מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם נחשבים למאורע אחד.

5.

צירוף נקבלים

מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

6.

הפרדת הדיון

(א)

ועדת המשמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים.

(ב)

הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נקבל שדיונו הופרד.

7.

חזרה מקובלנה או תיקונה

(א)

התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון יהיו ברשות ועדת המשמעת.

(ב)

חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה לפי העניין.

(ג)

הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה, תומצא לנקבל.

סימן ב׳: הזמנת בעלי הדין והעדים

8.

הזמנה לדיון

יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון; התובע והנקבל יקבלו מוועדת המשמעת הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע, הנקבל או בא כוחו, לא תהיה חובה להזמינם בכתב כאמור.

9.

הזמנת עדים

(א)

יושב ראש ועדת המשמעת יזמין לדיון את העדים אשר ועדת המשמעת ראתה לנכון להזמין, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיוזמתה, זולת אם ראתה שאין בעדות צורך או שהיא התבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.

(ב)

הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת דיון.

10.

צורת ההזמנה ותוכנה

הזמנת עד בכתב תהיה חתומה בידי מי שקבע לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה:

(1)

שם העד המוזמן ומענו;

(2)

שם התובע;

(3)

שם הנקבל;

(4)

המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה; נדרש העד להתייצב, יצוין הצורך שלשמו נדרשת ההתייצבות; נדרש העד להציג או להגיש מסמך, יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר.

פרק שני: הליכי הדיון לפני ועדת המשמעת

סימן א׳: ניהול הדיון

11.

ניהול הדיון

יושב ראש ועדת המשמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.

12.

פרוטוקול

(א)

יושב ראש ועדת המשמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי לתת הוראות לעניין זה; כמו כן, רשאי היושב ראש להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או בדרך שיורה.

(ב)

הקובלנה, הפרוטוקול, וכל המסמכים שהוגשו לוועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.

סימן ב׳: בירור האשמה

13.

תשובת הנקבל לקובלנה

(א)

בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת המשמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה או יוודא שקרא את הקובלנה והבין את הנטען בה, וישאל אותו לתשובתו לקובלנה.

(ב)

הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו.

14.

ראיות מטעם התובע והנקבל

כפר הנקבל לפני ועדת המשמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.

15.

ראיות מטעם ועדת המשמעת וראיות נוספות

סיימו התובע והנקבל את הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת המשמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכול אם ראתה צורך בכך.

16.

סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות

סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.

17.

סיכומים

(א)

בתום הבאת הראיות או במקומה – אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר – רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.

(ב)

ועדת המשמעת רשאית שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר שתורה ובמועדים שתורה.

סימן ג׳: פסק דין

18.

הכרעת הדין

(א)

לאחר בירור הקובלנה ולא יאוחר מ־60 ימים מיום סיום הדיון האחרון, ואם הסתיים הדיון בסיכומים בכתב – מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת המשמעת אם הנקבל עבר עבירת משמעת אם לאו (להלן – הכרעת הדין).

(ב)

הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק ותיקרא בפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתורה ועדת המשמעת.

19.

עבירות משמעת אחרות

ועדת המשמעת רשאית לקבוע כי הנקבל עבר כל עבירת משמעת שהתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניה לרבות עובדות שלא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן אך לא תטיל עליו אלא אמצעי משמעת אחד בשל אותו מעשה.

20.

טענות וראיות לאמצעי משמעת

החליטה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא את ראיותיהם ולטעון את טענותיהם לעניין אמצעי המשמעת במועד שתקבע.

21.

נקיטת אמצעי משמעת

(א)

לאחר הבאת הראיות וטיעון הטענות לעניין אמצעי המשמעת כאמור בתקנה 20, ולא יאוחר מ־23 ימים מיום סיום הדיון לגביהם, תקבע ועדת המשמעת את החלטתה לעניין אמצעי המשמעת (להלן – גזר הדין).

(ב)

גזר הדין ייחתם בידי חברי ועדת המשמעת וייקרא לפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנו, כפי שתורה ועדת המשמעת.

21א.

חיוב בתשלום הוצאות [תיקון: תשע״ה]

חיוב בתשלום הוצאות לפי סעיף 14כא(1) או (2) לחוק לא יעלה על סכום של 6,000 שקלים חדשים.

22.

המצאת החלטה

העתק מהכרעת דין ומגזר דין שהוקראו, יומצא לתובע ולנקבל.

23.

חריגה מהמועד

הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

24.

דיון בהעדר הנקבל

(א)

הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת המשמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהעדרו, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה.

(ב)

אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת המשמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

פרק שלישי: הוראות שונות

25.

המצאת מסמכים

(א)

מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה לפי מען מגוריו או עבודתו, ובאין למצאו במקום כאמור – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים.

(ב)

היתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ג)

מסירת מסמך לידי סניגורו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, ייראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע סניגורו או פקידו של הנקבל לוועדת המשמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל.

26.

תחליף המצאה

(א)

לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה:

(1)

בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד;

(2)

בפרסום מודעה בעיתון יומי.

(ב)

ועדת המשמעת רשאית להורות על המצאת מסמך בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה, אם הדרכים בתקנת משנה (א) אינן ישימות בנסיבות העניין.

27.

פגמים שאינם פוגמים בדיון

ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; ואולם אם נראה לוועדת המשמעת כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה להסרת החשש.

פרק רביעי: ערעור

28.

סדרי דין בערעור

(א)

ערעור על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה כאמור בסעיף 14כג לחוק יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה של ועדת המשמעת.

(ב)

הערעור יוגש ויתברר בדרך שבה מוגש ומתברר ערעור לפי תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988, בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

בכל מקום, במקום ”הנאשם“ יקראו ”הנקבל“, במקום ”הקובל“ יקראו ”התובע“ ובמקום ”בית הדין“, ”בית הדין המשמעתי המחוזי“ ו”בית הדין המשמעתי הארצי“ יקראו ”ועדת המשמעת“;

(2)

בתקנה 3, פסקה (3) – לא תיקרא;

(3)

במקום תקנה 5 יקראו:

5.

"צירוף מסמכים

להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה";

(4)

בתקנה 6, הסיפה החל במילים ”בערעור לפי סעיף 76“ – לא תיקרא;

(5)

בתקנה 14, במקום ”למערער, למשיב“ יקראו ”למערער ולמשיב“ והסיפה החל במילים ”ובערעור לפי סעיף 76“ – לא תיקרא.

ד׳ באב התשע״ד (31 ביולי 2014)

ציפי לבני
שרת המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.