי, מבית החולים;

(4)

לקיום מעקב אחר מצב מטופל בעת שהותו בבית החולים;

(5)

להודעה מיידית למשפחת המטופל על אשפוזו – אם המטופל הסכים לכך, ואם הוא קטין – להודעה מיידית להוריו או לאפוטרופסו;

(6)

לטיפול רפואי בידי רופא המעון או על פי הסדר עם קופת חולים;

(7)

לשירותי סיעוד בהתאם לצורך.

17.

שירות סוציאלי [תיקון: תשע״א]

המנהל ידאג לקיום שירות סוציאלי באמצעות עובד סוציאלי לשמירת רווחתם האישית והחברתית של המטופלים, ולענין זה ידאג:

(1)

לקבוע תכנית טיפולית לשילובו החברתי של מטופל במעון;

(2)

לעזור למטופל בתקופת הסתגלותו למוסד ובעת משבר;

(3)

לקיים קשר טיפולי שוטף עם המטופל ומשפחתו בהתאם לצורך;

(4)

לקיים קשר עם רשויות הרווחה אשר טיפלו במטופל לפני כניסתו למעון;

(5)

לעזור בשילובו של המטופל בקהילה עם סיום שהותו במעון.

18.

שירותי חברה, תעסוקה ותרבות [תיקון: תשע״א]

(א)

המנהל ידאג לקיים, באמצעות אנשים מיומנים לכך, פעילויות חברתיות, תרבותיות ותעסוקתיות המותאמות למטופלים ולצורכיהם, וכן לספק למטופלים ציוד וחומרים לפעילות תרבות ותעסוקה.

(ב)

הפעילויות יתקיימו בכל יום לפי תכנית קבועה.

(ג)

(בוטלה).

19.

שירותי דת

(א)

המנהל ידאג לאפשרות לשמירת שבת, מועדים וקיום מצוות הדת.

(ב)

על פי בקשת רוב המטופלים במעון ידאג המנהל לשמירת שבת ומועדי ישראל בשטחיו הציבוריים של המעון – אם רוב מטופליו יהודים, ואם רוב המטופלים הם בני דת אחרת – לשמירת מועדיהם ומצוותיהם כנהוג באותה דת.

20.

פניות ותלונות

המנהל יאפשר ויעזור לכל מטופל הרוצה בכך לפנות למפקח בבקשה או בתלונה בעל־פה או בכתב; המנהל ידאג למסור למטופלים את שמו, מען משרדו ומספר הטלפון של המפקח, ויתלה מודעה עם פרטים אלה, בעברית ובערבית במקום מרכזי.

21.

סייג לתחולה במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי [תיקון: תשע״א]

(א)

הוראות פרק זה לא יחולו על מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי, למעט תקנות 15(א), 16(6) – לעניין טיפול רפואי על פי הסדר עם קופת חולים, 17 ו־20.

(ב)

מנהל מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי ידאג לאחזקה תקינה ונקיה של מבני המוסד והציוד; ציוד וריהוט שבור יוצאו משימוש.

פרק ה׳: מיקום ומבנה

22.

מיקום מבנה מעון

לא יוקם מעון באזור או במקום שאינו מיועד למגורי בני אדם, בהתאם לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.

23.

שטח המעון

(א)

במעון שבו מספר ביתנים יהיו מעברים מסודרים, שבילים ומדרכות בין ביתני המגורים לביתני השירות.

(ב)

שטחי החוץ במעון יכללו פינות ישיבה למטופלים.

24.

מבנה המעון

(א)

מבני המעון יהיו עשויים חומרים יציבים ואטומים לחדירת רטיבות או חרקים ומכרסמים וכן אטומים מבחוץ, במידה מספקת, מפני חדירת חום וקור; הקירות הפנימיים יהיו צבועים בצבעים בהירים.

(ב)

רצפת המעון תהיה עשויה מרצפות או חומר אחר הניתן לניקוי בנקל.

(ג)

דלתות המעון יהיו ניתנות לנעילה מבפנים ומבחוץ, אולם תובטח אפשרות פתיחת דלתות נעולות מבחוץ בשעת חירום.

25.

חלונות

(א)

החלונות בחדרי המגורים, בחדרי האוכל ובמטבח, יהיו קבועים בקירות החיצוניים של מבנה המעון.

