תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס״ז–2007


ק״ת תשס״ז, 994.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 38 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הרווחה, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק ראשון: הליכים לפני הדיון

סימן א׳: קובלנה

הגדרות
בתקנות אלה –
”ועדת המשמעת“ או ”הוועדה“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 28 לחוק;
”נקבל“ – כמשמעו בסעיף 36 לחוק;
”תובע“ – תובע כאמור בסעיף 34 לחוק.
הגשת קובלנה
(א)
קובלנה תיערך בכתב ותוגש לוועדת המשמעת בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוסף כמספר הנקבלים בה.
(ב)
התובע ימציא לנקבל עותק מהקובלנה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים לפני תחילת הדיון.
פרטי הקובלנה
(א)
קובלנה תכיל פרטים אלה:
(1)
פרטי התובע;
(2)
שם הנקבל, מספר הזהות שלו, מספר רישומו בפנקס ומען מגוריו או מקום עבודתו;
(3)
העובדות המשמשות בסיס לקובלנה;
(4)
פירוט עבירות המשמעת המיוחסות לנקבל;
(5)
שמות עדי התביעה.
(ב)
לקובלנה יצורף כל מסמך שיש בו כדי לבסס אותה.
זכות עיון וסייג להבאת ראיות
(א)
הוגשה קובלנה, רשאי הנקבל, בכל זמן סביר ולא יאוחר משלושה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, לעיין בחומר שאסף התובע והנוגע לקובלנה נגדו ולהעתיקו.
(ב)
אין בהוראות תקנה זו כדי לפגוע בהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, ואין בהן כדי להתיר עיון בחומר כאמור בתקנת משנה (א), שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
(ג)
לא יגיש תובע לוועדת המשמעת חומר כאמור בתקנת משנה (א), אם לא ניתנה לנקבל, לאחר שביקש זאת, הזדמנות סבירה לעיין בו או להעתיקו, זולת אם ויתר על כך הנקבל, או חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
(ד)
נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו נאסף לצורך הגשת הקובלנה ולא הועמד לעיונו; בקשה לפי תקנה זו תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד; בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של היושב ראש בלבד.
צירוף אישומים
מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.
צירוף נקבלים
מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.
הפרדת הדיון
(א)
ועדת המשמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים.
(ב)
הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד הנקבל שדיונו הופרד.
חזרה מקובלנה או תיקונה
(א)
התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת וכן לנקבל; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון, יהיו ברשות ועדת המשמעת.
(ב)
חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה, לפי הענין.
(ג)
הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה תומצא לנקבל.

סימן ב׳: הזמנת בעלי הדין והעדים

הזמנה לדיון
(א)
יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון; התובע והנקבל יקבלו מוועדת המשמעת הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע, הנקבל או בא כוחו, לא תהא חובה להזמינם כאמור.
(ב)
לא התייצב הנקבל במועד שנקבע לדיון או לישיבה נדחית, רשאית ועדת המשמעת לדחות את הדיון או לקיימו בהיעדרו.
הזמנת עדים
(א)
יושב ראש ועדת המשמעת יזמין לדיון את העדים אשר ראה לנכון להזמין לשם מסירת עדות או הגשת מסמכים שברשותם, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיוזמתו, זולת אם ראה שאין בה צורך או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
(ב)
הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת דיון.
צורת ההזמנה ותוכנה
הזמנת עד בכתב תהיה חתומה ביד מי שקבע לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה:
(1)
שם העד המוזמן ומענו;
(2)
שם התובע;
(3)
שם הנקבל;
(4)
המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה;
נדרש העד להתייצב יצוין הצורך שלשמו נדרשת ההתייצבות; נדרש העד להציג או להגיש מסמך, יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר.

פרק שני: הליכי הדיון לפני ועדת המשמעת

סימן א׳: ניהול הדיון

ניהול הדיון
יושב ראש ועדת המשמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.
פרוטוקול
(א)
יושב ראש ועדת המשמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי ליתן הוראות לענין זה; כמו כן רשאי היושב ראש להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או בדרך שיורה.
(ב)
הקובלנה, הפרוטוקול וכל המסמכים שהוגשו לוועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.
מותב חסר
(א)
נעדר חבר ועדת המשמעת שאינו היושב ראש מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים, זולת אם החליט היושב ראש כי השתתפותו של החבר שנעדר תועיל לדיון ולא יהיה בדחיית הדיון עיוות דין.
(ב)
דיון שנערך במותב חסר כאמור בתקנת משנה (א), יימשך ויסתיים לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא, אלא אם כן קבע היושב ראש, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי השתתפותו של החבר שנעדר בהמשך הדיון עלולה לגרום לעיוות דין.
(ג)
החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של היושב ראש.
מותב קטוע
(א)
נבצר מחבר ועדת המשמעת לסיים את הדיון, יצורף במקומו חבר אחר שמונה, אלא אם כן קבע יושב ראש המותב, מטעמים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף חבר אחר עלול לגרום לעיוות דין.
(ב)
צורף חבר אחר, רשאית הוועדה להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה הוועדה בהרכב הקודם, אם סבר היושב ראש, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, שלא ייגרם עיוות דין; החליט היושב ראש להמשיך בדיון רשאית ועדת המשמעת לנהוג בראיות שגבתה בהרכב הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
(ג)
החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש הוועדה.

