תקנות העונשין (מאסר על תנאי)
תקנות העונשין (מאסר על תנאי) מתוך
תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ״ה–1985
ק״ת תשמ״ה, 694.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 90 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”צו הפעלה“ – צו להפעלת מאסר על תנאי כאמור בסעיף 55 לחוק;
”צו הארכה“ – צו להארכת תקופת התנאי כאמור בסעיף 56 לחוק;
”עבירה נוספת“ – כמשמעותה בסעיף 52 לחוק.
צו הפעלה או צו הארכה
צו הפעלה או צו הארכה יינתנו, עד כמה שהדבר ניתן, במעמד מתן גזר הדין בעבירה הנוספת.
הפעלה או הארכה שלא במעמד גזר הדין
לא ניתן צו הפעלה או צו הארכה במעמד מתן גזר הדין בשל העבירה הנוספת, תוגש הבקשה למתן צו כאמור לאותו שופט או לאותו מותב שהרשיע את הנאשם בעבירה הנוספת, או, אם נבצר ממנו לדון – לשופט אחר או למותב אחר של אותו בית משפט.
צירופים
לבקשה לצו הפעלה או לצו הארכה יצורף העתק של פסק הדין אשר לפיו הוטל המאסר על תנאי ואם הוגשה הבקשה לפי תקנה 3 – גם העתק של פסק הדין אשר לפיו הורשע אותו נאשם בעבירה הנוספת.
ראיה על זהותו של נאשם
רשאי בית המשפט, בטרם יתן צו הפעלה, לדרוש ראיה על כך שהנידון בפסק הדין שלפיו הוטל המאסר על תנאי הוא אותו אדם שהורשע בעבירה נוספת.
ביטול
תקנות העונשין (דרכי ענישה) (מאסר על תנאי), התשט״ז–1955 – בטלות.
ח׳ בשבט התשמ״ה (30 בינואר 1985)
- משה נסים
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.