(ב)

שטח החלונות בחדר מגורים לא יפחת משמינית שטח רצפת החדר.

(ג)

חלון בחדר מגורים יהיה ניתן לפתיחה ולסגירה וחלון אחד לפחות יהיה ממוקם באופן שיאפשר צפייה החוצה.

26.

מתקני חשמל, מים והסקה

(א)

מערכות החשמל, המים, הביוב, ומערכות מכניות אחרות במעון יותקנו לפי הוראות הדין החל לענין התקנתן, לפי הענין.

(ב)

במעון תהיה אספקת מים חמים רוב שעות היממה.

(ג)

במעון תהיה תאורה מספקת בכל שעות היממה, וכן תהיה תאורת חירום.

(ד)

במעון יהיו מיתקני חימום שאישר מכון התקנים.

27.

בטיחות [תיקון: תשע״א]

(א)

במעון יהיו סידורי בטיחות מפני אש, לפי הוראות רשות הכבאות; ואולם במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית, יהיו סידורי בטיחות מפני אש, לפי הוראות האחראי על ביטחון וכבאות של הרשות המקומית.

(ב)

במעון יהיו סידורי בטחון למניעת פריצות.

28.

טלפון

במעון יהיו שני מכשירי טלפון לפחות, במקום שיהיה נוח לצוות להגיע לשם, שיבטיחו קשר עם החוץ בעת הצורך.

29.

שילוט

במעון יותקנו שלטים קריאים וברורים לציון המקומות, ולציון מהות המבנים והחדרים השונים.

30.

חדרי צוות ומינהלה [תיקון: תשע״א]

במעון יוקצו חדרים לצוות ולהנהלה, כמפורט להלן:

(1)

חדר כניסה והמתנה;

(2)

חדר מזכירות וארכיון;

(3)

שתי יחידות שירותים, לסגל ולמבקרים;

(4)

חדר למנהל;

(5)

מקום לאם הבית;

(6)

חדר לעובד סוציאלי – ששטחו 9 מ״ר;

(7)

חדר לרשות כל עובד טיפולי;

(8)

חדר לטיפול קבוצתי – ששטחו 15 מ״ר; למטרה זו יכול לשמש חדר מתאים שיש לו שימוש נוסף.

31.

חדר נפרד לשיחה או בדיקה

שיחה טיפולית של עובד סוציאלי או עובד מקצועי אחר עם מטופל תיערך בחדר, ללא נוכחות אנשים נוספים, אלא אם כן קבע העובד הסוציאלי או איש המקצוע אחרת.

32.

חדר מרפאה וחדר חולים

במעון יהיה חדר מרפאה ובו כיור וציוד רפואי מתאים, וחדר או מקום נפרד לחולים.

33.

מטבח

(א)

שטחו המזערי של המטבח במעון יהיה כמפורט להלן:

(1)

במעון שבו מתגוררים עד חמישים מטופלים – 25 מ״ר, לרבות שטח העמדת המקררים בהעדר חדר קירור;

(2)

במעון שבו מתגוררים יותר מחמישים מטופלים – 45 מ״ר.

(ב)

על המטבח וחדר האוכל יחולו תקנות בתי האוכל.

(ג)

ציוד המטבח יהיה תקין ונקי בכמות מספקת ביחס למספר המטופלים.

(ד)

במטבח תהיה אספקת מים חמים רוב שעות היום.

(ה)

במטבח או לידו יהיה מקום לאחסון מצרכי מזון יבשים, משומרים וטריים, וכן יהיו מקררים בתכולה מספיקה למזון המטופלים במעון.

34.

חדר אוכל

(א)

במעון יהיה חדר אוכל אחד לפחות.

(ב)

בחדר האוכל יוקצה שטח של 1.50 מ״ר לפחות לכל סועד.

(ג)

השולחנות והכסאות בחדר האוכל יהיו מצופים בחומר הניתן לשטיפה ולניקוי.

(ד)

מספר מקומות הישיבה ליד השולחנות בחדר האוכל יהיה מספיק לכל הסועדים המתגוררים במעון, בין אם הארוחה מוגשת במשמרת אחת ובין אם ביותר.

(ה)

השולחנות בחדר האוכל יהיו מיועדים ללא יותר מששה אנשים.

