תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ)
תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ) מתוך
תקנות הפיקוח על המטבע (הגדרת תושב חוץ), התשנ״ח–1998
ק״ת תשנ״ח, 945.
בתוקף סמכותי לפי פסקה (4) להגדרה ”תושב חוץ“ שבסעיף 1 לחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”הישובים הישראליים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם ביניים ישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו (להלן – ההסכם);
”אתרים צבאיים מוגדרים“ – לרבות אזור המתקן הצבאי, והכל כמשמעותם בסעיף XVII להסכם;
”שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית“ – יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט הישובים הישראליים ואתרים צבאיים מוגדרים.
תושב חוץ
לענין החוק בלבד, יראו כתושב חוץ –
(1)
מי שהוא תושב שטחי האחריות האזרחית והפלסטינית, למעט אזרח ישראלי;
(2)
מי שכניסתו לישראל וישיבתו בה פטורים מאשרה ורשיון לפי סעיף 17 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, או מכוח צו שהוצא על פיו;
(3)
מדינות חוץ ונציגויות דיפלומטיות וקונסולריות של מדינות חוץ.
ט׳ בסיון התשנ״ח (3 ביוני 1998)
- יעקב נאמן
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.