חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014


ק״ת תשע״ד, 1152.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13לד(א)(1) עד (3) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר הפנים, אני מתקינה תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

1.
הגדרות
בתקנות אלה –
”בית דין“ – בית דין לעררים שהוקם לפי סעיף 13כג לחוק;
”חוק בתי דין מינהליים“ – חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992;
”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.

פרק ב׳: ערר

2.
מקום הגשת ערר
(א)
ערר יוגש לבית דין אשר באזור שיפוטו ניתנה החלטת רשות שלגביה מוגש הערר, בהתאם להודעה בדבר קביעת אזור שיפוט לבתי דין שפורסמה לפי סעיף 11 לחוק בתי דין מינהליים.
(ב)
ערר שאין לו מקום שיפוט מתאים לפי תקנת משנה (א), יוגש לבית הדין לעררים בירושלים; ואולם רשאי ראש בית הדין להורות, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי הערר יועבר לבית דין אחר.
3.
איחוד עררים
(א)
בית דין רשאי להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, על איחוד עררים תלויים ועומדים לפניו, אם הוגשו בידי אותו עורר או שמתעוררות בהם שאלות משפטיות או עובדתיות דומות.
(ב)
הוגשו כמה עררים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם, או על ידי עורר אחד, רשאי ראש בית הדין להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי העררים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד בבית דין שהחליט עליו, ובלבד שלא תינתן החלטה לפי תקנת משנה זאת לאחר תחילת הדיון אלא בהסכמת בית הדין שהחל לדון בו.
(ג)
החלטה בבקשה לפי סעיף זה לא תתקבל בלי שניתנה הזדמנות לצד שכנגד להגיב עליה.
(ד)
הוחלט על איחוד עררים כאמור בתקנה זאת, רשאי בית הדין לדון בעררים במאוחד ולתת בהם החלטה אחת.
4.
כתב ערר
(א)
ערר ייפתח בהגשת כתב ערר למזכירות בית הדין.
(ב)
כתב ערר יוגש מודפס, וחתום ביד עורר או ביד בא כוחו, במועד שנקבע בסעיף 13כד(ב) לחוק.
(ג)
בכתב ערר ייכללו כל אלה:
(1)
שם העורר באותיות עבריות; ולגבי עורר שאינו אזרח או תושב ישראל – גם באותיות לטיניות;
(2)
אזרחותו של העורר, נתינותו או תושבותו, ואם יש יותר מאחת – כולן;
(3)
מספר תעודת זהות או מספר דרכון של העורר, ואם יש בידו יותר מדרכון אחד – מספרי הדרכונים, וכן צילום של מסמכים אלה;
(4)
לגבי עורר שמוחזק במשמורת או במאסר – מספר מוחזק או מספר אסיר;
(5)
אם אין בידי העורר מספר זיהוי כמפורט בפסקה (3) או (4) – מספר הבקשה שהוגשה לרשות;
(6)
מענו והמען להמצאת כתבי בי־דין, הודעות ומסמכים;
(7)
מספר הטלפון וכתובת דואר אלקטרוני להתקשרות;
(8)
אם העורר מיוצג – גם שם עורך הדין, מענו וכל פרטי ההתקשרות עמו, כאמור, וכן ייפוי כוח תקף;
(9)
תיאור ההחלטה נושא הערר והמועד שבו פורסמה כדין או שבו העורר קיבל הודעה עליה או שבו נודע לעורר עליה, לפי המוקדם;
(10)
פירוט העובדות שעליהן מסתמך העורר;
(11)
פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערר;
(12)
הסעד המבוקש.
(ד)
העובדות בכתב הערר יאומתו בתצהיר חתום ביד העורר ומאומת כדין, שיצורף לו, ושיהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.
5.
צירוף מסמכים
(א)
לכתב ערר יצורף העתק צילומי של ההחלטה נושא הערר ושל כל מסמך אחר שהעורר מסתמך עליו, ושמצוי ברשותו.
(ב)
לא צורף מסמך כאמור לכתב הערר, אף שהוא מצוי ברשות העורר, לא יגישו העורר ולא יסתמך עליו אלא לאחר שבית הדין נתן את רשותו לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובתנאי שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה.
6.
הארכת מועד להגשת ערר
(א)
עורר המבקש להאריך את המועד להגשת ערר מעבר למועד הקבוע בסעיף 13כד(ב) לחוק, יגיש בהקדם לבית הדין בקשה בכתב בצירוף תצהיר על כך, ויפרט את טעמיו המיוחדים.
(ב)
לא תינתן הארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.
(ג)
הארכת מועד תינתן רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
7.
משיב
(א)
רשות האוכלוסין וההגירה היא המשיבה בערר.
(ב)
בית דין רשאי לצרף לערר משיבים נוספים, אם יש להם נגיעה ישירה לערר ואם הדבר דרוש לשם הכרעה בערר, או להורות על מחיקת משיב או עורר שצורף לערר.
(ג)
הוגש ערר לבית דין, ימציא העורר למשיב עותק של כתב הערר ביום הגשתו על כל מצורפיו כאמור בתקנה 5.
(ד)
המצאה לרשות האוכלוסין וההגירה תהיה באמצעות מזכירות נציגות הרשות; רשות האוכלוסין וההגירה תפרסם באתר האינטרנט שלה את פרטי ההתקשרות עמה.
8.
פגם בכתב ערר
כתב ערר שלא התקיימה לגביו הוראה מהוראות תקנות 4 עד 7, רשאי בית דין שלא לקבלו, למחקו או להחזירו לעורר לשם תיקונו.
9.
חזרה מן ערר
הודיע עורר לבית דין כי הוא חוזר בו מן הערר, רשאי בית הדין למחוק את הערר או לדחותו וכן לפסוק הוצאות לפי שיקול דעתו והכול לאחר שנתן למשיב אפשרות להגיב להודעת העורר.

