תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים)
תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים) מתוך
תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים), התשע״ג–2013
ק״ת תשע״ג, 569; תשע״ד, 1765; תשע״ו, 54, 160, 1146; תשע״ז, 693; תשע״ח, 952; תשע״ט, 2926; תשפ״ג, 182, 182; תשפ״ד, 128, 742, 1906.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, אני מתקין תקנות אלה:
פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3]
מתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר אינו טעון היתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, אם הוא אחד מאלה:
(הוראת שעה מיום 6.2.2018 עד יום 1.3.2024 ומיום 11.3.2024 עד יום 1.3.2026): מתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר אינו טעון היתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991 (להלן – חוק עובדים זרים), אם הוא אחד מאלה:
(1)
בן זוג, ילד או בן משפחה נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, לפי מחויבות בין־לאומית של מדינת ישראל, שקיבל את המלצת מנהל מחלקת הטקס במשרד החוץ;
(2)
נציג חברת תיירות זרה (חברת צ׳ארטר), המלווה קבוצות תיירים מחוץ לארץ לאזור אילת באמצעות אותה חברת תיירות, שקיבל את המלצת המנהל הכללי של משרד התיירות; ואולם הפטור לא יחול על יותר משלושה נציגים של כל חברה כאמור;
(3)
בעל אשרה ורישיון ישיבה מהסוגים המנויים בתקנה 5א(ה) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;
(4)
אזרח מדינה המנויה בתוספת, לצורך העסקתו לפי הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לממשלת מדינת אזרחותו;
(5)
(הוראת שעה מיום 6.2.2018 עד יום 1.3.2024 ומיום 11.3.2024 עד יום 1.3.2026): העובד הזר הוא בן זוג של עובד זר שהממונה התיר את העסקתו לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, והמועסק כדין בישראל (להלן בפסקה זו – העובד הזר העיקרי), ומתקיים לגביו האמור להלן:
(א)
העובד הזר העיקרי מועסק בתאגיד שהרשות כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984, אישרה שהוא תאגיד עתיר ידע טכנולוגי, בתפקיד כאמור בפסקאות משנה (1) או (2) להלן, והעובד הזר העיקרי ובן זוגו התחייבו בכתב, קודם קבלת כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל (להלן – רישיון ביקור), כי העובד הזר העיקרי יצא מישראל מיד עם פקיעת תוקף האשרה ורישיון הביקור שיינתנו לו, וכי בן הזוג יצא מישראל מיד עם פקיעת תוקף האשרה ורישיון הביקור שינתנו לו או לעובד הזר העיקרי, לפי המוקדם, וכי הם לא יבקשו אשרה ורישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע בישראל:
(1)
מנהל, או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי, בתאגיד זר או בין־לאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה;
(2)
עובד זר שמעסיקו הצהיר כי הוא עובד מומחה שיועסק בתחום המחקר והפיתוח, או כי הוא עובד בעל מומחיות ייחודית המסייעת לפעילות עסקית שקשורה למוצר או לשירות המפותח על ידי המעסיק, וששכר העבודה הרגיל שישולם לו בעד עבודתו לא יפחת מפעמיים השכר הממוצע; לעניין תקנה [צ״ל: פסקת משנה] זו –
”השכר הממוצע“ – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ״ה–1995, כפי שפורסם לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי;
”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ״ד–1964;
(ב)
(נמחקה);
(6)
העובד הזר הוא בן זוג של עובד זר שהממונה התיר את העסקתו לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, המועסק כדין בישראל (להלן בפסקה זו – העובד הזר העיקרי), והעובד הזר העיקרי הוא חוקר או מרצה בעל תואר אקדמי שלישי לפחות במוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – מוסד להשכלה גבוהה);
(7)
העובד הזר הוא בן זוג של סטודנט זר השוהה כדין בישראל ולומד לתואר אקדמי שלישי או בתר־דוקטורט, במוסד להשכלה גבוהה (להלן – סטודנט מחקר זר), ובלבד שרשות האוכלוסין וההגירה קיבלה אישור ממוסד להשכלה גבוהה ולפיו סטודנט המחקר הזר מקבל מימון לשכר לימודיו או מימון לצורך קיומו בתקופת לימודיו, ממוסד להשכלה גבוהה או מגוף שאינו יחיד, המעניק מלגות לימודים, בין בארץ ובין בחוץ לארץ.
[תיקון: תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3]
תוספת
(תקנה 1(4))
[תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־2]
אוסטריה, אוסטרליה, גרמניה, טייוואן, יפן, ניו זילנד, צ׳כיה, קוריאה.
ח׳ בחשוון התשע״ג (24 באוקטובר 2012)
- אליהו ישי
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.