חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות המזונות (הבטחת תשלום)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ג–1972


ק״ת תשל״ג, 82, 1734; תשל״ד, 1020; תשל״ה, 1394; תשל״ז, 1466; תשמ״ב, 614; תשס״ו, 458.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב–1972, ושאר הסמכויות הנתונות לי על פי דין, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 7, אני מתקין תקנות אלה:


1.
הגדרות [תיקון: תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז]
בתקנות אלה –
”ילד“ – ”ילד קטין“ כמשמעותו בחוק, למעט ילד שגם אביו וגם אמו אינם חייבים לגביו והנמצא בהחזקת אביו.
”השכר הממוצע“, לשנת כספית פלונית – (נמחקה);
שאר המונחים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
2.
תחולת החוק
החוק יחול על סוגי הזוכים הזכאים לתשלום לפי תקנות אלה.
3.
הזכאים לתשלום [תיקון: תשל״ז]
סוגי הזוכים הזכאים לבקש תשלום מאת המוסד הם –
(1)
אשה שמלאו לה 60 שנה וכן אשה שבהחזקתה לפחות ילד אחד, בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם ניתן לזכות הילד בלבד ובין אם ניתן לזכות שניהם;
(2)
אשה שפסק דין למזונות ניתן לזכותה ואינה מסוגלת לכלכל את עצמה, אף שאין בהחזקתה ילד;
(3)
ילד שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו בהחזקתה של אמו ואף אינו עמה, למעט ילד שעיקר פרנסתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.
4.
שיעורי התשלום [תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ב]
(א)
בכפוף לתקנה 6, שיעורי התשלום הם כשיעור הסכומים המחושבים לפי השיעור המוגדל שבתוספת לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (להלן – התוספת), כדלקמן:
(1)
לאשה שאין בהחזקתה ילד – לפי פרט 1 לתוספת;
(2)
לאשה שבהחזקתה ילד אחד – לפי פרט 7 לתוספת;
(3)
לאשה שבהחזקתה שני ילדים לפחות – לפי פרט 8 לתוספת;
(4)
לאשה הנשואה למי שאינו החייב ושבהחזקתה ילד אחד – לפי תקנה 8(ב)(1) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ״ב–1982 (להלן – תקנות הבטחת הכנסה);
(5)
לאשה הנשואה למי שאינו החייב ושבהחזקתה שני ילדים לפחות – לפי תקנה 8(ב)(2) לתקנות הבטחת הכנסה;
(6)
(ב)
אשה כאמור בתקנה משנה (א)(4) או (5), שבן זוגה חוייב בפסק דין למזונות, יהיו שיעורי התשלום לגביה כשיעור המשתלם לאשה כאמור בפסקאות (2) או (3) לתקנת המשנה האמורה, לפי הענין.
5.
מניעת תשלומי כפל [תיקון: תשל״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ב]
שולמה לזוכה גימלה להבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, בעד תקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, רשאי המוסד לנכות מהתשלום את סכום הגימלה, כולו או מקצתו, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום התשלום המגיע בעד אותה תקופה.
6.
התשלום לזוכה שיש לו הכנסה [תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ב]
(א)
בתקנה זו, ”הכנסה“ – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו־12 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980.
(ב)
התשלום לזוכה שיש לו הכנסה יהיה בסכום השווה להפרש שבין שיעור התשלום החל לגביו לפי תקנה 4 לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.
(ג)
היה סכום התשלום המגיע לזוכה לפי תקנת משנה (ב) פחות מעשרה שקלים, לא ישולם לו כל תשלום לפי תקנות אלה.
7.
עיגול סכומים [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב]
סכום התשלום המגיע לזוכה יעוגל כדי השקל הקרוב.
8.
תובענה נגד המוסד
(א)
תובענה לפי סעיפים 13 ו־14(ג) לחוק תוגש לבית דין אזורי לעבודה לכל המוקדם בתום שלושים יום מהיום שהוגשה למוסד בקשה שהיא נושא התובענה, זולת אם הזוכה קיבל לפני כן את החלטת המוסד לענין הבקשה.
(ב)
החליט המוסד בבקשה ונמסרה למבקש הודעה על כך, תוגש התובענה תוך ששה חדשים מיום מסירת ההודעה למבקש.
9.
זכות הזוכה [תיקון: תשס״ו]
זוכה שהגיש בקשה לתשלום לפי סעיף 4 לחוק, רשאי להודיע למוסד, בכתב, על כוונתו לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד, וכעבור שלושים יום מיום מסירת ההודעה למוסד רשאי הזוכה לנקוט הליכי ביצוע כאמור; נקט הזוכה בהליכי ביצוע, יפסיק המוסד את הליכי הביצוע שנקט בהם בשל אותו הפרש, ויודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל.
תחילה [תיקון: תשל״ג]
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ג בתשרי תשל״ג (1 באוקטובר 1972), למעט תקנה 5 שתחילתה ביום ט׳ בניסן תשל״ד (1 באפריל 1974).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ג–1972“.
[תיקון: תשל״ג, תשל״ה]

תוספת (בוטלה)


י״א בתשרי תשל״ג (19 בספטמבר 1972)
  • יעקב ש׳ שפירא
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.