חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים), התשע״ה–2015


ק״ת תשע״ה, 966.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו־21 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970 (להלן – החוק), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט׳ בתמוז התשע״ד (7 ביולי 2014), עד יום ל׳ באב התשע״ד (26 באוגוסט 2014);
”ראש אכ״א“ – ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל;
”ראש אמ״ש“ – ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בכל אחד משירותי הביטחון הממלכתיים;
”שירות מילואים“ – כמשמעו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”תקופת שירות מזכה“ – תקופה מן המפורטות בתקנה 3(א)(1) עד (4), לפי העניין.
אות מערכת צוק איתן
אות מערכת צוק איתן יהיה אות מערכה לעניין החוק.
זכאים לקבלת האות
(א)
זכאי לקבלת אות מערכת צוק איתן הוא חייל שבתקופה הקובעת שירת שירות סדיר או שירות מילואים שהוא אחד מאלה:
(1)
שירות סדיר של חמישה ימים רצופים לפחות, של שירות תקין;
(2)
שירות מילואים של חמישה ימי שירות פעיל במצטבר;
(3)
שירות סדיר או שירות מילואים הפחות מחמישה ימים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), ואולם –
(א)
נעדר בתקופת שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו;
(ב)
נפל, נשבה או נפצע בתקופת שירותו;
(ג)
נחבל או חלה בתקופה הקובעת תוך ועקב שירותו, או שמחלתו הוחמרה תוך ועקב שירותו;
(4)
שירת בגזרת עזה אחרי תום התקופה הקובעת, וראש אכ״א או מי שהוא הסמיכו לכך הורה כי הוא זכאי לאות מערכת צוק איתן, לאחר ששוכנע כי התקיימו לגביו נסיבות מיוחדות המצדיקות את הענקת האות.
(ב)
שוטר במשטרת ישראל, מתנדב במשטרת ישראל לפי המלצתה, סוהר בשירות בתי הסוהר או עובד שירות הביטחון הכללי או של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (שניהם להלן – שירותי הביטחון הממלכתיים), זכאי לקבל אות מערכת צוק איתן, אם שירת או עבד בתקופת השירות המזכה.
זכאי שנפטר
נפטר חייל, שוטר, סוהר עובד שירותי הביטחון הממלכתיים הזכאי לאות מערכת צוק איתן לפני הענקת האות, יימסר האות לשאר בשרו הקרוב ביותר, כהגדרתו בסעיף 6(ב) לחוק.
חייל שאינו זכאי לאות
על אף האמור בתקנה 3 לא יהיה חייל זכאי לאות אם במשך התקופה הקובעת –
(1)
נשא עונש מחבוש לתקופה העולה על 14 ימים;
(2)
נעדר לתקופה כלשהי מהשירות ונענש על כך כדין;
(3)
ראש אכ״א הורה כך לגביו, אם הורשע בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עמה קלון על מעשה שעשה בתקופה הקובעת, או התנהג בתקופה הקובעת באופן החורג מאמות המידה הנדרשות מחייל, וניתנה על כך חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי;
(4)
שהה בחופשה בתקופה הקובעת ולא שירת בפועל בשל כך תקופת שירות מזכה;
(5)
היה מוצב או מסופח לתקופה העולה על 14 ימים באחת הרשימות המקובצות כמשמען בפקודות הצבא כמפורט להלן: ר״ם 3א, ר״ם 3ב, ר״ם 6א, ר״ם 6ב, ר״ם 7, ר״ם 8 למעט אם הורה ראש אכ״א אחרת.
איש כוחות הביטחון שאינו זכאי לאות
(א)
על אף האמור בתקנה 3, לא יהיה איש כוחות הביטחון זכאי לאות אם במשך התקופה הקובעת –
(1)
ראש אמ״ש הורה כך לגביו אם הורשע בבית דין משמעתי של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או אחד משירותי הביטחון הממלכתיים, לפי העניין, או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עמה קלון, על מעשה שעשה בתקופה האמורה, או אם התנהג בה באופן החורג מאמות המידה הנדרשות מאיש כוחות הביטחון וניתנה על כך חוות דעת של מחלקת המשמעת של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או של כל אחד משירותי הביטחון הממלכתיים, לפי העניין;
(2)
שהה במשך תקופה העולה על 14 ימים במעצר, במעצר בית או במאסר או היה מוצב או מסופח לתקופה העולה על 14 ימים באחת הרשימות המקובצות האמורות בתקנה 5(5) או שוטר ששהה בר״ם עריקים במשמר הגבול, למעט אם הורה לגביו ראש אמ״ש אחרת;
(3)
היה מושעה או שהה בחופשה כפויה במהלך התקופה האמורה, או בחלק ממנה למעט אם הורה לגביו ראש אמ״ש אחרת.
(ב)
בתקנה זו, ”איש כוחות הביטחון“ – שוטר, סוהר או עובד שירותי הביטחון הממלכתיים.


כ׳ בטבת התשע״ה (11 בינואר 2015)
  • משה (בוגי) יעלון
    שר הביטחון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.