תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)

תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח) מתוך

תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח), התשס״ח–2007

---

ק״ת תשס״ח, 186.

---

תוקף סמכותי לפי סעיפים 9(1), 33(ג), 38(ג), 43(ג), 44, 60(א) ו־61 לחוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: ועדה מוסדית וועדה ארצית

פרק ב׳: תיעוד ברשומה רפואית

פרק ג׳: קביעת אדם קרוב

פרק ד׳: הצהרות, תצהירים ומסמכים

פרק ה׳: מתן, שינוי וביטול הנחיות מקדימות וייפוי כוח של מוגבל פיזית

פרק ו׳: מאגר מידע

פרק ז׳: דיווח לצרכי בקרה ומחקר

תוספת

פרק א׳: ועדה מוסדית וועדה ארצית

1.

תקופת כהונה

תקופת כהונה של ועדה מוסדית תהיה חמש שנים מיום מינויה, ורשאי מנהל המוסד הרפואי, באישור המנהל הכללי, לשוב ולמנותה לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת.

2.

סיום הכהונה והעברה מכהונה

(א)

חבר ועדה מוסדית יחדל לכהן לפני תום כהונת הוועדה אם התפטר על ידי הגשת התפטרות בכתב למנהל המוסד הרפואי שהודיע על כך למנהל הכללי.

(ב)

חבר הוועדה הארצית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר על ידי הגשת התפטרות בכתב למנהל הכללי.

(ג)

כהונת חבר ועדה מוסדית או ועדה ארצית תופסק לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת כתב התפטרותו.

(ד)

המנהל הכללי רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה מוסדית וחבר ועדה ארצית אם התקיים אחד אלה:

(1)

הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל עבירה שמפאת נסיבותיה המנהל סבור כי לא ראוי שימשיך לכהן בוועדה;

(2)

הוא נמצא תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה ובין עיסוק אחר שלו או קשר אישי או סיבה אחרת;

(3)

הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות או ממחצית הישיבות במהלך שנה אחת לכהונתו, ולאחר שנשלחה לו התראה בכתב על כך נעדר פעם נוספת;

(4)

המנהל הכללי קבע, על יסוד חוות דעת רפואית ולאחר ששמע את החבר או נציגו החוקי, שמחמת מצב בריאותו נבצר מחבר הוועדה להמשיך במילוי תפקידו.

3.

פטירת חבר

(א)

נפטר חבר ועדה מוסדית או ועדה ארצית, התפטר או בוטל מינויו מכל סיבה אחרת, ימנה מנהל המוסד הרפואי או המנהל הכללי, לפי העניין, חבר אחר תחתיו, בדרך הקבועה בסעיף 45(א) לחוק.

(ב)

חבר ועדה מוסדית שמונה במקום חבר שחדל לכהן בוועדה כאמור בתקנת משנה (א), יכהן עד תום תקופת הכהונה של הוועדה.

4.

פניה לוועדה

פניה לוועדה מוסדית לפי סעיף 46 לחוק או לוועדה ארצית לפי סעיף 51 לחוק תכיל פרטים אלה:

(1)

שם המוסד הרפואי ושם הרופא המטפל;

(2)

שם הרופא האחראי על הטיפול במטופל;

(3)

שם המטופל;

(4)

פרטי הפונה –

(א)

אם הוא המטפל – תפקידו;

(ב)

אם אינו המטפל או המטופל – שמו, מספר הזהות שלו, מקום מגוריו ומען להמצאת תשובה;

(5)

העובדות העיקריות הנוגעות לפניה;

(6)

עניינו של הפונה בקביעת הוועדה המוסדית;

(7)

קרבת הפונה למטופל;

(8)

דתו של המטופל.

5.

נהלי עבודת הוועדה

(א)

ועדה מוסדית תיתן החלטתה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הפניה אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה כי יש להביא את העניין לדיון דחוף, שאז תדון הוועדה בפניה בתוך ארבעים ושמונה שעות.

(ב)

ועדה ארצית תיתן החלטתה בהקדם האפשרי, בהתאם לנסיבות העניין.