פרק ג׳: הטיפול בערר

עיון בערר
ערר יובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית דין, והוא רשאי –
(1)
למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתו או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצא בית הדין שאין לו סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות בית הדין, או שהוא טורדני או קנטרני;
(2)
להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 6;
(3)
להורות לעורר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שהורה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורה;
(4)
להחליט כי המשיב יגיש לבית הדין כתב תשובה לפי פרק ד׳ (להלן – כתב תשובה) לערר כולו או לעניינים שהגדיר.

פרק ד׳: כתב תשובה

כתב תשובה
(א)
הורה בית דין על הגשת כתב תשובה לערר, יוגש כתב התשובה בתוך 30 ימים, אם בית הדין לא הורה אחרת, זולת אם הוגשה בקשה לסילוק הערר על הסף; הוגשה ונדחתה בקשה לסילוק הערר על הסף – יימנה המועד להגשת כתב התשובה ממועד ההחלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף.
(ב)
בכתב תשובה יפורטו אלה:
(1)
מען המשיב להמצאת כתבי בי־דין, הודעות ומסמכים, מספר טלפון, וכן כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות עם המשיב;
(2)
פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;
(3)
עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערר.
(ג)
העובדות שבכתב התשובה יאומתו בתצהיר או בתצהירים אשר יצורפו אליו, כאמור בתקנה 4(ד).
(ד)
לכתב התשובה יצורפו, ככל האפשר, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.
(ה)
ביקש המשיב בכתב התשובה למחוק את הערר על הסף, כולו או מקצתו, יפרט את הטעמים לכך.
(ו)
כתב תשובה יוגש לבית הדין, ויומצא על ידי המשיב לעורר.
(ז)
לא הגיש משיב כתב תשובה או בקשה לסילוק על הסף, יזמן בית הדין דיון במעמד הצדדים במועד שייקבע, אך לא יהיה מוקדם מ־14 ימים ממועד ההחלטה על זימון הדיון; נקבע דיון לפי סעיף זה, המשיב רשאי להגיש כתב תשובה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון; לא הגיש המשיב כתב תשובה אף במועד זה, לא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בערר אלא ברשות בית הדין; נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה – ישקול במעמד הדיון פסיקת הוצאות כנגד המשיב.

