תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים)
תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים) מתוך
תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים), התשנ״ח–1998
ק״ת תשנ״ח, 1096; תשס״א, 198; תשס״ג, 125.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א)(7) לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995, לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם השר לבטחון הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
אמות מידה לזכאות לייצוג עצורים
אמות המידה שנקבעו בצו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ״ו–1996, למעט סעיף 3 בו, יחולו גם על עצור מחוסר אמצעים בהליך פלילי, לשם ייצוגו בהליכי מעצר, בשינויים המחויבים.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום י״ב בחשון התשנ״ט (1 בנובמבר 1998) במחוז תל אביב והמרכז, וביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) במחוזות ירושלים ובאר שבע.
לפי תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים), התשס״א–2000 (ק״ת תשס״א, 198), תחילתן של התקנות במחוז הצפון תהיה ביום כ״ג בכסלו התשס״א (20 בדצמבר 2000); לפי תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים), התשס״ג–2002 (ק״ת תשס״ג, 125), תחילתן של התקנות במחוז חיפה תהיה ביום ה׳ בכסלו התשס״ג (10 בנובמבר 2002).
ג׳ באב התשנ״ח (26 ביולי 1998)
- צחי הנגבי
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.