תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)
תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים) מתוך
תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955
תקנות בדבר ערבויות להסכמי נכים
ק״ת תשט״ו, 578; תשט״ו, 1269; תשכ״ד, 1634; תשכ״ו, 2689; תשכ״ט, 66; תשכ״ט, 836; תשנ״ד, 1229.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 28 ו־29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשט״ו, תשכ״ד, תשכ״ו, תשכ״ט, תשנ״ד]
בתקנות אלה –
”רשות מוסמכת“ – ראש היחידה לתגמולים והטבות באגף השיקום במשרד הבטחון ביחד עם ראש מערכת חשבונאות שיקום והנצחה באגף הכספים במשרד הבטחון;
”שיקום“ – פעולה המכוונת לספק לנכה תעסוקה ומקור־הכנסה, שביחד עם הכנסות הנכה מכל מקור אחר תהיה מספקת כדי מחייתו;
”בעל נכס“ – אדם המעניק לנכה זכות בנכסי דלא ניידי לשם מגורים או עסק;
”נותן עבודה“ – אדם המספק לנכה תעסוקה;
”הסכם“ –
(1)
הסכם בין נכה לבין נותן עבודה שנושאו המצאת שיקום לנכה, או
(2)
הסכם בין נכה לבין בעל נכס שנושאו המצאת דיור או מקום לשיקום לנכה;
”נכה“ – נכה שדרגת נכותו היא 10% או למעלה מזה.
מתן ערבות
(א)
ראתה רשות מוסמכת כי נכה זקוק לשם שיקומו או דיורו להסכם שאין להשיגו אלא על ידי מתן ערבות בסכום מסויים כדי להבטיח קיום ההוראות של אותו הסכם על ידי הנכה וכי אין לאותו נכה אפשרות להמציא ערבות מתאימה אחרת, רשאית היא לערוב בשם המדינה לכך שהנכה יקיים הוראות אותו הסכם.
(ב)
ערבות לפי תקנה זו תינתן לפי התנאים שתקבע הרשות המוסמכת, ובלבד שההסכם שבקשר אתו ניתנה הערבות יבטיח לנכה את שיקומו או את דיורו, הכל לפי הענין.
(ג)
נכה שהפר הוראה מהוראות תקנה זו או תנאי מתנאי הערבות או ההסכם, חייב לשלם למדינה מיד ובבת־אחת את כל הסכום שהמדינה חייבת או עלולה להיות חייבת בתוקף הערבות שניתנה כאמור.
החלטה סופית
החלטת הרשות המוסמכת בענין ערבות היא סופית.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955“.
כ״ב בטבת תשט״ו (16 בינואר 1955)
- פנחס לבון
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.