(ו)

ליד חדר האוכל יהיו כיורים לרחיצת ידיים.

(ז)

חדר האוכל לא ישמש למגורים.

35.

מים

(א)

המים במעון יהיו באיכות מי שתיה; במטבח ובשירותים יהיו ברזים למים קרים וחמים.

(ב)

מכלי הספקת המים יהיו מוגנים בפני חדירת מזיקים וזיהום לתוכם; צינורות ואבזרים שדרכם עוברים מי שתיה או המכילים מי שתיה לא יהיו עשויים חומר המכיל עופרת או חומר רעיל אחר.

36.

סילוק שפכים

הצנרת לסילוק שפכים במעון –

(1)

תהיה שלמה ותקינה ללא נזילה או דליפה;

(2)

תמנע חדירת שפכים אל צינורות מי השתיה;

(3)

תהיה מאווררת באמצעות צינור אוורור.

37.

מחסן וחדרי פעילות [תיקון: תשע״א]

(א)

במעון שמתגוררים בו עד חמישים מטופלים יהיו –

(1)

מחסן כללי – ששטחו המזערי 30 מ״ר;

(2)

בית מלאכה לתיקונים – ששטחו המזערי 20 מ״ר;

בית המלאכה כאמור יכול שישמש למטרות נוספות.

(ב)

במעון שמתגוררים בו יותר מחמישים מטופלים יהיו –

(1)

מחסן כללי – ששטחו המזערי 30 מ״ר;

(2)

חדר פעילות גופנית כולל הציוד הדרוש – ששטחו המזערי 20 מ״ר;

(3)

חדר חוגים כולל הציוד הדרוש – ששטחו המזערי 20 מ״ר;

(4)

חדר סדנאות עבודה, הכולל את הציוד הדרוש – ששטחו המזערי 20 מ״ר;

החדרים כאמור יכול שישמשו למטרות נוספות.

38.

מקלט או חדר בטחון או אזור מוגן

מעון יהיה בנוי ומצויד בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.

39.

מבנים לשירותי כביסה

(א)

לצורך מתן שירותי כביסה יוקצו במוסד המשולב החדרים והמכונות כמפורט להלן:

(1)

חדר מאוורר לכבסים מלוכלכים;

(2)

חדר כביסה;

(3)

מכונות כביסה וייבוש.

(ב)

במעון שבו למעלה מחמישים מטופלים יהיה שטחו המזערי של החדר לכבסים מלוכלכים – 15 מ״ר ושל חדר הכביסה – 12 מ״ר.

40.

אולם תרבות ופינת ישיבה כללית

במעון שבו למעלה מ־13 מטופלים יהיה אולם תרבות ששטחו המזערי 1.25 מ״ר כפול במספר המטופלים; בתוכו, או במקום נפרד, תהיה פינת ישיבה הכוללת שולחנות, כסאות, מקלט טלוויזיה ומיחם למים חמים; ליד אולם התרבות יהיה חדר שירותים.

41.

מקום תפילה

במעון שבו שוהים מטופלים למעלה מחודש, יוקצה מקום שישמש כמקום תפילה אם יש מטופלים הרוצים בכך.

42.

[תיקון: תשע״א]

(בוטלה).

43.

חדרי שירותים ומקלחות

(א)

בכל מעון יהיו בתי שימוש נפרדים לגברים ולנשים, במספר הדרוש כדי לספק את צורכיהם של המטופלים והעובדים במעון ומבקריהם.

(ב)

במעון יהיו מקלחות נפרדות, לגברים ולנשים, במספר מזערי כמפורט להלן:

מיתקנים	מספר מטופלים
מיתקנים	עד 12	13 עד 25	26 עד 49	50+
כיור	3	4	5	6
אסלה	3	4	5	6
מקלחון	3	4	5	6

(ג)

חדרי השירותים יהיו מחוברים למבנה המעון, הגישה אליהם תהיה נוחה ותישמר בהם רמת נקיון נאותה.

(ד)

הציוד והקבועות הסניטריות יהיו תקינים, שלמים ונאותים.

(ה)

קירות חדרי השירותים יהיו מצופים עד לגובה 1.50 מטר בחומר המאפשר שטיפתם; הותקן כיור מחוץ לחדר שירותים, יהיו בקיר מעליו אריחי חרסינה בשטח של 75×75 ס״מ.