סימן ב׳: בירור האשמה

תשובת הנקבל לקובלנה
(א)
בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת המשמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה או יוודא שקרא את הקובלנה והבין את הנטען בה, וישאל אותו לתשובתו לקובלנה.
(ב)
הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו.
ראיות מטעם התובע והנקבל
כפר הנקבל לפני ועדת המשמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.
ראיות מטעם ועדת המשמעת וראיות נוספות
סיימו התובע והנקבל את הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת המשמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכל אם ראתה צורך בכך.
סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות
סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.
סיכומים
(א)
בתום הבאת הראיות או במקומה – אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר – רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לענין הקובלנה.
(ב)
ועדת המשמעת רשאית להורות שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר ובמועדים שתורה.

סימן ג׳: פסק דין

הכרעת הדין
לאחר בירור הקובלנה ולא יאוחר מ־60 ימים מיום סיום הדיון, ואם נסתיים הדיון בסיכומים בכתב – מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת המשמעת אם הנקבל עבר עבירת משמעת אם לאו (להלן – הכרעת־הדין); הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק ותיקרא לפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתקבע ועדת המשמעת.
הרשעה בעבירות אחרות
ועדת המשמעת רשאית להרשיע נקבל בשל כל עבירה שנתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניה לרבות עובדות שלא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן, אך לא תטיל עליו אלא עונש אחד בשל אותו מעשה.
טענות וראיות לעונשי משמעת
(א)
הרשיעה ועדת המשמעת את הנקבל, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא את ראיותיהם ולטעון את טענותיהם לענין אמצעי המשמעת במועד שתקבע.
(ב)
ועדת המשמעת רשאית להורות שהבאת הראיות והטענות לענין אמצעי המשמעת, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר ובמועדים שתורה.
נקיטת עונשי משמעת
לאחר הטענות והראיות לענין אמצעי המשמעת כאמור בתקנה 23, ולא יאוחר מ־21 ימים מיום סיום הדיון, תקבע ועדת המשמעת את החלטתה לענין אמצעי המשמעת (להלן – גזר הדין); גזר הדין ייחתם בידי חברי ועדת המשמעת וייקרא לפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנו, כפי שתקבע ועדת המשמעת.
מסירת החלטה
העתק מהכרעת דין ומגזר דין שהוקראו, יימסר לתובע ולנקבל.
חריגה מהמועד
הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.
דיון בהעדר הנקבל
(א)
הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת המשמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וגזר דין, שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהיעדרו, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה.
(ב)
אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת המשמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
החלטה ברוב
נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת – תכריע הדעה אשר, לדעת יושב ראש ועדת המשמעת, מקילה על הנקבל; ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש המשמעתי או מידתו, רואים חבר ועדת המשמעת שהציג את סוג העונש או את מידת העונש או התליית הרישיון החמורים ביותר כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

פרק שלישי: התליה

צורת בקשה להתליה
בקשה להתליה לפי סעיף 47 לחוק (להלן – התליה) תכיל פרטים אלה:
(1)
שם העובד הסוציאלי שהבקשה מתייחסת אליו, מספר הזהות שלו ומספר רישומו בפנקס וכן מען מקום מגוריו או מקום עבודתו;
(2)
נימוקי הבקשה להתליה.
סדרי דין בבקשה להתליה
על הדיון בבקשה להתליה יחולו הוראות תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי הענין.
ראיות בעלי הדין
ראתה ועדת המשמעת צורך בכך, תיתן לתובע ולנקבל רשות להביא ראיות לענין בקשת התליה; סדר הבאתן יהיה כאמור בתקנה 17.

פרק רביעי: הוראות שונות

המצאת מסמכים
(א)
מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה לפי מען מגוריו או עבודתו, ובאין למוצאו במקום כאמור – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים.
(ב)
היתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
(ג)
מסירת מסמך לידי סניגורו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, יראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע סניגורו או פקידו של הנקבל לוועדת המשמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל.
תחליף המצאה
(א)
לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה:
(1)
בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד;
(2)
בפרסום מודעה בעיתון יומי.
(ב)
ועדת המשמעת רשאית להורות על המצאת מסמך בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה, אם הדרכים בתקנת משנה (א) אינן ישימות בנסיבות הענין.
פגמים שאינם פוגמים בדיון
ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; ואולם אם נראה לוועדת המשמעת, כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה להסרת החשש.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.


י׳ בתמוז התשס״ז (26 ביוני 2007)
  • דניאל פרידמן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.