תקנות הנמלים (שימוש במרצף)
תקנות הנמלים (שימוש במרצף) מתוך
תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967
תקנות בדבר שימוש במרצף
ק״ת תשכ״ז, 2604, 2670.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961, ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
לפי תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971 (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע״ח–2017) ולפי תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.
הגדרות [תיקון: תשכ״ז]
בתקנות אלה –
”מִרצָף“ – שטח הנמל שבין הקו העובר דרך הקירות החיצוניים של המחסנים הקרובים לים ובין הים;
”מתן שימוש במרצף“ – ייחוד מרצף, שארכו ליד קו המים הוא 100 מטר לפחות, לתקופה רצופה של 14 יום לפחות לצורך שינוע טובין;
”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל בו ניתן השימוש במרצף.
הוראה בדבר מתן שימוש
מנהל הנמל רשאי להורות על מתן שימוש במרצף לפי תקנות אלה אם הדבר דרוש לדעתו לשם עבודתו התקינה של הנמל, וכן להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים ובכל עת לשנותם או להוסיף עליהם.
אגרה
הורה המנהל על מתן שימוש במרצף ישלם מי שיוחד לו המרצף למנהל הנמל אגרה בשיעור של 330 לירות בעד כל מטר אורך של מרצף לתקופה של חודש ימים או חלק ממנו.
שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967“.
כ״ה באייר תשכ״ז (4 ביוני 1967)
- משה כרמל
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.