תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השניה – קביעת זכאים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השניה – קביעת זכאים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השניה – קביעת זכאים), התשס״ח–2007


ק״ת תשס״ח, 64; תשס״ט, 180.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו־21 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תשס״ט]
בתקנות אלה –
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006), עד יום כ׳ באלול התשס״ו (14 באוגוסט 2006), מועד כניסתה לתוקף של הפסקת האש;
”שירות מילואים“ – כמשמעו בחוק שירות ביטחון;
”שירות סדיר“ – כמשמעו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 (להלן – חוק שירות ביטחון), לרבות שירות קבע כמשמעו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985;
”ראש אמ״ש“ – ראש אגף משאבי אנוש בצבא הגנה לישראל או במשטרת ישראל, לפי העניין;
”תקופת שירות מזכה“ – תקופה מן המפורטות בתקנה 3(א)(1) עד (4), לפי העניין.
אות מלחמת לבנון השניה
אות מלחמת לבנון השניה יהיה אות מערכה לעניין החוק.
זכאים לקבלת האות
(א)
זכאי לקבלת אות מלחמת לבנון השניה יהיה חייל שבתקופה הקובעת שירת שירות סדיר או שירות מילואים אחד מאלה:
(1)
שירות סדיר של שלושה ימים רצופים לפחות, של שירות תקין;
(2)
שירות מילואים של שלושה ימי שירות פעיל במצטבר;
(3)
שירות סדיר או שירות מילואים הפחות משלושה ימים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), ואולם –
(א)
נעדר בתקופת שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו;
(ב)
נפל, נשבה או נפצע בתקופת שירותו;
(ג)
נחבל או חלה בתקופה הקובעת תוך ועקב שירותו, או שמחלתו הוחמרה תוך ועקב שירותו;
(4)
שירת בגזרת לבנון אחרי תום התקופה הקובעת, וראש אמ״ש או מי שהוא הסמיכו לכך, הורה כי הוא זכאי לאות מלחמת לבנון השניה, לאחר ששוכנע כי נתקיימו לגביו נסיבות מיוחדות המצדיקות הענקת האות.
(ב)
שוטר במשטרת ישראל, סוהר בשירות בתי הסוהר או עובד שירות הביטחון הכללי או של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (שניהם להלן – שירותי הביטחון הממלכתיים), זכאי לקבל אות מלחמת לבנון השניה אם שירת או עבד בתקופת השירות המזכה.
זכאי שנפטר
נפטר חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון הממלכתיים הזכאי לאות מלחמת לבנון השניה לפני הענקת האות, יימסר האות לשאר בשרו הקרוב ביותר, כהגדרתו בסעיף 6(ב) לחוק.
מי שאינם זכאים לאות [תיקון: תשס״ט]
על אף האמור בתקנה 3 לא יהיה זכאי לאות מי שבמשך התקופה הקובעת –
(1)
נשא עונש מחבוש לתקופה העולה על 14 ימים;
(2)
נעדר לתקופה כלשהי מהשירות ונענש על כך כדין;
(3)
ראש אמ״ש הורה כך לגביו, אם הורשע בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עמה קלון על מעשה שעשה בתקופה הקובעת, או התנהג בתקופה הקובעת באופן החורג מאמות המידה הנדרשות מחייל, וניתנה על כך חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי;
(4)
היה מוצב או מסופח לתקופה העולה על 14 ימים באחת הרשימות המקובצות כמשמען בפקודות הצבא כמפורט להלן: ר״ם 3א, ר״ם 3ב, ר״ם 6א, ר״ם 6ב, למעט אם הורה ראש אמ״ש אחרת;
(5)
היה שוטר שנתקיים בו אחד מאלה:
(א)
ראש אמ״ש הורה כך לגביו אם הורשע בבית דין משמעתי של משטרת ישראל או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עמה קלון, על מעשה שעשה בתקופה האמורה, או אם התנהג בה באופן החורג מאמות המידה הנדרשות משוטר וניתנה על כך חוות דעת של מחלקת המשמעת של משטרת ישראל;
(ב)
שהה במשך תקופה העולה על 14 ימים במעצר, במעצר בית או במאסר או היה מוצב או מסופח לתקופה העולה על 14 ימים באחת הרשימות המקובצות האמורות בפסקה (3) או בר״ם עריקים במשמר הגבול, למעט אם הורה לגביו ראש אמ״ש אחרת;
(ג)
היה מושעה או שהה בחופשה כפויה במהלך התקופה האמורה, או בחלק ממנה למעט אם הורה לגביו ראש אמ״ש אחרת.


י״ט בתשרי התשס״ח (1 באוקטובר 2007)
  • אהוד ברק
    שר הביטחון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.