חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ״ו–1996


ק״ת תשנ״ו, 1514; תשנ״ז, 589; תשס״ז, 182; תש״ע, 1378.

עדכון סכומים: נא להשלים...


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(א)(2) ו־25 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תשנ״ז, תשס״ז, תש״ע]
בתקנות אלה –
”ועדה מייעצת“ – ועדה מייעצת שהוקמה לפי תקנה 5;
”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:
(1)
איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק;
(2)
איגרת חוב בערבות המדינה המוחזקת בבנק;
(3)
פקדון בבנק שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(4)
פקדון כמשמעותו בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956, שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(5)
ערבות של מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (להלן – חוק עסקי ביטוח), בנוסח ובתנאים של ערבות בנקאית;
(6)
הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם או קבלן שירות לקרן מרכזית לפיצויים המייפה את כוחו של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה למשוך כספים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו, ובלבד שהקרן האמורה התחייבה לבצע את הוראתו של קבלן כוח האדם או קבלן השירות ושנציב מס הכנסה נתן אישורו לכך; ערבות מתאימה אחרת לפי פסקה זו לא תעלה על 10 אחוזים מסכום הערובה הכולל שחייב קבלן כוח האדם או קבלן השירות להמציא לפי תקנות אלה;
(7)
תכנית ביטוח באישור המפקח על עסקי ביטוח כמשמעותו בחוק עסקי ביטוח, המבטחת את השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי קבלן כוח האדם או קבלן השירות;
”ערובה“ – ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת;
”ערובה מתאימה אחרת“ – שעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר;
”ערבות בנקאית“ – ערבות בנקאית לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בתנאים ולפי נוסח שאישר השר, שניתנה על ידי כל אחד מאלה:
(1)
קבלן כוח אדם או קבלן שירות;
(2)
חברת האם של קבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא חברה בע״מ;
(3)
לקוח של קבלן כוח אדם או קבלן שירות, אשר הסב לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ערבות בנקאית שנתן לו אותו קבלן כוח אדם או קבלן שירות;
”קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש“ – מי שהגיש בקשה למתן רשיון לעיסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות ולא עסק בפועל כקבלן כוח אדם או קבלן שירות בשנה שלפני הגשת הבקשה;
”השר“ – לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין מתן רשיון לפי סעיף 2 לחוק לעיסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות.
המצאת ערובה [תיקון: תש״ע]
(א)
הערובה שימציא קבלן כוח אדם או קבלן שירות לשר להבטחת חובותיו כלפי עובדיו, תהיה בסכום האמור בתקנה 3 ותינתן –
(1)
(2)
בטרם הגיע מועד חידוש הרשיון על פי סעיף 2 לחוק, אם סכום הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות שונה מן הסכום הדרוש על פי תקנה 3 ליום חידוש הרשיון; קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי במקרה זה להמציא ערובה חדשה במקום הערובה שהמציא או להמציא ערובה נוספת לזו שהמציא, שתהא בסכום ההפרש בין הסכום הדרוש על פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא;
(3)
בעת שנדרש לכך בהתאם לתקנה 4(ב);
(4)
עקב חילוט לפי תקנה 6, לצורך השלמת הערובה עד לסכומה טרם החילוט;
(5)
לפי דרישת השר, אם ראה כי תוקפה של הערובה שבידיו פג או עומד לפוג.
(ב)
המצאת ערובה מתאימה אחרת טעונה אישור מראש מאת השר.
(ג)
קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי בכל עת, בכפוף לתקנת משנה (ב), להמיר ערבות בנקאית שהמציא לפי תקנות אלה, כולה או חלקה, בערובה מתאימה אחרת או להיפך, ובלבד שלא ישונה הסכום הכולל של הערובה.