פרק ה׳: צו ביניים

סימן א׳: בקשה לצו ביניים ולצו ארעי

צו ביניים
(א)
בקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן הערר, במועד הגשת הערר או לאחר מכן; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבערר (להלן – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר.
(ב)
בית הדין רשאי לדחות את הבקשה על הסף.
(ג)
לא דחה בית הדין את הבקשה על הסף, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי הוא להורות למשיב להגיש תגובה במועד שיקבע, ורשאי הוא –
(1)
להחליט בבקשה לצו ביניים על יסוד הבקשה והתגובה בלבד;
(2)
לקבוע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים, ורשאי הוא להכריע בבקשה על יסוד הדיון.
(ד)
לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1), או שהתקיים דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנת משנה (ג)(2).
(ה)
ראה בית הדין ליתן צו ביניים, רשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין.
(ו)
צו ביניים שניתן כאמור בתקנה (ג)(1), יהיה בתוקף עם המצאתו למשיב.
צו ארעי
(א)
ראה בית הדין כי השהיית החלטה בבקשה למתן צו ביניים עלולה לגרום נזק חמור שאינו בר־תיקון, רשאי הוא ליתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד (להלן – צו ארעי), ורשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין.
(ב)
נתן בית הדין צו ארעי, יקבע בו מועד להגשת תגובה על ידי המשיב, כאמור בתקנה 12(ג)(1), או לדיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים, כאמור בתקנה 12(ג)(2). מועד כאמור ייקבע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד מתן הצו.
(ג)
תוקפו של צו ארעי לא יעלה על עשרה ימים.
(ד)
נתן בית הדין צו ארעי, כאמור בתקנת משנה (א), ימציא המבקש כדין לרשות את הערר, את הבקשה לצו ביניים ואת הצו הארעי, וימציא אישור על כך לבית הדין, בתוך עשרים וארבע שעות ממועד מתן הצו.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ד), ראה בית הדין כי בשל נסיבות חריגות יש להמציא את הצו הארעי בתוך פחות מעשרים וארבע שעות, יורה למבקש להמציא כדין את הערר, את הבקשה לצו ביניים ואת הצו הארעי לרשות, ולהמציא אישור על כך לבית הדין, בתוך המועד שיורה.
(ו)
בכפוף לאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), צו ארעי יהיה בתוקף עם המצאתו לרשות, בצירוף עותק הערר והבקשה לצו ביניים, אם טרם נמסרו לה.

סימן ב׳: בקשה לצו ביניים מעבר לשעות הפעילות

הגשת בקשה לצו ביניים שלא בשעות הפעילות
(א)
ביקש עורר להגיש בקשה לצו ביניים, שלא בשעות קבלת הקהל של מזכירות בית הדין, כאמור בפרק ט׳, שמתקיים בה, לדעת העורר, האמור בתקנת משנה 13(א) (בסימן זה – בקשה), יעביר עותק חתום מהבקשה על פי פרטי ההתקשרות שפרסם ראש בית הדין באתר האינטרנט של בית הדין; בקשה שהועברה כאמור תוגש גם לבית הדין בסמוך לתחילת שעות הפעילות של יום העבודה העוקב.
(ב)
בבקשה יפרט העורר את הטעמים המיוחדים המצדיקים את הגשת הבקשה שלא בשעות הפעילות הרגילות של מזכירות בית הדין, ומדוע יש לדון בבקשה שלא בשעות הפעילות הרגילות.
(ג)
בית דין רשאי להיזקק לבקשה, בין במקום מושבו ובין במקום אחר, אם מצא שהסעד דרוש לשם מניעת נזק חמור שאינו בר־תיקון אם לא יינתן הסעד מיד.
תורנות
ראש בית הדין יקבע דיינים שישמשו בתורנות לעניין סימן זה.

