תקנות המשטרה (מקום המגורים)
תקנות המשטרה (מקום המגורים) מתוך
תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936
תקנות שהותקנו עפ״י סעיף 40(1)(ב)
ע״ר 1936, תוס׳ 2, 60.
בתוקף הסמכויות המסורות לו עפ״י סעיף 40(1)(ב) מפקודת המשטרה, 1926, התקין הנציב העליון את התקנות הבאות: –
השם
תקנות אלה תקראנה ”תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936“.
הרשות למפקח הכללי לדרוש מפקידים שיתגוררו במקום שייציין
הרשות למפקח הכללי:
(א)
לדרוש מכל איש מאנשי חיל המשטרה לגור בכל חלק מחלקי הארץ ובכל שכונה או אזור שבכל עיר או כפר;
(ב)
לדרוש מכל איש מאנשי חיל המשטרה לגור באותו מרחק מן התחנה הראשית שלו, או מפלוגתו, או ממשרדו או ממשמרו, ככל אשר ימצא לנכון לקבוע;
(ג)
לדרוש מכל שוטר נשוי לגור בכל בית ממשלתי מסויים המשמש מעון לשוטרים נשואים או בכל בנין שכור, ולשלם שכר דירה בעדו, ככל אשר תקבע הממשלה.
29 בינואר, 1936
- בפקודת הוד מעלתו
מקס ניורוק
סופר למועצות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.