(ג)

החלטת ועדה מוסדית או ועדה ארצית (להלן – ועדה) תימסר לפונה בכתב, סמוך ככל האפשר למועד קבלתה; ההחלטה תהיה מנומקת, אלא אם כן, החליטה הוועדה שלא לנמק את ההחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

6.

מילוי מקום

נבצר מיושב ראש ועדה או מחבר אחר בה להשתתף בדיון, ישתתף בו מי שנתמנה ממלא מקומו הקבוע.

7.

איסור ניגוד עניינים

(א)

חבר ועדה לא ישתתף בדיון בוועדה אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדה לבין עניין או תפקיד אחר שלו.

(ב)

נתברר לחבר ועדה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון מסוים בשל ניגוד עניינים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה ויימנע מלהשתתף בדיון, ובמקומו ישתתף ממלא מקומו הקבוע כאמור בתקנה 6.

8.

ניהול פרוטוקול

(א)

יושב ראש הוועדה או מי שהוא קבעו לצורך זה, ירשום פרוטוקול של הדיון בוועדה.

(ב)

פרוטוקול יכול שייערך גם בדרך של הקלטה ברשמקול או באופן אחר שיורה יושב ראש הוועדה, ובלבד שתוכנו יועלה על הכתב ויצורף לתיק הדיון.

(ג)

הפרוטוקול ייחתם ביד יושב ראש הוועדה.

(ד)

פרוטוקול ועדה יהיה חסוי ולא יימסר לכל אדם, למעט לוועדה הארצית או לבית המשפט המוסמך, לצורך דיון בערעור, או לצורכי בקרה ומחקר לפי נהלים שיקבע השר בכתב.

(ה)

על אף האמור בתקנת משנה (ד), המטופל או בא כוחו רשאים לעיין בפרוטוקול ועדה שדנה בעניינו של המטופל ואולם לא יימסר למטופל או לבא כוחו עותק של הפרוטוקול; הוועדה רשאית שלא לאפשר למטופל או לבא כוחו לעיין בפרוטוקול, אם האמור בפרוטוקול עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו.

9.

ניתוב פניות לוועדה מוסדית אחרת

המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להעביר פניה שהוגשה לוועדה מוסדית אל ועדה מוסדית אחרת, אם ראה לנכון לעשות כן בשל דחיפות הנושא או בשל ניגוד עניינים של חברי הוועדה שאליה הוגשה הפניה.

10.

סודיות הדיונים

דיוני ועדה ינוהלו בדלתיים סגורות, ואולם ועדה רשאית להרשות לאדם, בכפוף לכל דין, להיות נוכח בעת הדיון כולו או מקצתו.

פרק ב׳: תיעוד ברשומה רפואית

11.

תיעוד הטיפול ברשומה רפואית

(א)

מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות ברשומה רפואית כהגדרתה בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.

(ב)

בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יתעד הרופא האחראי ברשומה הרפואית גם התייעצויות שקיים עם המטפלים בחולה הנוטה למות ועם רופאים הנוגעים לעניין או מומחים, ובמידת האפשר עם רופאו האישי של החולה הנוטה למות, או בירור שערך עם רשויות מוסמכות, לרבות האפוטרופוס הכללי והרישום המרכזי של פסולי דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי העניין ולפי הצורך, כדי לקבוע אם כשיר המטופל כאמור בסעיף 6 לחוק, לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי.

(ג)

ברשומה הרפואית של מטופל שרופא אחראי קבע לגביו שהוא חולה הנוטה למות, יתועדו מהלך הדיון בקביעה כאמור, והנימוקים שהביאו לה, דרך בירור רצונו של החולה לפי סעיף 9 לחוק וכאמור בסעיפים 5 ו־14 לחוק; הטיפול הרפואי שהוחלט לתת לו, הנחיות מקדימות שנתן, הוראות מיופה כוח, וכל מידע רלוונטי אחר.

פרק ג׳: קביעת אדם קרוב

12.

