תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי״ח–1958

[תיקון: ס״ח תשכ״א]

תקנות בדבר סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם


ק״ת תשי״ח, 778; ס״ח תשכ״א, 90.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 57 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:


לפי סעיף 1 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות (תיקון), תשכ״א–1961, בכל מקום בו נאמר ”המנהל“ יבוא ”הנציב“ וכל בו במקום בו נאמר ”ועדת שפיטה“ יבוא ”בית דין לעניני מים“.


תקנות אלה לא בוטלו רשמית אבל הוחלפו בפועל בתקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966.


הגדרות [תיקון: ס״ח תשכ״א]
בתקנות אלה –
”בית הדין“ – בית דין לעניני מים שהוקם לפי סעיף 54 לחוק;
”ערר“ – ערר לפי סעיף 8 לחוק;
”ערר על שומה“ – ערר של שומת ארנונות ניקוז לפי סעיף 42 לחוק;
”בקשה“ – בקשה להכרעת בית הדין לפי סעיפים 6(ג), 35(א) ו־53(ג) לחוק;
”מבקש“ – מבקש התובע פיצויים מרשות הניקוז או מאוצר המדינה, הכל לפי הענין;
”החלטת רשות הניקוז“ – החלטתה של רשות הניקוז בדבר תביעתו של המבקש;
”החלטת הנציב“ – החלטתו של הנציב בדבר תביעתו של המבקש.
הגשת ערר או בקשה [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
עורר יגיש בחמישה טפסים –
(1)
ערר לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא העורק נשוא הערר;
(2)
ערר על שומה לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא תחום רשות הניקוז שפרסמה את לוח השומה נשוא הערר.
(ב)
מבקש יגיש בחמישה טפסים בקשה לבית הדין שבאזור שיפוטו נגרם הנזק נשוא הסכסוך.
מועד להגשת ערר או בקשה [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
עורר יגיש ערר תוך שלושים יום מיום מתן היתר על ידי הנציב או מהיום בו נמסרה לעורר הודעה מאת הנציב בדבר סירובו לתת היתר או בדבר ביטולו או שינויו של היתר – ואם הוא עורר על צו שניתן על ידי הנציב לפי סעיף 7 לחוק – יגיש את הערר תוך חמישה עשר יום מהיום בו נמסר לו הצו נשוא הערר.
(ב)
מבקש יגיש בקשה תוך ששים יום מהיום בו נמסרה לו החלטת רשות הניקוז או החלטת הנציב.
פרטי הערר או הבקשה
בערר, בערר על שומה או בבקשה יפורטו –
(1)
שמו של העורר או של המבקש, תיאורו, משלח ידו, מענו והמען למסירת מסמכים;
(2)
הנימוקים שעליהם מבסס העורר את עררו או המבקש את בקשתו, לרבות נימוקים משפטיים, כל נימוק בפסקה מיוחדת ובקיצור;
(3)
הסעד המבוקש.
צירוף מסמכים [תיקון: ס״ח תשכ״א]
לערר, לערר על שומה או לבקשה יצורפו –
(1)
הצהרות לאימות העובדות שעליהן מסתמך העורר או המבקש;
(2)
(א)
בערר – העתק ההיתר או הצו עליהם עוררים או העתק הודעת הנציב בדבר סירובו לתת היתר או בדבר ביטולו או שינויו של היתר;
(ב)
בבקשה – העתק החלטת רשות הניקוז או העתק החלטת הנציב, הכל לפי הענין;
(3)
מסמכים המוכיחים את בעלותו או חזקתו –
(א)
בערר או בבקשה – של העורר או של המבקש על המקרקעים, המיתקנים והמבנים נשוא הערר או הבקשה;
(ב)
בערר על שומה – של העורר על המקרקעים שעליהם תוטל ארנונת ניקוז;
(4)
תשריטים המתארים את המקרקעים, המיתקנים והמבנים נשוא הערר או הבקשה בציון גושים וחלקות.
חתימת העורר או המבקש
ערר, ערר על שומה ובקשה ייחתמו ביד העורר או המבקש או בא כוחם.
ציון המשיב [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
בערר ובבקשה, אם הפיצויים משתלמים מאוצר המדינה, יצויין הנציב כמשיב.
(ב)
בערר על שומה ובבקשה, אם הפיצויים משתלמים על ידי רשות הניקוז, תצויין רשות הניקוז כמשיבה.
העברת מסמכים למשיב [תיקון: ס״ח תשכ״א]
הוגש לבית הדין ערר, ערר על שומה או בקשה, ישלח אב בית הדין למשיב שני טפסים של הערר, של הערר על שומה או של הבקשה, הכל לפי הענין, ושל כל מסמך שצורף אליהם.
תשובת המשיב [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
המשיב רשאי להגיש לבית הדין תוך חמישה עשר יום מהיום בו נמסר לו העתק מהערר, מהערר על שומה או מהבקשה תשובה מנומקת בשלושה טפסים.
(ב)
המשיב רשאי לצרף לתשובתו הצהרה לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך.
(ג)