פרק ו׳: עיון במסמכי רשות שהוגשו לבית דין

עיון עורר במסמכי רשות שהוגשו לבית דין
(א)
מסמכים שמסרה רשות לבית דין לפי סעיף 13כח(א) לחוק, וסברה הרשות שלא קיימת מניעה לעיון העורר בהם מן הטעמים הקבועים בסעיף 13כח(ב) או (ד) לחוק, תמציא הרשות לעורר או לבא כוחו.
(ב)
מסמכים שהומצאו לבית דין כאמור, וסברה הרשות, שאין העורר רשאי לעיין בהם לפי סעיף 13כח(ב) לחוק, תפרט הרשות את הטעמים למניעת העיון כאמור, ותודיע על כך לעורר.
(ג)
ביקש עורר לעיין במסמכים שהעיון בהם נמנע ממנו כאמור בתקנת משנה (ב), יגיש בקשה בכתב לבית דין בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו הודעת הרשות וימציא אותה בלא דיחוי למשיב; המשיב רשאי להגיש לבית דין תגובה לבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו.
(ד)
העלתה רשות טענה בדבר חיסיון או בדבר סייג למסירת מידע או מסמך, יחולו ההוראות לפי סעיף 13כט לחוק.

פרק ז׳: בירור ערר בבית דין

בירור ערר
הוגשו כתב ערר וכתב תשובה רשאי בית הדין –
(1)
לדון ולהחליט על פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר;
(2)
לקבוע מועד לדיון בערר; קבע כאמור, מי שהוסמך לכך מטעם ראש בית הדין או מטעם בית הדין ישלח לבעלי הדין הזמנות לדיון, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים טרם מועד הדיון, זולת אם בנסיבות העניין יקבע בית הדין מועד אחר.
ראיות
(א)
בית דין ידון בעתירה על פי ראיות שיובאו בתצהירים, ואולם רשאי הוא, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל דין שכנגד, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בערר.
(ב)
בקשה לחקירת מצהיר תוגש בכתב לבית דין, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משלושה ימים טרם מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם התבקש לכך על ידו.
(ג)
לא דחה בית הדין את הבקשה, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון; מצהיר שהוזמן כאמור, רשאי לבקש מבית הדין שיפטור אותו מן החקירה, ובית הדין רשאי לפטור אותו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד)
לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית הדין, לא ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות בית הדין.
(ה)
ראה בית הדין שהדבר דרוש לשם הכרעה בערר, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית הדין.
סדר הטיעון
החליט בית דין על קיום דיון לפניו כאמור בתקנה 17(2), יקבע את סדר הטיעון לפניו; לא קבע בית הדין כאמור –
(1)
העורר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר הטיעון ביניהם;
(2)
בית הדין רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד;
(3)
התיר בית הדין חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית הדין, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירת מצהיר בשלב אחר של הדיון; המצהיר מטעם העורר ייחקר תחילה, זולת אם קבע בית הדין סדר אחר; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר חקירת המצהירים ביניהם;
(4)
בית הדין רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל פה.
טענות חדשות
לא ייזקק בית דין לעובדה או לנימוק שלא הועלו בכתב ערר או בכתב תשובה, לפי העניין, אלא אם כן קבע כי הדבר דרוש לשם עשיית צדק, ובלבד שניתנה לשאר בעלי הדין הזדמנות נאותה להגיב עליהם.
אי־התייצבות לדיון לפני בית דין
(א)
נמסרה הודעה בדבר דיון, רשאי בית דין –
(1)
אם לא התייצב איש מבעלי הדין – להכריע בערר על סמך הטענות והראיות בכתב, כאמור בתקנה 17(1), למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר;
(2)
אם התייצב העורר והמשיב לא התייצב – לקיים דיון בערר בהעדר המשיב או לדחות את הדיון למועד אחר;
(3)
אם התייצב המשיב ולא התייצב העורר – למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר.
(ב)
ניתנה החלטה לפי תקנה זאת, רשאי עורר או משיב, לפי העניין, לבקש את ביטולה או את שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית דין לבטלה או לשנותה בתנאים שיראו לו, ובין השאר לעניין הוצאות.
סטייה מהוראות התקנות
ראה בית דין כי נסיבות העניין מחייבות שלא להשהות את הדיון בערר שלפניו או מצדיקות סטייה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא לדון בו בסטייה מהוראות תקנות אלה, ככל שנדרש, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
פרוטוקול
(א)
הדיין או מי שהוא קבע לצורך זה, ירשום בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
(ב)
פרוטוקול יכול שייערך גם בדרך של הקלטה ברשמקול או באופן אחר שיקבע בית דין, ובלבד שפרוטוקול שנערך כאמור, יועלה על הכתב ויצורף לתיק הדיון.
(ג)
הדיין יחתום על הפרוטוקול.
(ד)
בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
(ה)
פרוטוקול דיון שנערך לפי סעיף 13כט לחוק יופקד לפי הוראות של ראש בית הדין ויימסר למשיב בלבד.
החלטה
בית דין ייתן את החלטתו בערר במועד סמוך, ככל האפשר, לסיום בירור הערר; ההחלטה תומצא לצדדים.
פגם בסדרי דין
בית דין לא יפסול הליך, כולו או מקצתו, בשל פגם בסדרי הדין, לרבות אי־קיום תקנות אלה, אם לדעתו הפגם לא יגרום עיוות דין או אם יש אפשרות סבירה לתקן את הפגם בדרך של דחיית הדיון או בדרך אחרת.
הארכת מועדים
בית דין רשאי להאריך מועד שקבע וכן להאריך מטעמים מיוחדים שיירשמו גם מועד שקבוע בתקנות אלה.