קביעת אדם קרוב

רופא אחראי רשאי לקבוע כי אדם הוא אדם קרוב לחולה הנוטה למות, אם הוא אחד מאלה:

(1)

בעל קרבה משפחתית לחולה הנוטה למות, אם הוא אחד מאלה: בן זוג, לרבות ידוע בציבור כבן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, נכד או נכדה, ולרבות קרבה משפחתית חורגת או קרבה משפחתית עקב אימוץ;

(2)

בעל קרבה רגשית לחולה הנוטה למות, אם היה בקשר ממושך, קרוב ובעל אופי רגשי, עם החולה הנוטה למות;

ונוסף על היותו בעל קרבה משפחתית או רגשית לחולה הנוטה למות כאמור בפסקאות (1) או (2) לעיל, שוכנע הרופא האחראי, על סמך תצהיר כאמור בתקנה 16 שנתן האדם, ומסמכים נוספים, אם ישנם, שהאדם מכיר היטב את החולה הנוטה למות ומסור לו, על יסוד קשר רצוף איתו, משום שמתקיימים בו שני אלה:

(1)

הוא מצוי במערכת יחסים קרובה עם החולה הנוטה למות, הכוללת מפגשים תכופים, או שיחות מרובות ופעילויות משותפות נוספות, הנמשכות במהלך שנתיים רצופות לפחות, קודם למועד קביעתו של הרופא האחראי לפי החוק;

(2)

האדם יודע פרטים על אודות מצבו המשפחתי והחברתי של החולה הנוטה למות, מצבו הרפואי העדכני, נסיבות מחלתו, טיפולים רפואיים שקיבל או שסירב לקבל בעבר, מוסדות רפואיים שטופל בהם, וכן רצונותיו והעדפותיו האישיות של החולה הנוטה למות.

13.

סייג לאדם קרוב

על אף האמור בתקנה 12 לא יראו אדם כאדם קרוב לחולה הנוטה למות אם הוא מטפל בחולה הנוטה למות או מסייע לו תמורת שכר; לעניין זה לא יראו כשכר שכר אפוטרופוס שנקבע על ידי בית משפט המשולם למי שהוא בעל קרבה משפחתית לחולה הנוטה למות.

פרק ד׳: הצהרות, תצהירים ומסמכים

14.

הצהרה של חולה הנוטה למות שאינו רוצה להוסיף לחיות

(א)

הבעת רצונו של חולה הנוטה למות, שאינו רוצה להוסיף לחיות, כאמור בסעיף 5(א) לחוק, תיעשה בכתב, תיחתם בחתימת ידו ותאושר בחתימת רופא מומחה, לפי הנוסח שבתוספת.

(ב)

נמנע מחולה הנוטה למות לחתום על הצהרה כאמור בתקנת משנה (א), תינתן ההצהרה בעל־פה בפני שני עדים, ובלבד שתוכן ההצהרה ואישור העדים על מתן ההצהרה והנסיבות שבהן ניתנה יתועדו בכתב על ידי רופא, בסמוך, ככל האפשר, לאחר מכן.

15.

הצהרה של חולה הנוטה למות המבקש טיפול חריג להארכת חייו

(א)

הבעת רצונו של חולה הנוטה למות, לקבל טיפול חריג להארכת חייו כאמור בסעיף 14(א) לחוק, תיעשה בעל־פה בפני הרופא המטפל, אשר יתעד אותה ברשומה הרפואית.

(ב)

חולה הנוטה למות הרוצה לקבל רק סוג מסוים של טיפול ולהימנע מטיפולים אחרים, יביע רצונו לקבל טיפול באופן כאמור בתקנת משנה (א), וייתן הצהרה בכתב כאמור בתקנה 14(א) לגבי הטיפולים שהוא מבקש להימנע מהם.

16.

