תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות)
תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות) מתוך
תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), תשי״ז–1956
תקנות בדבר התיישנות זכויות
ק״ת תשי״ז, 266.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 16א ו־29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949, אני מתקין תקנות אלה:
התיישנות זכויות
הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 16(א) או 16(ב) לחוק לגבי נכות הנובעת מאחת המחלות המפורטות בתוספת בטור א׳ תתיישן בתאריך המאוחר משניים אלה:
(1)
כתום שנתיים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו;
(2)
כתום התקופה מהאבחון הראשון של המחלה כמצויין בתוספת בטור ב׳ על ידי אותה המחלה.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), תשי״ז–1956“.
תוספת
| טור א׳ מחלה | טור ב׳ שנים |
|---|---|
| ארבע | |
| אחת | |
| שתים | |
| שבע |
י״ז בחשון תשי״ז (22 באוקטובר 1956)
- דוד בן־גוריון
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.