תקנות העברינים הצעירים מתוך

תקנות העברינים הצעירים, 1938

תקנות שהתקין זקן השופטים באשורו של הנציב העליון עפ״י סעיף 23.

ע״ר 1938, תוס׳ 2, 1033; 1944, תוס׳ 1, 139; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ק״ת תשט״ו, 1038; תשט״ז, 1186; תשי״ח, 851; תשכ״א, 1839; ס״ח תשכ״ד, 140.

מכוח האמור בסעיף 14 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה. סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר הסעד (ע״ר תש״ח, 23). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים. לפי חוק השופטים (תיקון מס׳ 2), תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“.

תוכן עניינים

חלק א׳ – עברינים, ההשגחה על עברינים צעירים וההגנה עליהם

חלק ב׳ – תפקידיהם של פקידי המבחן (הופקע)

תוספת

1.

השם הקצר ותחילת התוקף

תקנות אלה תקראנה ”תקנות העברינים הצעירים, 1938“, ותקבלנה תוקף ביום שבו קבלה הפקודה תוקף.

2.

פירוש [תיקון: 1944]

בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–

”בית משפט לעברינים צעירים“ פירושו בית משפט שהורכב בהתאם להוראות הפקודה;

המונח ”בית משפט לעברינים צעירים“ מקביל למונח ”בית משפט לנוער“ לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971.

”נער“ פירושו ילד(ה), נער(ה) או בוגר(ת) רך(רכה), לפי ההגדרה שבפקודה;

המונח ”נער“ מקביל למונח ”קטין“ לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971.

”פקיד מבחן“ - (הופקעה);

”אדם הנתון במבחן“ - (הופקעה).

חלק א׳ – עברינים, ההשגחה על עברינים צעירים וההגנה עליהם

3.

השמוש בתקנות [תיקון: תשכ״א]

תקנות אלה תשמשנה למקרים שבהם מביאים עברינים צעירים הנאשמים בעברות בפני בתי־המשפט לעברינים צעירים.

4.

שופט של בית משפט השלום רשאי לשבת לדין בלשכתו [תיקון: ס״ח תשכ״ד]

בהתחשב עם סעיף 3(4) מהפקודה, הרי מקום שעומד שופט של בית משפט השלום בראש בית המשפט, רשאי השופט של בית משפט השלום, אם ימצא לנכון, לברר כל משפט כזה בלשכתו.

5.

קובעים ימים ושעות מסויימים [תיקון: ס״ח תשכ״ד]

בתי־משפט לעבריינים צעירים שבראשם עומדים שופטים של בית משפט השלום ישבו לדין, במדה שהמסיבות תרשינה, ביום קבוע ומסויים בכל שבוע, ובשעה שאין מבררים משפטים פליליים נגד אנשים בוגרים, אלא שרשאי בית־המשפט, כשיש טעם מספיק לכך – וצריך לרשום את הטעם – לשבת לדין בכל יום אחר ובכל שעה שיהיו מתאימים, לדעת השופט של בית משפט השלום המנהל את בית המשפט, בשים לב לנוחותם של השופט של בית משפט השלום, המשטרה ופקידי המבחן.

6.

הוריו או אפוטרופסו של הנער

פרט למקרים שבהם יש לנער בא־כוח משפטי, על בית־המשפט, להרשות לאביו או לאמו או לאפוטרופסו לעזור לנער בהנהלת הגנתו, ובית המשפט רשאי להתיעץ עם אביו או אמו או אפורטופסו ועם פקיד המבחן לטובתו של הנער.

7.

רישום משפטים

בפנקס המשפטים הפליליים ירשמו בדרך הרגילה את פרטי כל המשפטים המובאים בפני בית־המשפט ויתנו מספר לתיק המשפט הפלילי, אולם פקיד בית המשפט ירשום על התיק את המלים ”משפט עברין צעיר“ וירשום בפנקס את גילו המדויק של העברין הצעיר לפי האומדנא של בית־המשפט.

8.

[תיקון: 1944, תשי״ח]

(בוטלה).

9.

[תיקון: תשכ״א]

(בוטלה).

10.

טפסים [תיקון: תשכ״א]

אפשר להשתמש בטופסים שבתוספת המצורפת לתקנות אלה או בטופסים דומים להם באותם שנויי גירסא שהמסבות תחייבנה, בכל המשפטים בפני בתי המשפט לעברינים צעירים בין בשעת משפטם של עברינים צעירים; בתנאי שכל מקום שלא התקינו טופסים במיוחד לכך אפשר להשתמש בטופסים שמשתמשים בהם בבתי־המשפט למשפטים פליליים ולהתאימם לשם כך לפי הצורך, אולם בכל משפט יש להוסיף בטופסים אלה את המלים ”יושב לדין כבית משפט לעבריינים צעירים“ לאחר שם בית־המשפט.

[תיקון: 1944]