פרק ח׳: המצאה

המצאת כתבי טענות, הודעות ומסמכים
(א)
דרישה שנקבעה בחוק או בתקנות אלה, בדבר המצאה או הגשת כתבי בי־דין או החלטות בית הדין, ניתן לקיימה באחת הדרכים האלה:
(1)
בדרך של מסירה לאדם בעת דיון;
(2)
בהמצאה או בהגשה ידנית למען שצוין לפי תקנה 4(ג)(6) או (8) או 11(ב)(1) לפי העניין, ובלבד שיוצג אישור קבלה בחתימת המקבל, ועליו יצוינו תאריך ושעת הקבלה;
(3)
באמצעות דואר רשום, ובלבד שיוצג אישור מסירה מאת דואר ישראל; המצאה כאמור תיראה כאילו בוצעה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח;
(4)
(5)
בהגשה מטעם אחד הצדדים לבית הדין – באמצעות מערכת ממוכנת, לפי תקנה 33; כתב ערר שהוגש כאמור, ייראה כאילו הומצא למשיב;
(6)
בהמצאת כתבים בין הצדדים:
(א)
באמצעות שליחת עותק סרוק של כתב בית הדין, על כל נספחיו, אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה על פי תקנה 4(ג)(7) או (8) או 11(ב)(1), לפי העניין, ובלבד שתוצג הודעת דואר אלקטרוני מצד המקבל, המאשר את קבלת המסמך;
(ב)
לא הוצג אישור הצד המקבל כאמור – יראו את ההמצאה כאילו נעשתה ביום העבודה שלאחרי מועד שליחתו.
עניין שלא הוסדר
בכפוף לאמור בפרק זה, בעניין שלא הוסדר בו, רשאי בית הדין לנהוג לפי פרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, אם אין בכך דבר שאינו מתיישב עם החוק, תקנות אלה או מהות ההליך.