התשובה תיחתם ביד המשיב.
(ד)
אב בית הדין ישלח לעורר או למבקש טופס אחד של התשובה ושל כל מסמך שצורף אליה.
החלטה על יסוד חומר בכתב [תיקון: ס״ח תשכ״א]
ויתרו העורר או המבקש והמשיב על השמעת טענותיהם לפני בית הדין, רשאי בית הדין לתת את החלטתו על יסוד החומר בכתב שהובא בפניו.
קביעת מועד לשמיעת הערר או הבקשה [תיקון: ס״ח תשכ״א]
לא ויתרו בעלי הדין כאמור בתקנה 10 או החליט אב בית הדין להזמין את בעלי הדין, יקבע אב בית הדין מועד לשמיעת הטענות וישלח הזמנות לעורר או למבקש ולמשיב, ובלבד שההזמנה תימסר לבעלי הדין שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
התייצבות לחקירה שכנגד [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
רצה אחד מבעלי הדין לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך בעל הדין השני, יודיע על כך בכתב לבעל הדין השני, ארבעה ימים לפחות לפני מועד השמיעה, וימסור העתק של הודעתו לאב בית הדין.
(ב)
הודיע אחד מבעלי הדין כאמור בתקנת משנה (א), לא ישמש תצהיר שעליו ניתנה ההודעה ראיה, אלא אם היה המצהיר נוכח בשמיעת הערר, הערר על שומה או הבקשה, הכל לפי הענין, כשהוא מוכן לחקירה שכנגד, זולת אם היה בית הדין משוכנע שקבלת התצהיר דרושה למען הצדק.
שמיעת הטענות [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
בית הדין ישמע תחילה את טענות העורר או המבקש ולאחר מכן את טענות המשיב.
(ב)
בית הדין רשאי, ככל שהדבר ייראה לו, להתיר לעורר או למבקש להשיב לטענות המשיב.
דיון שלא בפני בעלי הדין [תיקון: ס״ח תשכ״א]
לא התייצב אחד מבעלי הדין לפני בית הדין במועד הקבוע לשמיעת הערר, הערר על שומה או הבקשה, רשאי בית הדין לדון ולהחליט שלא בפניו.
טענות פגם [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
בשמיעת ערר, ערר על שומה או בקשה לא ייזקק בית דין לכל טענות של פגם בצורתם או בצורת תשובת המשיב, אלא אם כן נמסרה הודעה בכתב על כך לבעל הדין השני לפחות שבעה ימים לפני היום שנקבע לשמיעת הטענות ובעל הדין לא תיקן את הפגם לפני אותו מועד.
(ב)
נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ובעל הדין לא תיקן את הפגם בעוד מועד, רשאי בית הדין – מטעמים שלדעתו מצדיקים זאת – להרשות לבעל דין לתקן את הפגמים בתנאים שיקבעם.
דחיית השמיעה [תיקון: ס״ח תשכ״א]
בית הדין רשאי לדחות את שמיעת הערר, הערר על שומה או הבקשה למועד אחר, ומשהתחיל בשמיעה – לדחות את המשך הדיון בהם, אם הדחיה דרושה, לדעתו, למען הצדק.
הדיון מוגבל לנימוקים שבכתב [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
בשמיעת הערר, הערר על שומה או הבקשה לא ייזקק בית הדין לכל נימוק שלא הוזכר בהם או בתשובה אלא אם כן הוא משוכנע שהנימוק הושמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק.
(ב)
בית הדין רשאי להורות על הגשת פרטים נוספים והמצאת ראיות נוספות בכל ענין הנזכר בערר, בערר על שומה או בבקשה או בתשובה או ביחס לכל נימוק שבית הדין החליט להיזקק לו כאמור בתקנת משנה (א).
החלטת בית הדין [תיקון: ס״ח תשכ״א]
(א)
החלטת בית הדין תיערך בכתב ותיחתם ביד היושב ראש וחבריו.
(ב)
העתק ההחלטה, מאושר ביד אב בית הדין, יישלח לעורר או למבקש ולמשיב סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה.
איחוד עררים או בקשות [תיקון: ס״ח תשכ״א]
בית הדין רשאי לאחד עררים או בקשות התלויים ועומדים בפניו, לדון בהם במשותף ולתת החלטה אחת בכולם, אם כרוכות בהם אותן בעיות חוק או אותן בעיות עובדה או בעיות חוק או בעיות עובדה דומות.
צירוף בעלי דין [תיקון: ס״ח תשכ״א]
בית הדין רשאי בכל שלב של מהלך הדיון, לצרף, כעורר, כמבקש או כמשיב בערר, בערר על שומה או בבקשה שלפניו כל אדם הנראה לו כמעונין בהם.
ערעורים על החלטות בית הדין [תיקון: ס״ח תשכ״א]
על הדיון בערעור על פסקי הדין של בית הדין והחלטותיו יחולו הוראות החלק ל״א לתקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
השם [תיקון: ס״ח תשכ״א]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי״ח–1958“.


כ״ג בשבט תשי״ח (13 בפברואר 1958)
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.