תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית)
תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית) מתוך
תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), התשנ״ח–1997
ק״ת תשנ״ח, 118.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ד) ו־25 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”הכשרה מקצועית מוכרת“ – הכשרה מקצועית בקורס שנתקיים בו אחד מאלה:
(1)
ניתנה בסיומו תעודת גמר, דיפלומה, תעודת השתלמות או תעודת מקצוע, שהיא מוכרת בידי שר העבודה והרווחה;
(2)
ניתנים בסיומו רשיון או הסמכה על פי חיקוק;
(3)
הוא מתקיים במוסד בעל ניסיון מוכח בהכשרה מקצועית, במשך 20 שעות הוראה לפחות, ובסיומו ניתנת תעודת גמר מטעם המוסד האמור;
”מועמד לעבודה“ – מי שמציע לקבלן כוח אדם כי יעסיק אותו לשם עבודה אצל הזולת וטרם החל לקבל שכר, לרבות מי שהועסק בעבר בידי אותו קבלן כוח אדם ונותקו יחסי עובד ומעביד עמו;
”קבלן כוח אדם“ – בעל רשיון לעסוק כקבלן כוח אדם לפי סעיף 2 לחוק;
”שעת הוראה“ – יחידת לימוד בת 45 דקות רצופות לפחות.
תנאים לחיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית
לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש ממועמד לעבודה, בדרך כלשהי, תשלום בעד הכשרה מקצועית, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1)
היא הכשרה מקצועית מוכרת;
(2)
המועמד לעבודה נתן הסכמתו מראש לתשלום בעד ההכשרה המקצועית, בכתב הכולל פרטים אודות ההכשרה המקצועית, לרבות רמתה, היקף שעות ההוראה שלה, נושאיה, טיב ההכרה בה והתנאים לחיוב בתשלום בעדה על פי תקנות אלה;
(3)
המועמד לעבודה השלים את ההכשרה המקצועית ובסמוך לכך הציע לו קבלן כוח האדם עבודה בתחום אותה הכשרה, והמועמד לעבודה סירב לקבל את העבודה האמורה או הפסיק מרצונו לעבוד בה לפני תום ארבעה חודשים מן היום שהחל לעבוד בה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן ברשומות.
א׳ בכסלו התשנ״ח (30 בנובמבר 1997)
- אליהו ישי
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.