סכום הערובה [תיקון: תשנ״ז, תש״ע, [ק״ת הודעות]]
(א)
הערובה תהיה לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות בהתאם להוצאותיו בשל שכר לעובדים שהוא מעסיק, הן כקבלן כוח אדם והן כקבלן שירותים, לשם עבודה אצל הזולת, באחד מסכומים אלה:
(1)
לגבי הוצאות בשל שכר עבודה שאינן עולות על 150,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח), יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל שכר עבודה כאמור או 30,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 37,524 ש״ח), הגבוה מביניהם;
(2)
לגבי הוצאות בשל שכר עבודה העולות על 150,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח) ושאינן עולות על 291,528 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח), יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל 75% משכר העבודה כאמור או 150,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח), הגבוה מביניהם;
(3)
לגבי הוצאותיו בשל שכר עבודה העולות על 364,647 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 291,528 ש״ח), יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל מחצית משכר העבודה כאמור או 218,646 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 273,484 ש״ח), הגבוה מביניהם.
(ב)
חישוב סכום הערובה ייעשה על בסיס דו״חות כספיים מלאים ומאושרים אחרונים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות, מאזני בוחן עדכניים שלו וכן דיווחיו השוטפים לרשויות מס הכנסה, והכל באישור רואה חשבון מוסמך או יועץ מס הרשום בפנקס יועצי המס.
(ג)
(נמחקה).
(ד)
סכום הערובה האמור בתקנת משנה (א) יופחת ב־10 אחוזים ממנו –
(1)
לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
(2)
לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהחזיק כדין ברשיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות, ואם היה קבלן כוח אדם או קבלן שירות זכאי להפחתה מכוח פסקאות (1) ו־(2) גם יחד, תחושב הפחתה שניה מסכום הערובה לאחר ההפחתה הראשונה.
(ה)
השר רשאי, על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), להגדיל את סכום הערובה עד לתקרה של כפל סכום הערובה לפי תקנת משנה (א), לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים זמניים ביציבותו הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב עם חוות הדעת כאמור.
(ו)
הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב־1 בספטמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי בשכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, למן ה־1 בספטמבר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכום המעודכן כאמור.
(ז)
בתקנה זו, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם –
(1)
לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו בפועל;
(2)
לגבי קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רישיון.
קבלן כוח אדם הנותן שירותים בין־ארציים [תיקון: תשנ״ז, תשס״ז, [י״פ הודעות]]
על קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם בין־ארציים לפי סעיף 10 לחוק, יחולו הוראות תקנות אלה, בכפוף לשינויים המפורטים להלן:
(1)
לענין ערובה יחולו הוראות אלה:
(א)
הערובה שתומצא תהא ערבות בנקאית או ערבות כאמור בפסקה (5) להגדרה ”נכס פיננסי“ שבתקנה 1;
(ב)
על אף האמור בתקנה 3, סכום הערובה לפי תקנה זו יהיה בסך 5,714 שקלים חדשים (נכון לשנת 2006; בשנת 2021, 7,856 ש״ח) לכל עובד שאינו תושב ישראל, שקבלן כוח האדם ביקש היתר להעסיקו, וזאת להבטחת הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה העולה בשליש על שכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, לכל עובד שאינו תושב ישראל, שביקש היתר להעסיקו; לענין זה, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לחודש, לרבות כל אלה:
(1)
תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי;
(2)
תשלומים לקרן לפי פרק ד׳ לחוק עובדים זרים;
(3)
(4)
(ג)
סכום הערובה האמור בפסקת משנה (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה;
(ד)
בלי לגרוע ממועדי מתן הערובה הקבועים בתקנה 2(א), קבלן שניתן לו היתר להעסיק עובד זר נוסף על אלה שכבר הותר לו להעסיקם, ימציא ערובה במועד מתן ההיתר בעבור העובד הנוסף;
(2)
תקנה 5 תיקרא כאילו במקום תקנות משנה (א) ו־(ב) נאמר:
"(א)
השר ימנה ועדה מייעצת של 3 חברים כמפורט להלן:
(1)
היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(2)
רואה חשבון;
(3)
נציג ציבור שימליץ עליו השר.
(ב)
הוועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו שניים לפחות מחבריה";
(3)
(א)
במקום תקנת משנה (א) יקראו:
”(א)
התקיימה עילה לחילוט לפי תקנה 6, יודיע השר על כך לקבלן כוח האדם וייתן לו, ולנציג עובדים שלדעתו נוגע בדבר, הזדמנות, בתוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיהם לפני הוועדה.“
(ב)
בתקנת משנה (ג), במקום ”יושב ראש הועדה המייעצת“ יבוא ”השר“.