(ו)

במקלחון יהיה מכשיר קילוח ידני; רצפת המקלחת תהיה עשויה מוזאיקה או קרמיקה, עם שיפוע של 15% לפחות; דלת חדר הרחצה תיפתח פנימה עם סידור לפתיחה החוצה; קירות חדר הרחצה יהיו מצופים חרסינה או קרמיקה, עד לגובה של 1.50 מטר.

44.

בתי שימוש

בבתי השימוש –

(1)

יימצא תמיד נייר טואלט;

(2)

יהיה מכל אשפה עם מדרס רגל;

(3)

האסלה תהיה מצוידת במכשיר הדחה לפי התקן הישראלי;

(4)

תימנע אפשרות של זרימה חוזרת של שפכים אל תוך הבנין.

45.

חדרי מגורים [תיקון: תשע״א]

(א)

גברים ונשים ישוכנו בחדרים נפרדים, למעט זוג נשוי, באישור המנהל.

(ב)

לא ישוכנו בחדר יותר מארבעה מטופלים במוסד שבו שוהים מטופלים מעל חודש; ואולם באישור המפקח ולצורכי טיפול ושיקום ניתן יהיה לשכן ששה מטופלים בחדר.

(ג)

שטחו של חדר מגורים לשני מטופלים לא יפחת מ־9 מ״ר, בתוספת 4 מ״ר לכל מטופל נוסף בחדר.

(ד)

רצפת חדרי המגורים תהיה מעל לפני הקרקע, וגובה החדר לא יפחת מ־2.50 מטרים.

(ה)

לכל מטופל תהיה מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו: מזרן, סדינים, כר וציפוי לכר, שמיכות וכיסוי למיטה.

(ו)

בחדר יהיה כסאות במספר מספיק, שולחן המיועד לשימושם של המטופלים דיירי החדר, ארון לאחסון בגדים וחפצים אישיים ומדפים.

(ז)

בחדר תהיה תאורה מתאימה לרבות מנורת קריאה ליד כל מיטה.

(ח)

הרהיטים יהיו ללא פינות חדות או זיזים העלולים לגרום לחבלות.

46.

סייג לתחולת הוראות הפרק [תיקון: תשע״א]

(א)

הוראות פרק זה למעט תקנות 22, 24, 26(א), (ג) ו־(ד), 27, 29, 32 ו־38, לא יחולו על מוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי, ויחולו הוראות כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג).

(ב)

במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי יהיה מכשיר טלפון אחד לפחות, אשר יותקן במקום מרכזי.

(ג)

במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי יהיו חדרי צוות והנהלה אשר שטחם המזערי כמפורט להלן;

	עד 49 מטופלים	50 מטופלים ומעלה
חדר כניסה והמתנה	9 מ״ר	20 מ״ר
חדר טיפול	9 מ״ר	9 מ״ר

פרק ו׳: תקן עובדים

47.

תקן עובדי המעון

(א)

תקן עובדי המעון, עובדי מינהל, עובדים מקצועיים ועובדי משק והיקף שעות עבודתם יהיו כמפורט בתוספת השניה.

(ב)

המפקח רשאי להורות כי בנוסף לאמור בתקנת משנה (א) יועסקו עובדים בתפקידים ובשעות עבודה לפי הצורך וכפי שהוא יקבע.

(ג)

כישורי המנהל ועובדי המעון ותפקידיהם יהיו כמפורט להלן.

48.

כישורי המנהל ותפקידיו

(א)

לא ינהל אדם מעון אלא אם כן הוא –

(1)

כשיר לעבודה סוציאלית בהתאם לתקנות שירותי הסעד (כשירים לעבודה סוציאלית), התשי״ט–1959 (כיום: כשיר לעבודה סוציאלית בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996), פסיכולוג קליני או שיקומי מומחה, הרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977, או מוסמך בקרימינולוגיה קלינית, או רופא;

(2)

בעל נסיון ניהולי של 3 שנים לפחות, ואם הוא עובד סוציאלי בעל תואר ראשון – בעל נסיון של 5 שנים לפחות;

(3)

נעדר רישום פלילי;

(4)

היה המועמד לניהול, בעבר מכור לסמים או אלכוהול – הוא נקי מהם במשך 5 השנים האחרונות וסיים מהלך טיפולי שיקומי מוכח.

