תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרך קביעת עלות הגיוס)

תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרך קביעת עלות הגיוס) מתוך

תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרך קביעת עלות הגיוס), התשנ״ד–1994

---

ק״ת תשנ״ד, 726.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 1 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ״ב–1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”איגרות חוב סחירות“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979, והנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל־אביב בע״מ;

”תשואה ברוטו“ – תשואה ברוטו על איגרות חוב סחירות המחושבת בידי בנק ישראל בהנחה שהמחזיק יהיה פטור ממס רק על הריבית שטרם נצברה;

”ממוצע תשואות יומי“ – ממוצע התשואות ברוטו של איגרות חוב סחירות שבידי הציבור אשר יחושב בידי בנק ישראל כשיעור שנתי בחישוב ריבית אפקטיבית, לפי השערים שנקבעו בבורסה ובהנחת מדד אפס, כשהוא משוקלל לפי הערך הכספי של כל סדרה רלבנטית של איגרות חוב סחירות שבידי הציבור ליום מסוים;

”ממוצע תשואות משוקלל“ – הממוצע המשוקלל של ממוצעי התשואות היומיים שיחושב בידי בנק ישראל לפי הערך הכספי בבורסה של כלל הסדרות הרלבנטיות בכל אחד מימי המסחר בשלושה חודשים קלנדריים רצופים.

2.

חישוב עלות הגיוס

(א)

עלות הגיוס לתקופות פריסה כמפורט להלן תיקבע בשיעור ממוצע התשואות המשוקלל של סדרות איגרות חוב סחירות שיתרת תקופתן לפדיון הנה לפי המפורט לצדן, על פי ממוצע התשואות כאמור לרבעון הקלנדרי שלפני הרבעון שבו ניתנה ההודעה לפי תקנה 3, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר –

(1)

לתקופת פריסה של עד חמש שנים – בשיעור ממוצע התשואות המשוקלל של סדרות כאמור שיתרת תקופתן לפדיון הנה שלוש שנים לפחות ועד חמש שנים;

(2)

לתקופת פריסה מעל חמש שנים ועד שמונה שנים – בשיעור ממוצע התשואות המשוקלל של סדרות כאמור שיתרת תקופתן לפדיון הנה מעל חמש שנים ועד שמונה שנים;

(3)

לתקופת פריסה מעל שמונה שנים ועד שתים עשרה שנים – בשיעור ממוצע התשואות המשוקלל של סדרות כאמור שיתרת תקופתן לפדיון הנה מעל שמונה שנים ועד שתים עשרה שנים;

(4)

לתקופת פריסה מעל שתים עשרה שנים ועד שבע עשרה שנים ושישה חודשים – בשיעור ממוצע התשואות המשוקלל של סדרות כאמור שיתרת תקופתן לפדיון הנה מעל שתים עשרה שנים.

(ב)

לא היו איגרות חוב סחירות שיתרת תקופתן לפדיון מתאימה לתקופה מסוימת מן המנויות בתקנת משנה (א), תיקבע עלות הגיוס לתקופת הפריסה הארוכה יותר שלאחריה, ובאין תקופה כאמור – לתקופה הקרובה שלפניה.

3.

קביעת עלות הגיוס

בתחילת כל רבעון קלנדרי, יודיע החשב הכללי או מי שהוא מינה לענין זה, למנהל המינהלה כמשמעותה בסעיף 6 לחוק, על שיעורי עלות הגיוס אשר ישמשו לצורך פריסת חוב מאותו רבעון ואילך; הודעה כאמור תהיה בתוקף כל עוד לא שונתה בהודעה חדשה.

---

כ״ו באדר התשנ״ד (9 במרס 1994)

• אברהם (בייגה) שוחט
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.