הצהרה של אדם קרוב

(א)

הצהרה מפורשת של אדם קרוב לעניין סעיפים 5(ג)(1) ו־14(ג)(1) לחוק, תיערך בתצהיר כמשמעותו בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

(ב)

התצהיר יכלול פרטים, הידועים למצהיר מידיעה אישית, שיש בהם כדי להעיד על רצונו של החולה, ויכלול מידע לפחות בעניינים אלה:

(1)

אופי הקרבה בין המצהיר לחולה ומידתה;

(2)

נסיבות ההיכרות ביניהם ומשכה;

(3)

רציפות הקשר וטיב היחסים;

(4)

תיאור אורח חייו של החולה, השקפותיו בענייני דת וביחס לחיים ומוות, והנסיבות שהביאוהו לדבר על רצונו בהארכת או בסיום חייו;

(5)

ביטויים של התנהגות שהחולה הפגין לאופן שבו ירצה לחיות או למות;

(6)

תיאור הנסיבות שהביאו את החולה למצבו הנוכחי;

(7)

כל מידע נוסף שיש בו כדי לחשוף ולגלות את רצונו האמיתי של החולה באשר לטיפול בו בסוף חייו;

(8)

הצהרה מפורשת ומפורטת על רצונו של החולה הנוטה למות לקבל טיפול רפואי או להימנע מקבלתו, לפי מיטב ידיעתו של המצהיר.

(ג)

הרופא האחראי או מי שהוא הסמיכו לעניין זה רשאי לבקש מן האדם קרוב הבהרות לתצהיר או תצהירים נוספים, או מסמכים או מידע נוספים, ככל שיראה לנכון, אם מצא כי המידע שלפניו אינו משכנע ומוכיח ברמה גבוהה של וודאות את רצונו של החולה.

17.

הגשת מסמכים

מסמכים המתעדים את רצונו של חולה הנוטה למות לפי חוק זה [צ״ל: החוק] יוגשו, ככל שניתן, במקור או בהעתק שעורך דין אישר כי הוא מתאים למקור; מסמך שהוגש שלא כאמור, יינתן לו משקל נמוך בקביעת רצונו של החולה לעניין חוק זה [צ״ל: החוק].

18.

תצהירים ומסמכים לוועדה מוסדית

לשם הכרעה של ועדה מוסדית כאמור בסעיף 35 לחוק, רשאית היא לדרוש תצהירים ומסמכים שתראה לנכון, ויחולו עליהם הוראות תקנות 16 ו־17.

19.

תיעוד הצהרות ותצהירים

טופסי הצהרה, תצהירי אדם קרוב וכל מסמך אחר שהוגש בעניין החולה לפי תקנות אלה, יישמרו ברשומה הרפואית שלו.

פרק ה׳: מתן, שינוי וביטול הנחיות מקדימות וייפוי כוח של מוגבל פיזית

20.

חתימה באמצעות טביעת אצבע

(א)

נבצר מאדם, בשל מחלה או מום, לחתום את שמו לצורך מתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות או ייפוי כוח, כאמור סעיפים 33(ג), 38(ג) או 43(א) לחוק, יכול הוא, במקום חתימת ידו, להטביע את אצבעו במקום המיועד לכך.

(ב)

אין בטביעת אצבע המשמשת תחליף חתימה, כדי לשנות משאר הדרישות לפי החוק למתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

21.

חוסר יכולת להניע את הידיים

(א)

אדם לא יחתום את שמו ולא יטביע את אצבעו אם הוא נזקק לעזרת אדם אחר לצורך הנעת ידו לשם ביצוע פעולות כאמור.

(ב)

אדם שנבצר ממנו, בשל מחלה או מום, להניע את ידיו לביצוע הפעולות הנדרשות לצורך מתן, שינוי או ביטול הנחיות רפואיות או ייפוי כוח שניתנו בדרך האמורה בסעיפים 33(ג), 38(ג) או 43(א) לחוק, יצהיר בעל־פה, בפני שני עדים, כי נבצר ממנו לחתום על המסמך בשל מוגבלות פיזית, וכי כל הכתוב בו נכתב על דעתו ובהסכמתו, לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר.

(ג)

הצהיר אדם כאמור, תתועד הצהרתו בכתב והעדים יאשרו בחתימת ידם כי האדם הצהיר בפניהם כאמור.

(ד)

אין בהוראות תקנה זו כדי לשנות משאר הדרישות לפי החוק לשינוי או ביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

פרק ו׳: מאגר מידע

22.