(ב)

המנהל אחראי –

(1)

לקבלת רשיון למעון לפי החוק;

(2)

להפעלתו התקינה של המעון וקיום רמת שירותים נאותה בו, ולפיקוח על העובדים בו;

(3)

לדיווח שוטף למפקח ולמסירת כל מידע שידרוש;

(4)

לקבלת עובדים מתאימים לשם קיום תקן עובדים מלא כנדרש לפי תקנות אלה;

(5)

לקידומם המקצועי של העובדים, להדרכתם ולהכשרתם בהתאם להנחיות המפקח ולדאגה לתנאי עבודתם;

(6)

לקביעת תכנית עבודה של העובדים המקצועיים והמינהליים;

(7)

לקיום פגישות קבועות של הצוות הבכיר במעון;

(8)

להכנת תקציב המעון וביצועו כיאות, ולעריכת מאזנו.

49.

(בוטלה). [תיקון: תשע״א]

50.

כישורי העובד הסוציאלי ותפקידיו [תיקון: תשע״א]

(א)

עובד סוציאלי יהיה כשיר לעבודה סוציאלית כאמור בתקנה 48(א)(1) ובעל הכשרה מיוחדת בטיפול בנפגעי סמים המוכרת בידי השירות לטיפול בהתמכרויות, במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – הכשרה מוכרת); עובד סוציאלי בלא הכשרה מוכרת, יידרש לצאת להכשרה המוכרת בשנה הראשונה לעבודתו, והשתתפות בהכשרה וסיומה יהיו תנאי להמשך העסקתו.

(א1)

במעון שתקן העובדים המזערי בו כולל יותר ממשרה אחת של עובד סוציאלי, ומועסק בו עובד סוציאלי אחד לפחות במשרה מלאה, יכול שיועסק גם מוסמך בקרימינולוגיה קלינית ביתרת התקן של עובד סוציאלי, והוראות תקנת משנה (א) יחולו על המוסמך האמור בכל הנוגע להכשרה מוכרת בטיפול בנפגעי סמים.

(ב)

העובד הסוציאלי יהיה חבר בצוות הבכיר של המעון ויהיה אחראי לרווחה האישית והחברתית של המטופלים במעון ולצורך זה –

(1)

ישתתף בועדת אבחון בצוות הקובע תכנית טיפול;

(2)

יסייע בקליטתו ובתהליכי הסתגלותו של מטופל במעון;

(3)

יבצע תכנית טיפולית והערכות מחודשות;

(4)

יהיה אחראי לטיפול במטופל ובמשפחתו בהתאם לתכנית הטיפול;

(5)

ידריך את צוות עובדי המוסד ויסייע לו בהבנת המטופל ובהתייחסות אליו, ויהיה אחראי לעבודת העובדים הפרא־מקצועיים בתחום הסוציאלי;

(6)

ישתמש בכל השיטות המקצועיות המקובלות, ובהתאם לצורך – פרטנית, קבוצתית, משפחתית, קהילתית ותעסוקתית – כדי להביא את המטופל לגמילה ושיקום;

(7)

ינהל רישום על הטיפול הפסיכוסוציאלי לכל מטופל;

(8)

יפעל יחד עם הגורמים המתאימים לשילובו מחדש של המטופל בקהילה, עם צאת המטופל מהמעון.

51.

כישורי רופא ותפקידיו

(א)

רופא המעון יהיה בעל רשיון כדין לעסוק ברפואה.

(ב)

רופא המעון אחראי –

(1)

לבריאותם הגופנית והנפשית של המטופלים במעון;

(2)

לבדיקות רפואיות של כל אדם המועמד להתקבל למעון בין בעצמו ובין בידי רופא אחר;

(3)

לעריכת בדיקת מעבדה ובדיקות אחרות הנחוצות להערכת מצבו הגופני והנפשי של המטופל;

(4)

לפתיחת תיק רפואי לכל מטופל ולניהולו;

(5)

להדרכת צוות העובדים בנושאי רפואה וסיעוד;

(6)

לרישום סיבת פטירה של מטופל ולניהול פנקס רישום פטירות;

(7)

למסירת מידע רפואי למפקח.

52.

כישורי אחות ותפקידיה

(א)

אחות המעון תהיה אחות מוסמכת או אחות מעשית הרשומה ככזו לפי תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988.