שינוי במהלך תקופת הרשיון [תיקון: תש״ע]
(א)
חל בחודש מסוים במהלך תקופת הרשיון של קבלן כוח אדם או קבלן שירות, שינוי של 20 אחוזים או יותר בהוצאותיו בגין שכר עבודה כאמור בתקנה 3(א), בהשוואה להוצאות כאמור ששימשו לחישוב הערובה שהמציא, יודיע על כך קבלן כוח האדם או קבלן השירות לשר בתוך שלושה חודשים ממועד השינוי האמור.
(ב)
חל שינוי כאמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לדרוש מקבלן כוח אדם או קבלן שירות המרת הערובה שהמציא בערובה בסכום הדרוש על פי תקנה 3 נכון למועד הדרישה, או המצאת ערובה נוספת לזו שהמציא, בסכום ההפרש שבין הסכום הדרוש על פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא.
ועדה מייעצת [תיקון: תשס״ז]
(א)
השר ימנה ועדה מייעצת של 6 חברים כמפורט להלן:
(1)
נציג השר, אשר ישמש יושב ראש;
(2)
ממונה על יחסי עבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(3)
רואה חשבון;
(4)
נציג היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(5)
נציג עובדים לפי המלצת ארגון עובדים שהוא, לדעת השר, יציג ונוגע בדבר;
(6)
נציג מעבידים לפי המלצת ארגון מעבידים שהוא, לדעת השר, יציג ונוגע בדבר.
(ב)
הועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו לפחות שלושה מחבריה ובהם היושב ראש.
(ג)
הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה באופן שייראה לה מועיל למילוי תפקידיה ובכפוף לתקנות אלה.
עילה לחילוט [תיקון: תש״ע]
ראה השר כי קבלן כוח אדם או קבלן שירות נמנע מלקיים חובה מהותית שלו כלפי עובדיו, כולם או חלקם, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לחלט את הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות, כולה או מקצתה.
הליך החילוט [תיקון: תש״ע]
(א)
התקיימה עילה לחילוט לפי תקנה 6, יודיע יושב ראש הועדה המייעצת על כך לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות וייתן לו הזדמנות, תוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיו בפני הועדה.
(ב)
מצאה הועדה המייעצת כי קיימת עילה לחילוט וכי חילוט עשוי להועיל בנסיבות הענין, תמליץ לשר על החילוט, על גובה הסכום שיחולט ועל אופן השימוש בסכום האמור.
(ג)
השר רשאי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לדחות את חילוט הערובה, לשם מתן הזדמנות לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות למלא את חובותיו שבשל הפרתן נשלחה אליו הודעה לפי תקנת משנה (א); יושב ראש הועדה המייעצת יודיע על כך לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות והדחייה כאמור לא תעלה על שלושים ימים מיום שהודיע כאמור.
שימוש בכספי חילוט [תיקון: תש״ע]
השר יחליט, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, בדבר אופן השימוש בכספי החילוט לצורך קיום ההתחייבויות של קבלן כוח האדם או קבלן השירות כלפי עובדיו, שבשל הפרתן הוחלט על חילוט.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק (להלן – יום התחילה).
הוראת מעבר [תיקון: תשנ״ז, תש״ע]
קבלן כוח אדם או קבלן שירות שהמציא ערובה לפני תחילתן של תקנות אלה יהיה זכאי להמציא תחתיה ערובה חדשה לפי תקנות אלה על פי אחת מאפשרויות אלה, לפי בחירתו:
(1)
מועד המצאת הערובה כאמור בתקנה 3 יהיה מועד המצאת הערובה החדשה ותקופת הרשיון תהיה שנה ממועד זה;
(2)
מועד המצאת הערובה כאמור בתקנה 3 יהיה מועד המצאת הערובה המקורית ותקופת הר


ו׳ באלול התשנ״ו (21 באוגוסט 1996)
  • אליהו ישי
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.