הגדרות

בפרק זה –

”המאגר“ – מאגר המידע שהוקם לפי סעיף 44(א) לחוק;

”מען“ – שם הרחוב, מספר הבית, שם היישוב והמיקוד;

”פרטי זיהוי“ – מספר זהות, ולגבי אדם השוהה דרך קבע בישראל ואינו אזרח או תושב – מספר דרכון תקף ושם המדינה שהנפיקה אותו.

23.

מינוי אחראי על המאגר

(א)

שר הבריאות ימנה עובד המדינה ובעל ידע בתחומי בריאות ומשפט לאחראי על המאגר (להלן – האחראי).

(ב)

המינוי יהיה לתקופה של 5 שנים, ורשאי השר להאריך את המינוי לתקופה נוספת של 5 שנים.

24.

תפקידי האחראי

האחראי ינהל את המאגר, ובכלל זה יבצע פעולות אלה:

(1)

קליטה, צבירה אימות ותיעוד של הנחיות וייפוי כוח, שינוים וביטולם;

(2)

משלוח הודעות למבקשים להירשם על פגם שנמצא בהנחיות או בייפוי כוח או על תום תוקפם או כל הודעה אחרת הדרושה לצורך ניהולו התקין של המאגר;

(3)

מסירת מידע מהמאגר למטפלים ולמוסדות הרפואיים, לפי החוק;

(4)

קביעת נוהל עבודה לניהול המאגר ותפעולו וכללים לעניין אימות הנתונים שבהנחיות ובייפויי הכוח.

25.

מסירת הנחיות וייפוי כוח לרישום במאגר

המבקש לרשום הנחיות רפואיות מקדימות (להלן – הנחיות) או ייפוי כוח במאגר המידע, ישלח לאחראי טופס מקורי של ההנחיות או ייפוי הכוח לפי התוספת הראשונה או השניה לחוק, לפי העניין, מלא וחתום בחתימתו ובחתימות עדים לפי החוק, וכן צילום מתעודת הזהות של המבקש, כולל הספח, או צילום הדרכון, לפי העניין; הגשת הטופס או הטפסים לאחראי יראו כבקשה לרישום במאגר.

26.

סירוב לרשום במאגר בשל פגם

האחראי על המאגר רשאי לסרב לרשום הנחיות או ייפוי כוח אם מצא כי הטפסים שהוגשו אינם לפי החוק, או שאינם שלמים, ברורים או מעודכנים, או לא מולאו לפי הוראות החוק או שחסרה בהם חתימת האדם או עדים.

27.

החלטה והודעה על סירוב לרשום והשגה עליה

(א)

סירב האחראי לרשום הנחיות או ייפוי כוח במאגר, יודיע על כך למבקש בתוך 30 ימים מיום קבלת הטופס; אי־מתן תשובה למבקש בתוך המועד האמור, יראו כאישור הרישום במאגר.

(ב)

הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח למען שרשם המבקש בהנחיה או בייפוי הכוח, או למען הנוסף על כתובת מגוריו שציין למטרת משלוח דואר בלבד.

(ג)

מבקש שהאחראי סירב לרשום במאגר הנחיות או ייפוי כוח ששלח, רשאי להגיש השגה למנהל הכללי או למי שהסמיך לעניין זה, ואם קיבל את ההשגה יורה לאחראי לרשום את ההנחיות או ייפוי הכוח ולהודיע על כך למבקש; דחה את ההשגה – יודיע על כך למבקש כאמור בתקנת משנה (ב).

28.

בקשה לשינוי או ביטול

בקשה לביטול או שינוי הנחיות או ייפוי הכוח תוגש בכתב, במקור, לפי הנוסח שבתוספת השניה והרביעית לחוק, לפי העניין, לאחראי על המאגר, בציון העובדה שהנחיות או ייפוי כוח של המבקש כבר נרשמו במאגר.

29.

מעקב אחר שינויים וביטולים

האחראי על המאגר ינהל מרשם של קיום הנחיות ויפויי כוח, שינויים וביטולם.

30.

שמירת ההנחיות וייפויי הכוח

(א)

ההנחיות וייפויי הכוח יוחזקו במאגר תוך שמירה על פרטיות הרשומים במאגר, לפי נוהלי אבטחת מידע שיקבע האחראי על המאגר והוראות הדין.