(ב)

האחות במעון אחראית –

(1)

למתן טיפול סיעודי מקצועי על פי הצורך;

(2)

לביצוע הוראות הרופא;

(3)

להשתתף בהכנת תפריט והנחיה לתזונה נכונה;

(4)

לייעוץ ולהדרכה של עובדי המעון בהיגיינה הכללית של המעון;

(5)

לנטילת בדיקות שתן מהמטופלים.

53.

כישורי רכז ותפקידיו [תיקון: תשע״א]

(א)

הפעלת תפקיד זה נתון לשיקול דעת המנהל.

(ב)

רכז הדרכה יהיה בעל השכלה אקדמאית או בוגר קורס מדריכים המוכר בידי השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – קורס מדריכים מוכר), ובעל נסיון בתפקיד הדרכה.

(ג)

רכז הדרכה אחראי –

(1)

לתכנון וארגון פעולות חברה, תעסוקה, חינוך ותרבות במעון;

(2)

להדרכת המדריכים החברתיים והמקצועיים באישור המנהל;

(3)

לפיקוח, הכוונה, הדרכה ומעקב על ביצוע הפעולות האמורות ושינויים בהתאם לצורכי המטופלים;

(4)

למתן יעוץ והדרכה להנהלת המעון בנושאים שבטיפולו;

(5)

להעלות לדיון בפני מנהל המעון נושאים או בעיות מיוחדות המתעוררות תוך כדי עבודתו, והעשויות לשפר את דרכי העבודה במעון.

(6)

במעון שבו עד שנים עשר מטופלים יבצע רכז ההדרכה גם את תפקיד המדריך המקצועי.

54.

כישורי המדריך המקצועי ותפקידיו [תיקון: תשע״א]

(א)

הפעלת תפקיד זה נתון לשיקול דעת המנהל.

(ב)

מדריך מקצועי יהיה בעל ניסיון בעבודה עם מבוגרים בתחום מקצועי תעסוקתי.

(ג)

מדריך מקצועי יהיה אחראי להקמת חוגים וסדנאות, ולהדרכת המטופלים לעבודה בהם.

55.

כישורי מדריך חברתי ותפקידיו [תיקון: תשע״א]

(א)

הפעלת תפקיד זה במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי נתונה לשיקול דעת המנהל.

(ב)

מדריך חברתי יהיה –

(1)

בוגר קורס מדריכים מוכר או בעל רקע במדעי ההתנהגות וניסיון קודם בהדרכה; מדריך חברתי בלא הכשרה של קורס מדריכים מוכר, יידרש לצאת לקורס מדריכים מוכר בשנה הראשונה לעבודתו, והשתתפות בקורס וסיומו יהיו תנאי להמשך העסקתו;

(2)

אם היה מכור לסמים או אלכוהול בעבר – עליו להיות נקי מהם במשך השנתיים האחרונות ולאחר סיום תהליך טיפולי מוכח.

(ג)

מדריך חברתי יהיה אחראי לביצוע פעילות חינוכית ושיקומית כללית.

56.

כישורי המזכיר ותפקידיו [תיקון: תשע״א]

(א)

מזכיר המעון יהיה אחראי לביצוע עבודות מזכירות של המעון.

(ב)

מזכיר יהיה בעל תעודת בגרות, בוגר קורס מזכירות ובעל ניסיון וידע בהפעלת מחשב.

פרק ז׳: עובדים

57.

תיק אישי [תיקון: תשע״א]

המנהל ידאג כי לכל עובד במעון יהיה תיק אישי שבו יהיו פרטיו האישיים, המלצות ממקומות עבודה קודמים, תעודות המעידות על השכלתו והכשרתו, תעודות אישיות, רפואיות והערכות אחת לשנה.

58.

בדיקות רפואיות ונקיון [תיקון: תשע״א]

(א)

העובדים במעון ישמרו על נקיון והיגיינה אישית.

(ב)

לבושם של העובדים יהיה נקי ותקין.

(ג)

לא יתייצב לעבודה עובד במעון אם על גופו פצעים פתוחים אלא אם כן הם חבושים בתחבושת בלתי חדירה, בהתאם להנחיות רופא המעון או רופא, לפי העניין; בכל מקרה לא יתייצב לעבודה כעובד מטבח אדם שעל גופו פצעים פתוחים.