פרק ט׳: סדרי מינהל

סימן א׳: מזכירות

מזכירות
משרדו של כל אחד מבתי הדין ייקרא בשם ”מזכירות“ (להלן – המזכירות).
רישום
במזכירות ינוהל רישום של העניינים שהובאו לפני בית הדין לגבי פרטים אלה:
(1)
מספר התיק;
(2)
תאריך הבאת העניין לבית הדין;
(3)
שם הדיין;
(4)
שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך;
(5)
הסעד המבוקש;
(6)
האגרה ששולמה;
(7)
תאריכי דיונים.
תיק בית דין
(א)
תיק בית דין יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי־דין, לרבות מסמכים, מוצגים, פרוטוקולים והחלטות, ואולם בית דין רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית הדין יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שהורה; אם המוצג הוא מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית הדין.
(ב)
על כל כתב בי־דין יצוין מספר התיק.
(ג)
ראש בית הדין רשאי לקבוע הנחיות לעניין החזקתם של מסמכים חסויים.
(ד)
בתקנה זאת, ”תיק“ – לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים.
קבלת קהל
(א)
מזכירות בית הדין תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן:
(1)
בימים א׳ עד ה׳ בשבוע – משעה 8.30 עד שעה 13.30;
(2)
בפגרת הקיץ, כמשמעותה בתקנה 1 לתקנות הפגרות – משעה 9:00 עד שעה 12:00.
(ב)
ראש בית הדין רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית דין מסוים וכן להורות כי בית הדין יהיה סגור לקבלת קהל במועדים מיוחדים; הודעה על הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים (להלן – אתר משרד המשפטים).
מערכת ממוכנת
כל הוראה מתקנות יהיה ניתן לקיים במערכת ממוכנת של בתי הדין ובאמצעים אלקטרוניים.
דרכי פרסום
פרסום כאמור בתקנות אלה ייעשה באתר משרד המשפטים.

סימן ב׳: פגרות

תקופות פגרה
תקופות הפגרה בבית דין יהיו בהתאם לתקופות הפגרה הנהוגות בבתי המשפט לפי תקנות הפגרות.
דיון בימי פגרה
(א)
בימי פגרה בית דין רשאי לברר ערר בעניין מסוים אשר לגביו הורה ראש בית הדין או דיין שראש בית הדין מינה לכך, כי יש לבררו או בערר מסוים שהובא לפניו ואשר אינו סובל דחייה.
(ב)
ראש בית הדין רשאי להורות שסוג עררים יישמע בתקופת הפגרה בבית דין פלוני או בכל בתי הדין.
מניין הימים
ימי הפגרה יבואו במניין הימים לצורך המועדים הקבועים בחוק ובתקנות אלה, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.

פרק י׳: כללי

כתבי טענות נוספים
בעל דין לא יגיש תצהיר או מסמך אחר, נוסף על המפורט בתקנות אלה, אלא ברשות בית דין.
בקשה תהיה בכתב
כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב, ואם היא מעלה טענות שבעובדה, תהיה נתמכת בתצהיר לפי תקנה 4(ד), בשינויים המחויבים לפי העניין, זולת אם החליט בית הדין לקיים דיון לפניו לפי תקנה 17(2), והתיר להעלות לפניו את הבקשה במהלך הדיון.
חישוב מועדים
מניין הימים שנקבעו בתקנות אלה יימנה מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני בעל הדין; לא התייצב בעל דין אף שזומן כדין, יימנה המועד מיום מתן ההחלטה כאילו ניתנה בפניו; ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין, יימנה המועד מיום המצאתה לו כאמור בפרק ח׳.
שמירת תוקף
הגשת ערר לבית דין או הגשת ערעור או בקשת רשות לערער לבית משפט לעניינים מינהליים לפי החוק, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך.
העברת בירור בערר למותב אחר
(א)
התקיים בערר האמור בסעיף 13לג לחוק, ובית הדין החליט במעמד צד אחד, לאחר שמיעת החומר החסוי, שלא להתיר הצגת מידע חסוי במעמד צד אחד – רשאי ראש בית הדין להורות על העברת בירור הערר לדיון לפני מותב אחר.
(ב)
בקשה להעברת בירור ערר כאמור בתקנת משנה (א) תוגש בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת בקשת המשיב כאמור בסעיף 13לג לחוק.
החזרת ערבויות
על ערבויות שהופקדו במסגרת ניהול ערר יחולו תקנות בתי המשפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981, בשינוים המחוייבים.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של חוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 22), התשע״א–2011.
(ב)
תחילתה של תקנה 33 ביום פרסומה של הודעה בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת, כפי שיפרסם ראש בית הדין ברשומות.
פורסמה הודעה בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת (י״פ תשע״ד, 5810), לפיה מיום ג׳ בסיוון התשע״ד (1 ביוני 2104) תחל פעולתה של מערכת לפי תקנה 33.

תוספת (תקנה 4(ד))

תצהיר העורר/המשיב


כ״ח באייר התשע״ד (28 במאי 2014)
  • ציפי לבני
    שרת המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.