(ב)

הנחיות, ייפויי כוח ותיעוד פעולות בהם יישמרו במאגר עשר שנים לפחות לאחר פטירת עורך ההנחיה או ייפוי הכוח.

31.

רשות לקבל מידע מן המאגר

רופא אחראי או מי שהסמיך, או רופא אישי (להלן – מבקש), רשאי לבקש מידע מהמאגר על חולה הנוטה למות המצוי בטיפולו באותה עת בלבד, ואם המידע דרוש לו לשם קביעת דרך הטיפול בו.

32.

בקשה לקבלת מידע מן המאגר

(א)

בקשה לקבל מידע מהמאגר תופנה לאחראי בכתב ויפורטו בה כל אלה:

(1)

שם החולה שעליו מבוקש המידע, פרטי זיהויו ומענו, אם ידוע;

(2)

שמו ותפקידו של הפונה;

(3)

המועד בו נקבע על ידי רופא אחראי כי האדם עליו מבוקש המידע הוא חולה הנוטה למות, ופרטי הרופא האחראי שקבע זאת;

(4)

מידת הדחיפות בהעברת המידע;

(5)

תיאור הנסיבות והנימוקים המצדיקים, לדעת המבקש, קבלת מידע מהמאגר, לצורך ביצוע החוק, לרבות היות החולה הנוטה למות בטיפולו, והיות המידע דרוש לשם קביעת דרך הטיפול בו.

(ב)

במידע רפואי על אודות המטופל שכלל מבקש בבקשה כאמור, ככל שהוא נחוץ להנמקת הבקשה, לא יראו פגיעה בפרטיות או הפרת הסודיות הרפואית.

(ג)

האחראי רשאי לקבוע בנוהל כאמור בתקנה 24(4) דרכים נוספות לבקשת מידע, במקרים דחופים, ובלבד שידאג כי דרך שיקבע תבטיח שמירה על פרטיות הרשומים במאגר, ותיעוד הבקשה והמענה לה בסמוך ככל שניתן לאחר מכן.

33.

מסירת מידע

(א)

החליט האחראי להעביר מידע למבקש, יעבירו בהקדם, בהתחשב במידת הדחיפות שצוינה בבקשה, בדרך שיראה לנכונה בנסיבות העניין ותוך הקפדה על שמירת פרטיות המטופל, ככל שניתן; לא נמצא במאגר מידע על אודות המטופל, יודיע על כך האחראי למבקש בהקדם האפשרי.

(ב)

החלטת האחראי לדחות את הבקשה למסירת המידע, תימסר למבקש מיד, בעל־פה ובכתב, ותהיה מנומקת.

34.

הודעות תזכורת

(א)

הודעת תזכורת כאמור בסעיף 44(ג) לחוק, ישלח האחראי במכתב רשום, למען הנקוב בהנחיות או בייפוי הכוח, או למען נוסף שנמסר למשלוח דואר בלבד, או למען עדכני שנמסר.

(ב)

החזיר הדואר מכתב ששלח האחראי לאדם הרשום במאגר, יפנה האחראי אל האדם בטלפון ויוודא את מענו למשלוח ההודעה.

(ג)

לא עלה בידי האחראי לאתר את האדם בטלפון או לאתר את מענו במאמץ סביר, יתעד את הפעולות שנקט לאיתורו, וישמור את התיעוד יחד עם ההנחיה או ייפוי הכוח.

35.

תיעוד

האחראי יתעד כל פעולה שעשה ביחס להנחיות או לייפוי כוח שנמסרו למאגר או שנרשמו בו, וישמור את התיעוד עם ההנחיה או ייפוי הכוח.

36.

דיווח

האחראי ימסור לרופא הממשלתי שמונה לפי תקנה 38, לפי דרישתו, מידע על אודות הרשומים במאגר לצורכי בקרה ומחקר כמפורט בתקנה 39, ובלבד שלא יפורסמו פרטים מזהים של הרשומים במאגר.

37.

סודיות

מידע על אודות הרישום במאגר הכולל פרטים שיש בהם כדי לזהות אדם – יימסר רק למי שרשאי לפי החוק ותקנות אלה לקבל מידע כאמור.