(ד)

לא יתקבל עובד לעבוד במעון אלא לאחר שנבדק בידי רופא והציג אישור שאינו חולה במחלה מידבקת ושאינו נושא מחלה מידבקת כלשהי.

(ה)

בנוסף לאמור בתקנת משנה (ד), כל אדם העובד במטבח יעבור בדיקות בהתאם להנחיות משרד הבריאות; נמצא בבדיקות שבריאות העובד אינה תקינה, תופסק עבודתו לאלתר. העובד יוחזר לעבודתו לאחר שהציג אישור רופא על החלמתו.

פרק ח׳: שונות

59.

דו״ח תאונות או מוות

(א)

המנהל ידאג לדיווח טלפוני מיידי למפקח על אירוע תאונה או מוות של מטופל ויעביר דו״ח בכתב, על כך, למפקח תוך 24 שעות.

(ב)

העתק הדו״ח יתויק בתיק מיוחד במעון.

60.

ביטוח

(א)

המנהל ידאג לביטוחם של המטופלים, העובדים וצד שלישי מפני נזקים.

(ב)

פוליסות הביטוח יתויקו בתיק מיוחד.

61.

נוכחות עובדים במעון [תיקון: תשע״א]

(א)

במוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי, המנהל ידאג כי –

(1)

במעון יימצאו בכל שעות היממה שני עובדים לפחות, שאחד מהם לפחות עבר קורס עזרה ראשונה;

(2)

במעון יימצא בכל שעות היום בין השעות 8:00 עד 20:00, למעט יום ו׳ משעה 13:00 עד יום א׳ ב־8:00 בבוקר, לפחות אחד מאלה: מנהל או עובד סוציאלי, אשר יהיה אחראי על המתרחש במעון.

(ב)

במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי, המנהל ידאג כי בשעות הפעילות של המעון יימצא בו לפחות אחד מאלה: מנהל או עובד סוציאלי, אשר יהיה אחראי על המתרחש במעון.

62.

שעת חירום [תיקון: תשע״א]

(א)

המנהל ידאג להעמיד לרשות עובדיו, טלפון ולחצן מצוקה אשר יחובר למוקד חירום לשם מתן סיוע בשעת מצוקה; היה המעון מוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי, ידאג המנהל להעמיד לרשות עובדיו גם רכב לשימוש בשעת חירום.

(ב)

על לוח במקום מרכזי במעון ייתלה נוהל התנהגות בשעת חירום שיכלול:

(1)

יידוע המנהל על האירוע;

(2)

הזמנת רופא או פינוי המטופל לבית חולים באמצעות אמבולנס, או רכב לשימוש בשעת חירום;

(3)

הזמנת משטרה והגשת תלונה במקרה של אלימות, או אירוע חריג אחר;

(4)

דיווח בכתב על האירוע.

63.

סגירת מעון

(א)

לא יסגור המנהל את המעון אלא אם כן הודיע על כך, בכתב, למפקח, שלושה חודשים מראש לפחות.

(ב)

בהודעה כאמור בתקנת משנה (א) יפורטו ההסדרים הטיפוליים האלטרנטיביים אשר יינתנו למטופלים.

64.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 12(א) ו־(ה))

סל מזונות למוסדות לטיפול בנפגעי סמים

המצרך	המנה ליחיד לפני הבישול	מספר פעמים בשבוע
1. בשר בקר, כבד או קורקבנים	100 גרם	1
2. בשר עוף (עם עצמות)	200 גרם	2
3. בשר הודו (בלי עצמות)	100 גרם	1–2
4. דג בקלה או פילה דגים	100 גרם	2
5. דג קרפיון	160 גרם	1
6. סרדינים או דג מלוח	30 גרם	2
7. ביצים (כולל אפיה)	גודל מס׳ 2	8
8. ירקות (כולל חמוצים)	300–400 גרם	7
9. פירות	100–200 גרם	7
10. תפוחי אדמה (בלי קליפה)	230 גרם	3
11. אורז	50 גרם	2
12. איטריות	50 גרם	2
13. לחם	275 גרם	כל יום
14. קמח (כולל אפיה)	200 גרם	לשבוע ימים
15. חלב	200 גרם	7
16. לבן או אשל וכו׳	200 גרם	4
17. גבינה רזה, כחושה וכו׳	50 גרם	6
18. גבינה קשה צהובה	500 גרם	לשבוע ימים
19. מרגרינה	250 גרם	לשבוע ימים
20. שמן	150 גרם	לשבוע ימים
21. סוכר	350 גרם	לשבוע ימים
22. ריבה	90 גרם	לשבוע ימים
23. סולת וגריסים	80 גרם	לשבוע ימים
24. קטניות (עדשים, שעועית וכו׳)	70 גרם	לשבוע ימים
25. זיתים	90 גרם	לשבוע ימים
26. אבקת מרק ותבלינים	70 גרם	לשבוע ימים
27. תה, קפה, קקאו	35 גרם	לשבוע ימים
28. ביסקויטים	150 גרם	לשבוע ימים
29. יין, ממתקים ושונות