פרק ז׳: דיווח לצרכי בקרה ומחקר

38.

חובת דיווח

מנהל מוסד רפואי שמטופלים בו חולים הנוטים למות, ידווח לרופא שמינה שר הבריאות לעניין תקנות אלה (להלן – רופא ממשלתי) על אודות מתן טיפול או הימנעות מטיפול בחולים הנוטים למות במוסד הרפואי, בהסתמך על הוראות החוק, לפי תקנות אלה; הוראה זו תחול, בשינויים המחויבים, על המטפל בחולה הנוטה למות שלא במוסד רפואי.

39.

פרטי הדיווח

דוח לרופא ממשלתי יכלול מידע כמפורט להלן:

(1)

פרטים אישיים של החולה: מין, שנת לידה, מספר זהות מקודד בדרך שיורה הרופא הממשלתי, ומידע לצורכי מחקר דמוגרפי כפי שיורה הרופא הממשלתי;

(2)

אבחנת מחלתו העיקרית ואבחנות נוספות;

(3)

מועד הקביעה כי הוא חולה הנוטה למות, ובידי מי נעשתה;

(4)

אם היה החולה מאושפז – משך האשפוז והמחלקה שאושפז בה;

(5)

אמצעים שננקטו לבירור רצונו של החולה הנוטה למות לפי סעיפים 5, 9 ו־14 לחוק;

(6)

אם נתן החולה הנחיות מקדימות ותמצית האמור בהן; אם התקבלו החלטות בניגוד לאמור בהנחיות מקדימות;

(7)

האם נתן החולה ייפוי כוח ומה היו הוראותיו של מיופה הכוח;

(8)

פניות לוועדה המוסדית והארצית בעניינו של חולה הנוטה למות, סיבת כל פניה והחלטות שהתקבלו;

(9)

האם היה אדם קרוב מעורב בקבלת החלטות לגבי הטיפול בחולה הנוטה למות, אם כן – מידע לצורכי מחקר דמוגרפי אודותיו, ומידע אודות קרבתו לחולה הנוטה למות, כפי שיורה הרופא הממשלתי;

(10)

החולה הנוטה למות או אחר מטעמו ביקש להפסיק טיפול שניתן לו;

(11)

פעולות רפואיות שבוצעו לבקשת החולה הנוטה למות ופעולות רפואיות נחוצות שלא בוצעו בשל רצונו של החולה הנוטה למות;

(12)

עובדת היות החולה לא בעל כשרות, סיבת אי־הכשרות והאם מונה לחולה אפוטרופוס;

(13)

מידע אודות בעיות, קשיים ודילמות שהתעוררו במהלך טיפול בחולה הנוטה למות.

40.

מועד הדיווח

הדוח יוגש במועד שהורה עליו הרופא הממשלתי, ולגבי תקופה שהורה.

41.

העברת הדוח

הדוח יועבר באמצעות תקשורת מחשבים מאובטחת באופן שיורה הרופא הממשלתי, זולת אם אישר הרופא הממשלתי להעבירו בדרך אחרת.

42.

מטרת הדיווח

הרופא הממשלתי יעשה שימוש במידע המדווח לו כאמור בתקנות אלה לצורכי בקרה על ביצוע הוראות החוק ולצורכי מחקר אודות יישום החוק בלבד.

43.

דין וחשבון שנתיים ופרסום

הרופא הממשלתי יגיש לשר הבריאות אחת לשנה, החל בתום השנה השניה לתוקפו של החוק, דין וחשבון ובו מידע סטטיסטי על הפעלת החוק בישראל, וכן מסקנות והמלצות בעניין יישום החוק, תיקונו או פרסום מידע אודותיו; בדין וחשבון לא יכלול הרופא הממשלתי מידע העלול להביא לזיהויו של חולה הנוטה למות, בן משפחתו, מיופה כוחו או אדם הקרוב לו; לאחר הגשתו לשר הבריאות יפורסם הדין וחשבון לעיון הציבור.

תוספת

(תקנה 14(א))

הצהרה

(הטופס הושמט).

---

כ״ה באייר התשס״ז (13 במאי 2007)

• יעקב בן יזרי
  שר הבריאות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.