הערה: הכמויות הן ממוצעות ויש להתאימן לצרכים האינדיבידואליים של כל מטופל לפי הוראות רופא או תזונאית.

חירום

בכל עת יהיה מלאי, לצורכי חירום, לשבעה ימים לפי הכמויות המפורטות בסל המזונות השבועי, מלבד לחם.

[תיקון: תשע״א]

תוספת שנייה

(תקנה 47(א))

תקן עובדים מזערי והיקף שעות עבודה שבועיות במוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי*

תפקיד	מספר מטופלים
תפקיד	3 עד 12	13 עד 25	26 ויותר
מנהל	¹⁄₂ משרה 22 שעות שבועיות	³⁄₄ משרה 35 שעות שבועיות	1 משרה 45 שעות שבועיות
מזכיר	1/4 משרה 11 שעות שבועיות	¹⁄₃ משרה 15 שעות שבועיות	¹⁄₂ משרה 22 שעות שבועיות
עובד סוציאלי**	1 משרה 39 שעות שבועיות	1¹⁄₂ משרה 57 שעות שבועיות	2 משרות ויותר 78 שעות שבועיות ויותר
רכז הדרכה	לפי החלטת המנהל
מדריך מקצועי	לפי החלטת המנהל
מדריך חברתי	3 משרות 45 שעות שבועיות כל אחד	3 משרות 45 שעות שבועיות כל אחד	4 משרות 45 שעות שבועיות כל אחד
רופא	1 שעה שבועית	3 שעות שבועיות	6 שעות שבועיות
אחות	2 שעות שבועיות	4 שעות שבועיות	7 שעות שבועיות

* מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להורות על שינוי לגבי מוסד מסוים.

** לפי תקנה 50(א1), במעון שתקן העובדים המזערי בו כולל יותר ממשרה אחת של עובד סוציאלי, ומועסק בו עובד סוציאלי אחד לפחות במשרה מלאה, יכול שיועסק גם מוסמך בקרימינולוגיה קלינית ביתרת התקן.

תקן עובדים מזערי והיקף שעות עבודה שבועיות במוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי*

תפקיד	מספר מטופלים
תפקיד	3 עד 12	13 עד 25	26 ויותר
מנהל	¹⁄₂ משרה 22 שעות שבועיות	³⁄₄ משרה 35 שעות שבועיות	1 משרה 45 שעות שבועיות
מזכיר	1/4 משרה 11 שעות שבועיות	¹⁄₃ משרה 15 שעות שבועיות	¹⁄₂ משרה 22 שעות שבועיות
עובד סוציאלי**	¹⁄₂ משרה 19.5 שעות שבועיות	1 משרה 39 שעות שבועיות	1¹⁄₂ משרות ויותר 57 שעות שבועיות ויותר
רכז הדרכה	לפי החלטת המנהל
מדריך מקצועי	לפי החלטת המנהל
מדריך חברתי	לפי החלטת המנהל

* מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להורות על שינוי לגבי מוסד מסוים.

** לפי תקנה 50(א1), במעון שתקן העובדים המזערי בו כולל יותר ממשרה אחת של עובד סוציאלי, ומועסק בו עובד סוציאלי אחד לפחות במשרה מלאה, יכול שיועסק גם מוסמך בקרימינולוגיה קלינית ביתרת התקן.

כ״ב באייר התשנ״ד (3 במאי 1994)

אורה נמיר
שרת העבודה והרווחה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.